קרעפלך

ממה עשויים

הבצק עשוי קמח, מים וביצים, ומרדדים אותו לעלים דקים. חותכים ריבועים, מניחים מילוי במרכז ומקפלים למשולש, או חותכים עיגולים ומקפלים לחצי סהר. המילוי הנפוץ הוא בשר טחון, ויש גם מילוי של תפוחי אדמה מעוכים או של גבינה. לרוב מבשלים אותם ומגישים במרק עוף, ויש שמטגנים אותם¹.

הקרעפלעך הם מן המאכלים הוותיקים ביותר במטבח של יהודי מזרח אירופה, ורבים מהם מתוארים כבר במקורות יהודיים מימי הביניים³. במשפחות עניות, שאכלו תפוחי אדמה כמעט בכל ארוחה, מילאו את הקרעפלעך בתפוחי אדמה³.

מתי אוכלים

את הקרעפלך מגישים בראש השנה, בסעודה שלפני הצום של יום כיפור, בהושענא רבה ובשמחת תורה. הסבר קבלי שמובא לכך הוא שהבשר מרמז לדין והבצק העוטף אותו לרחמים, כלומר בקשה שהרחמים יכסו על הדין¹. בפורים אוכלים קרעפלך, לפעמים חלביים או צמחוניים, ומסבירים שהמילוי הנסתר רומז לנס הנסתר של פורים¹. בשבועות מכינים קרעפלך מתוקים ממולאים גבינה, ובחנוכה מטגנים אותם בשמן, זכר לנס פך השמן¹.

הסבר נוסף הוא שהקרעפלך אפשרו להגיש בשר זול וטחון בצורה מכובדת בימים שאינם חג גמור, כמו ערב יום כיפור, הושענא רבה ופורים².

מקור השם

קרעפּלעך ביידיש היא צורת הרבים של קרעפּל, הקטנה של קראַפּ, מן הגרמנית התיכונה krappe, פיסת מאפה, וקרובה לגרמנית Krapfen, מאפה מטוגן¹. יש הסבר עממי שקושר את השם לראשי התיבות של שלושת הימים שבהם אוכלים אותם, כיפור, הושענא רבה ופורים, אבל ההסבר הזה נדחה, כי המילה נכתבת בקו״ף ולא בכ״ף¹.

הקרעפלך דומים לכיסונים של השכנים: לפירוגי ולאושקה הפולניים, לפלמני הרוסיים ולרביולי האיטלקי. ייתכן שהבצק הממולא הגיע מוונציה ליהודי גרמניה במאה ה־14¹.

גרסאות

• בשבועות מכינים קרעפלך מתוקים ממולאים גבינה.
• במשפחות עניות מילאו אותם בתפוחי אדמה.
• בחנוכה מטגנים את הקרעפלך בשמן.