איקרה

ממה עשויה

הקרפיון הוא הדג המסורתי לאיקרה ברומנית, ובנסיכויות הרומניות היו אלה כמעט הביצים היחידות שהקציפו כך¹. ביצי זאב מים או סנדר נחשבות טעימות יותר, ובשנים האחרונות נפוצה גם איקרה מביצי הרינג¹. באזורים אחרים בבלקן מוכרת אותה שיטה בשם טרמה, למשל ביוון ובטורקיה¹. האיקרה הרומנית היא ממרח חלק ובהיר, ולא גרגרי קוויאר שלמים.

איך מכינים

שוטפים את הביצים, מסירים את הקרום, ממליחים ומניחים אותן במקרר¹. אחר כך מקציפים אותן עם מעט לימון ומוסיפים שמן טיפה אחר טיפה, כמו במיונז, עד שהממרח סמיך ואינו נוזל מהכף¹. יש שמוסיפים פירורי לחם לבן ספוגים ומסוחטים כדי לתת לו גוף, ואם הוא נעשה קשה מדי מוסיפים כפית מים קרים או מים מוגזים¹.

הגשה

מגישים את האיקרה קרה, עם בצל קצוץ, זיתים שחורים ופרוסות לימון^{1, 3}. את הבצל מוסיפים רק בהגשה ולא מערבבים אותו בממרח, וכך האיקרה נשמרת בצנצנת שבוע או שבועיים¹. בגרסה מביצי זאב מים שומרים רבע מהביצים שלמות ומקפלים אותן פנימה בסוף, בלי לחם ובלי בצל¹.

בבתים יהודיים

לפי זיכרונות של משפחה יהודית מבסרביה, האיקרה הייתה ממאכלי הבית, לצד סלט חצילים, קיפטלה ומיטיטיי⁴. לפי אותם זיכרונות, קרובת משפחה הכינה אותה מביצי קרפיון או זאב מים טריים, והגישה אותה עם לחם טרי ובצל ירוק⁵. השפית אורית מושקוביץ מתארת ארוחות חג בבית סבה וסבתה הרומנים שבהן עמדו על השולחן איקרה, סלט חצילים וכבד קצוץ⁶.

גרסאות

• בגרסה המסורתית מקציפים ביצי קרפיון עם שמן ולימון ומעבים בלחם.
• בגרסה מביצי זאב מים מקפלים בסוף רבע מהביצים שלמות ומגישים בלי בצל.
• בחלק מהמתכונים מוסיפים מים מוגזים כדי לרכך את המרקם.