נו
נו היא מילת קריאה שעברה מן היידיש לעברית הישראלית, ומשמשת לזירוז, לקוצר רוח, לשאלה 'אז מה' ולהשלמה עם מצב. המשמעות נקבעת כמעט כולה לפי ההקשר וטון הדיבור.
מה פירוש המילה
ביידיש נו היא מילת שאלה וזירוז: 'נו?', כלומר מה קרה, מה אתה אומר, מה עם זה1. היא יכולה להביע הפתעה, ספק, או ציפייה לתשובה. באנגלית של יהודים היא משמשת במובן 'אז מה' ו'נו כבר׳, וגם כמילת קריאה רב תכליתית שמבקשת תגובה מן השומע2.
בעברית הישראלית יש למילה נו 4 משמעויות עיקריות: זירוז וקוצר רוח, 'נו, בואי כבר'; נזיפה קלה, 'נו באמת'; השלמה עם מצב לא רצוי, 'נו טוב'; ושביעות רצון מאופקת3. לעתים קרובות המילה לא עומדת לבדה אלא נצמדת לביטוי אחר, וההבדל בין המשמעויות נשמע בעיקר באינטונציה3.
מקור המילה
מילה דומה קיימת בשפות רבות במרכז אירופה ובמזרחה: בגרמנית na או nu, בפולנית no, ברוסית ובאוקראינית nu1. המקור כנראה סלאבי1, ויש למילה קרבה בולטת לרוסית ולאוקראינית2. בעברית היא נחשבת שאולה מיידיש, ובמקורה מרוסית3.
דוגמאות
- נו, וואָס הערט זיך?
- נו, מה נשמע?
- נו טוב
- השלמה עם מצב, בעברית הישראלית
ראו גם
מקורות
- נו (Yiddish), Wiktionary. מילת שאלה ופתיחה, המילים הדומות בגרמנית, בפולנית וברוסית, מקור כנראה סלאבי
- nu, Jewish English Lexicon, Jewish Language Project. הגדרות, הקרבה לרוסית ולאוקראינית, המילה גם בעברית המודרנית
- נו, ויקימילון. ארבע המשמעויות בעברית, הערת השימוש על האינטונציה, 'נו נו נו', גיזרון מיידיש ומרוסית