פריקסה

ממה עשוי

הבצק הוא בצק שמרים פשוט של קמח, מעט סוכר, מלח, שמן ומים, ויש שמוסיפים לו ביצה. אחרי התפיחה מחלקים אותו לכדורים או ללחמניות מוארכות קטנות, נותנים להן לתפוח שוב ומטגנים בשמן חם עד שהן מזהיבות⁴. הלחמנייה יוצאת פריכה מבחוץ ואוורירית מבפנים.

את הלחמנייה החמה חוצים וממלאים. המילוי הנפוץ הוא טונה בשמן, פרוסות ביצה קשה, תפוח אדמה מבושל, זיתים ירוקים, קוביות לימון כבוש ומריחה של אריסה. יש שמוסיפים צלפים, פלפל חריף או מטבוחה, והמילוי תלוי במסורת של אזורים שונים בתוניס¹. יש מילויים שבהם גם דג פלמידה כבוש, מלפפון חמוץ וסלט משוויה³.

מתי אוכלים

בתוניסיה מוכרים את הפריקסה בדוכנים שמטגנים את הלחמניות לפי הזמנה, בכל שעה של היום³. אוכלים אותו בעיקר בימי שישי ובאירועים, כמו חתונות ואזכרות¹. הוא נפוץ גם בחודש אב, ובמיוחד בימים שלפני תשעה באב, כשנמנעים מבשר^{1, 2}.

בתוניסיה מכרו רוכלים יהודים את הלחמניות הממולאות ברחוב, והן הוגשו גם בפיקניקים, במסיבות חינה ובבר מצוות⁴.

השם ובעדות אחרות

לכריך יש שני שמות, פריקסה וא־פריקה, ובערבית הוא נכתב فريكسي או فريكاسي¹. הכריך אינו דומה לתבשיל האירופי שנקרא באותו שם⁵. גם יהודי טריפולי שבלוב אוכלים אותו, ויש להם שם משלהם בשבילו².

בצרפת ובישראל

במשפחות תוניסאיות בצרפת ובישראל הפריקסה הביתי הוא מאכל של חג ושל התכנסות. יש משפחות שמטגנות את הלחמניות בימי ראשון או ליום העצמאות⁴, ויש שמכינות אותן פעם בשנה, בחנוכה³. בדוכנים בישראל מגישים את אותו מילוי בעיקר בלחמנייה אפויה גדולה, בשם סנדוויץ׳ טוניסאי, ורק מקצתם מטגנים פריקסה, לפעמים פעם בשבוע³.

גרסאות

• בדוכנים בישראל מגישים את אותו מילוי בלחמנייה אפויה או בבגט, בשם סנדוויץ׳ טוניסאי³.
• במשפחות רבות מוסיפים למילוי צלפים, מטבוחה או פלפל חריף¹.