חג הסיגד לילדים

ילד שואל למה סבא לא אוכל היום כלום ולמה כל הבית נוסע לירושלים. התשובה הקצרה: היום סיגד, החג של יהודי אתיופיה. בסיגד צמים, עולים למקום גבוה ומתפללים יחד, ובסוף אומרים: לשנה הבאה בירושלים.

השנה הסיגד יחול ביום שני, 9.11.2026, כ״ט בחשוון¹. הוא בא 50 יום אחרי יום כיפור, כמו שמסביר הרב ד״ר שרון שלום², וכשהוא חל בשבת מקדימים אותו ליום חמישי⁸. לפי החוק משנת 2008 שר החינוך קובע פעילויות חינוכיות לחג⁸, ובהרבה גנים מדברים עליו בשבוע הזה. את התאריכים של השנים הבאות, ההיסטוריה והטקס המלא אפשר לקרוא בעמוד הסיגד.

החג בכמה משפטים לילדים

• סיגד הוא חג של יהודי אתיופיה, ומשנת 2008 הוא גם חג רשמי של מדינת ישראל⁸.
• המילה סיגד פירושה סגידה, השתחוויה לאלוהים³.
• באתיופיה עלו בחג להר, כדי לזכור את הר סיני, שם קיבלו את התורה³.
• ביום החג צמים, ואוכלים רק אחרי התפילה^{2, 7}.
• בסוף התפילה על ההר אמרו שבשנה הבאה הם רוצים לחגוג בירושלים⁴.
• היום חוגגים בירושלים, בטיילת שמשקיפה על העיר העתיקה⁴. ב־2022 הגיעו לשם בערך 17,000 איש⁹.

הסיפור של החג, לספר במעגל

לפני הרבה שנים, בכפרים קטנים בצפון אתיופיה, חיו יהודים שחלמו על ירושלים. כמה ימים לפני הסיגד התחילו להגיע אנשים מכפרים רחוקים, וישנו אצל קרובים³.

בבוקר החג קמו מוקדם מאוד וטבלו בנהר. לבשו בגדי חג ולא אכלו כלום, כי זה יום של צום^{3, 2}. הקסים, הכהנים של הקהילה, הוציאו את האורית, ספר התורה שלהם, והתחילו לעלות להר. כל הכפר הלך אחריהם. היו שנשאו על הראש אבן, כדי להראות לאלוהים שהם מוכנים לעשות מה שהוא מבקש, ולבקש סליחה².

למעלה, בתוך מעגל של אבנים, הקס הגדול של הכפר קרא מספר הקודש בשפה עתיקה בשם געז, ומישהו תרגם בקול לאמהרית או לתיגרינית, השפות שדיברו בכפרים. האנשים הרימו ידיים וחזרו אחריו על המילים. אחר כך כרעו והשתחוו, ובסוף תקעו בחצוצרות³.

בדרך למטה כבר שרו ורקדו. כשהגיעו לבית התפילה, המסגיד, הקסים תופפו בתוף ורקדו עם ספר התורה, והיום נגמר בסעודה גדולה³.

ככה זה היה באתיופיה. היום הנכדים של האנשים האלה עולים בסיגד לטיילת ארמון הנציב בירושלים, ומשם רואים את העיר העתיקה⁴. אחרי התפילה הנשים מביאות לקסים דאבו, לחם עגול ומתוק מעט, הקסים מברכים עליו, ורק אז כולם שוברים את הצום⁷.

פעילות לגן ולבית

בגן שניר בחדרה עלו הילדים לגבעה סמוכה וערכו בפסגה טקס שהגננות קראו לו טקס האבנים הטובות: כל ילד הניח אבן ואמר משהו טוב, תודה וסליחה¹¹.

בטקס בירושלים הקסים לבושים לבן, ומלווים מחזיקים מעליהם מטריות צבעוניות. נשים רבות באות בשמלות לבנות¹⁰. מטרייה כזאת אפשר להכין בגן מצלחת נייר ומקל ארטיק, עם בד או נייר צבעוני, ולצאת איתה בשירה לסיבוב בחצר. המטרייה מנייר היא רעיון שלנו, לא מנהג של הקהילה.

בגן תבור בצפת לימדו את הילדים את הפיוט "שלום לך עיר", סלם, פיוט של יהודי אתיופיה על ירושלים. לספרייה של הגן הוסיפו את "עולים לירושלים", "אלמז פוסעת בשבילי ילדותה" ו״הנעליים הישנות של אדון מינאסה"¹¹.

אפשר גם לטעום דאבו. בישראל אופים אותו בתנור או על הכיריים, עטוף בעלי חסה או בנייר אפייה, ובאתיופיה אפו אותו בסיר חרס על גחלים בתוך בור באדמה, עטוף בעלי בננה⁷. אם יש בגן משפחה מהקהילה, זה הזמן להזמין את הסבתא לאפות עם הילדים.

ופעילות בלי ציוד בכלל: ללמוד ברכה אחת. בסיגד אומרים מלקם יסגד בעאל, חג סיגד טוב⁶. עוד ברכות לחג יש בעמוד ברכות באמהרית לסיגד.

החסידה

ד״ר אנבסה טפרה, בלשן ומרצה באוניברסיטת תל אביב, שהיה אז המפקח הראשי על לימוד האמהרית, סיפר ב־ynet ב־2019 שכשראו באתיופיה חסידה עוברת מעל הבתים, יהודים בירכו אותה "לשנה הבאה בירושלים הבנויה"⁵. בכתבה לא כתוב באיזו שפה אמרו את הברכה.

מכאן אפשר לצייר עם הילדים חסידה ולכתוב מתחת את הברכה.

שאלות לשאול את סבא וסבתא

מי שיש לו במשפחה סבא או סבתא שחגגו את הסיגד באתיופיה, יכול לשאול אותם באיזה כפר הם גרו, על איזה הר עלו, מה לבשו ומה אכלו כשנגמר הצום. אפשר לשאול גם מה עשו השמגלוץ׳, הזקנים המכובדים של הכפר, בתהלוכה. כדאי להקליט את התשובות, ועוד שאלות טובות לשיחה כזאת יש ברשימת השאלות לסבא ולסבתא.