תאפילאלת

סיג׳ילמסה

העיר סיג׳ילמסה, שחורבותיה נמצאות ליד העיירה ריסאני, הייתה בימי הביניים תחנת מסחר על דרך השיירות של הסהרה². במאה ה־11 התקיימה בה קהילה יהודית עם חכמים ובית דין, ושאלות נשלחו ממנה לרב האי גאון². במאה ה־12, כשכבשו אותה אל מוואחידון, נטבחו רבים מיהודיה, ואברהם אבן עזרא קונן על חורבנה בקינה "אהה ירד עלי ספרד"². העיר נהרסה סופית ב־1818².

הקהילות של תאפילאלת

לפי החוקר מאיר נזרי, מסוף המאה ה־13 ועד המאה ה־16 אין ידיעות על הקהילה באזור. מן המאה ה־17 יש קינה על מגפה ב־1679 שהרגה 4,600 יהודים, ומכאן שהקהילה מנתה אז כ־5,000 נפש³. עד המאה העשרים חיו יהודי האזור ביישובים כפריים, ובכל אזור הנהיגה משפחת חכמים אחרת: משפחת דהאן בגריס, משפחת לעסרי בקצר א־סוק, ומשפחת אביחצירא, בראשות רבי יעקב אביחצירא, בקהילת תאפילאלת שבדרום האזור, שנודעה במאה העשרים בשם למלאח או ריסאני³. בשטרי הכתובה והגט נשמר השם סג׳למאסא עד אמצע המאה העשרים⁴.

במאה העשרים נוסדו עיירות חדשות, ובהן ארפוד, שנוסדה ב־1915, ובשאר, מעבר לגבול באלג׳יריה, שנוסדה ב־1903, וחלק גדול מתושביהן הראשונים היו יהודים^{3, 5}. הכלכלה נשענה על סחר בדים, תה וסוכר, על מלאכה כמו נגרות, סנדלרות, חייטות וצורפות, ועל שדות תבואה ודקלים⁵. בית הדין של תאפילאלת ישב בארפוד, והשלטונות הכירו בו כבית הדין של כל האזור. לצדו פעלה ישיבה שהכשירה שוחטים, מוהלים וחזנים⁵. בארפוד פעלו 7 חברות, ובהן חברא קדישא, חברה לענייני מילה וחברות ללימוד משניות ולקריאת תהלים⁵.

משפחת אביחצירא

מן העשור השלישי של המאה העשרים נשענו כל קהילות תאפילאלת על הנהגת חכמי אביחצירא, ובית הדין בארפוד, בראשות רבי ישראל ובנו רבי מאיר, הוכר בידי השלטונות הצרפתיים ואחר כך הערביים כבית הדין המרכזי של האזור³. רבי יעקב אביחצירא וצאצאיו כתבו חלק גדול מכ־50 הספרים התורניים שחיברו יוצאי תאפילאלת⁵. מן המשפחה יצא רבי ישראל אבוחצירא, הבבא סאלי, שהיה אב בית הדין של מחוז תאפילאלת, עלה לישראל, ונפטר בנתיבות ב־1984⁶. על קברו בנתיבות נערכת בכל שנה הילולה⁶.

מנהגים

לקהילות תאפילאלת היו מנהגים משלהן. כך, לפי יוסף שטרית, רק בתאפילאלת נערך טקס החינה המרכזי בבית החתן ולא בבית הכלה⁷. לתורה היה באזור תרגום לערבית יהודית מקומית, השרח הפילאלי, שחקר משה בר־אשר⁴.