חוצפה
חוצפה היא מילה ארמית ועברית שעברה ליידיש, ומשם לאנגלית ולשפות אחרות. ביידיש היא נהגית כוּצפּע, ובפי יוצאי פולין כיצפּע, ופירושה עזות מצח, ולפעמים גם תעוזה שיש בה משהו מעורר הערכה.
מה פירוש המילה
במשמעות הבסיסית חוצפה היא התנהגות שחוצה את גבולות המקובל בלי בושה, ובעברית יש לה קונוטציה שלילית3. בעברית נפוץ גם הצירוף 'חוצפה ישראלית', שמשמש בעיקר בביקורת על התנהגות של ישראלים3. במקורות היהודיים יש למילה גם צד אחר: בתלמוד, במסכת סנהדרין, נאמר 'חוצפא, אפילו כלפי שמיא מהני', חוצפה מועילה אפילו כלפי שמיים3.
באנגלית ובגרמנית, שאליהן הגיעה המילה דרך היידיש, בולטת יותר המשמעות החיובית, והמילה chutzpah יכולה להיות מחמאה על העזה3. באנגלית של יהודים היא מוגדרת גם 'אומץ, ביטחון' וגם 'עזות מצח'2. לאו רוסטן הביא בספרו הגדרה מפורסמת: חוצפה היא מי שרצח את אביו ואת אמו ומבקש רחמי בית המשפט כי הוא יתום3.
מקור המילה
המילה ארמית במקורה, חוצפא, מן הפועל חצף, להיות עז פנים, והיא מופיעה בספר דניאל ובתלמוד הבבלי3. ביידיש היא נכתבת חוצפּה, מן המרכיב העברי והארמי של השפה1. מן היידיש היא עברה לאנגלית, chutzpah, לגרמנית, Chuzpe, להולנדית, לפולנית, לרוסית ולשפות נוספות1.
באנגלית המילה נהגית לרוב במלעיל, כמו ביידיש, ובעברית הישראלית במלרע3. ביידיש של פולין התנועה u נהגית i, ולכן ההגייה הפולנית היא כיצפּע1.
דוגמאות
- אַזאַ חוצפּה
- איזו חוצפה
ראו גם
מקורות
- חוצפּה (Yiddish), Wiktionary. מקור ארמי, הגייה χʊtspə בתקנית ובליטאית ו χɪtspə בפולנית, צאצאים בשפות אחרות
- chutzpah, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. הגדרות אומץ ועזות מצח, מקור עברי, יידי וארמי
- חוצפה, ויקיפדיה העברית. הקונוטציה השלילית בעברית, סנהדרין, המקור הארמי, המעבר לאנגלית ולגרמנית והמשמעות החיובית שם, הטעם, ההגדרה של רוסטן