קניידלך

ממה עושים

הבסיס הוא קמח מצה, ביצים טרופות, מים ושומן⁴. השומן המסורתי הוא שמאלץ, שומן עוף מותך, ורבים מחליפים אותו בשמן צמחי. כיוון שהקניידלך מוגשים במרק עוף, לא משתמשים בחמאה. יש שמוסיפים לעיסה מעט מלח, פלפל שחור או סוכר, ויש שלשים במי סודה כדי שיהיו אווריריים יותר³.

מגלגלים את העיסה לכדורים ביד ומבשלים אותם במים רותחים ומומלחים או בתוך המרק עצמו, כעשרים עד שלושים דקות¹. בישול בתוך המרק נותן להם יותר טעם אבל מעכיר את המרק³. לפי המתכון, הקניידלך יוצאים רכים וקלים או דחוסים וכבדים, ויש מתכונים שבהם הם צפים במרק ויש שבהם הם שוקעים¹.

פסח ושבת

קמח מצה אינו חמץ, ולכן הקניידלך מתאימים לפסח והפכו לאחד ממאכלי החג המוכרים במטבח האשכנזי. קהילות חסידיות רבות נמנעות בפסח ממצה שרויה, כלומר ממצה שבאה במגע עם מים, ולכן אינן מכינות קניידלך בימי החג, או מכינות אותם מקמח שקדים או מקמח תפוחי אדמה^{3, 4}. בחוץ לארץ, ביום השמיני של פסח, גם הן אוכלות מצה שרויה³.

הקפדות כאלה היו ידועות כבר במזרח אירופה. בתשובה הלכתית מן התקופה מתואר שחסידי מזריטש נהגו לאפות מצות כוסמת ולכתוש אותן כדי להכין מהן קניידלעך⁵. מחוץ לפסח הקניידלך הם תוספת קבועה למרק העוף של שבת בבתים אשכנזיים רבים³.

מקור השם

קניידל ביידיש הוא כופתה, וברבים קניידלעך או קניידלאַך. המילה קרובה לגרמנית Knödel, כופתאות לחם שהיו נפוצות במטבח של מרכז אירופה ומזרחה². הסופר ג׳ון קופר קושר את המאכל לכופתאות של דרום גרמניה, שהיו מוכרות כבר בימי הביניים¹. ביידיש של פולין, שבה הצליל ey נהגה ay, המילה נשמעת בערך knaydlekh.

המתכון המודפס המוקדם ביותר שמוזכר למרק עם כופתאות מצה הופיע בספר בישול יהודי שיצא בלונדון ב־1846¹. יש היסטוריונים שקושרים את התפשטות המאכל לייצור התעשייתי של קמח מצה במאה ה־19, ויש שמזכירים שפירורי מצה שימשו מזמן תוספת למרק.

גרסאות

• בקהילות שנמנעות ממצה שרויה מכינים קניידלך מקמח שקדים או מקמח תפוחי אדמה, או מוותרים עליהם בימי החג.
• בחלק מהבתים לשים את העיסה במי סודה, כדי שהכופתאות יהיו קלות יותר.