אליאנס (כל ישראל חברים) במרוקו

הקמת הרשת

ארגון כל ישראל חברים נוסד בפריז ב־1860, ומטרתו הייתה לשפר את מצבם של היהודים בארצות האסלאם ולקדם את השכלתם^{1, 3}. בית הספר הראשון של הרשת בעולם נפתח בתטואן ב־1862^{1, 2, 3}. לפי ההיסטוריונית סוזן גילסון מילר, הרקע המיידי היה מלחמת ספרד ומרוקו בשנים 1859 עד 1860: המלאח של תטואן נבזז, מאות מיהודיו ברחו לקדיס ולגיברלטר, ומצוקתם תוארה בהרחבה בעיתונות היהודית באירופה².

מתטואן התפשטה הרשת מערי החוף, ובהן טנג׳יר, מוגדור וספי, אל ערי הפנים^{1, 3, 4}. בצפרו, למשל, נפתח בית ספר של הרשת ב־1914¹. בבתי הספר לימדו צרפתית ומקצועות כלליים, ולצדם מלאכה ומקצועות מעשיים^{1, 2, 3}.

בנות

לפני כל ישראל חברים למדו קרוא וכתוב בעיקר בנות למשפחות אמידות או רבניות, ואילו הרשת פתחה את הלימודים גם לבנות ממשפחות עניות². הבנות למדו חשבון, גאוגרפיה של אירופה וצרפתית, והוכשרו בתפירה, ברקמה, בהנהלת חשבונות ובעבודות משרד². נשים רבות מצפון אפריקה הוכשרו בצרפת כמורות וחזרו ללמד בבתי הספר של הרשת². לפי אותו מקור, הרשת פעלה גם להעלאת גיל הנישואין של בנות בצפון אפריקה².

היחס של הרבנים

לפי סקירה שהתפרסמה בכתב העת ברית, רק רבנים מעטים תמכו בגלוי ברשת לפני שנת 1900, ועמדת הממסד הרבני הייתה מורכבת¹. ההדגשה של הצרפתית ושל המקצועות הכלליים באה לפעמים על חשבון לימודי העברית והיהדות, והדבר עורר מחלוקת בקהילות¹. היו רבנים שאסרו לשלוח בנים לבתי הספר של הרשת לפני שסיימו את לימודיהם בתלמוד תורה, ולכן רבים לא נכנסו אליהם לפני גיל ההתבגרות¹.

ברוב הקהילות נמצאה פשרה: בבוקר למדו הילדים בבית הספר של הרשת, ואחר הצהריים בתלמוד תורה¹. נעשו גם מאמצים להכניס לימודי יהדות לתוכנית הלימודים ולהעסיק מורים מן המסורת, וההתנגדות נחלשה עם הזמן, בין היתר משום שלממסד המסורתי לא הייתה חלופה¹.

השפעה וביקורת

בתי הספר העניקו למיעוט ניכר מיהודי מרוקו השכלה מודרנית בצרפתית, וילדים יהודים למדו בהם דור או שניים לפני שילדים מוסלמים החלו ללמוד בבתי ספר צרפתיים⁴. לפי אחד המקורות, הרשת קירבה את היהודים לתרבות הצרפתית והרחיקה אותם מן הזהות הלאומית המרוקאית שהתגבשה⁴. היא נקשרה יותר ויותר להשפעה הקולוניאלית הצרפתית, ולא הצליחה לשפר את מעמדם המשפטי של יהודי מרוקו⁴. לצד הרשת פעלו במרוקו רשתות חינוך יהודיות אחרות, ובהן אוצר התורה¹.