שמות משפחה קווקזים של יהודי ההרים ומה הם אומרים

במוזיאון האתנוגרפי הרוסי בסנקט פטרבורג שמור צילום משנות השבעים או השמונים של המאה התשע עשרה. צילם אותו דמיטרי ירמקוב, בחבל קובאן. בצילום עומד גבר בצ׳וחה, ועל החגורה שלו פגיון, שלפי המוזיאון נשאו כל יום. בשוליים התחתונים כתוב, בכתיב שמלפני המהפכה: 'באניאל שאולוב, יהודי הררי'.⁴

שאולוב הוא בנו של שאול, וכך המוזיאון עצמו מסביר את השם: השם הפרטי שאול, ואחריו הסיומת הרוסית אוב, שמסמנת שייכות לשם של האב.^{4, 1} כך בנויים רוב שמות המשפחה של יהודי ההרים. עד שהרוסים הגיעו לקווקז לא היו להם שמות משפחה, ופקידים רוסים נתנו אותם במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, אחרי שהאזור סופח לאימפריה.^{1, 2} אלכסנדר ביידר, שחוקר שמות משפחה של יהודים, כותב שהפקידים הוסיפו את הסיומת לשם הפרטי של האב או של הסב של מי שנרשם ראשון.² מי שמוריד מהשם את הסיומת מוצא בדרך כלל שם עברי, לפעמים כמו שהוא נשמע בג׳והורי, השפה של העדה.

הצילום של שאולוב נעשה עשרות שנים לפני שקמה ברית המועצות, ולכן את הסיומת לא הוסיף השלטון הסובייטי. היא כבר כתובה מתחת לצילום.

שמונה מהשמות בעמוד, אברמוב, אשורוב, דוידוב, יעקובוב, מרדכייב, פנחסוב, רפאלוב וחנוכייב, נמצאים גם אצל יהודי בוכרה, שגם הם קיבלו שמות משפחה אחרי הכיבוש הרוסי.²

לפני שמות המשפחה

לפני הרוסים קראו לאדם בשמו ובשם אביו. רוברט פנחסוב, סבטלנה דנילובה וסמיון קריחלי, בספר שלהם על יהודי בוכרה, ההרים וגאורגיה שיצא בניו יורק ב־2017, מביאים כדוגמה את שומויל בן אובשולום.¹ גם על המצבות הישנות בבתי הקברות היהודיים של דרום דאגסטן, בדרבנט, באבסאבה ובכפרים שסביבן, כתובים בעברית שמות, תארים וברכות, בלי שמות משפחה. על שתי מצבות בכפר מרגה אפשר עוד לקרוא את התאריכים 1540 ו־1600.⁸ לפי הספר, הצורך בשמות משפחה התחיל ב־1813, כשדאגסטן נכנסה לאימפריה הרוסית וכל סוחר היה צריך תעודה של חבר בגילדת סוחרים.¹

איך קוראים שם כזה

רוביק רוזנטל כותב באתר שלו שהסיומת אוב 'אופיינית ליוצאי רוסיה, בולגריה וקווקז', ושפירושה בנו של.⁵ היא נמצאת גם אצל אשכנזים, כמו בסוקולוב ובבורוכוב.⁵ לכן היא אומרת איפה נרשם השם, ולא מאיפה המשפחה באה. ביידר כותב שהפקידים השתמשו גם בצורה אייב, וזו אותה סיומת, כמו בחנוכייב ובנפתלייב.²

לפי הספר, השם נבנה על שם האב, ולפעמים על שם האם.¹ ביידר כותב האב או הסב.² יורי מורזחנוב מהאוניברסיטה של קברדינו בלקריה, שבדק רשימות משפחה של יהודי ההרים בצפון הקווקז, כותב שגם השמות הפרטיים עברו בסדר קבוע. קודם כול עברו לילדים השמות של הסב מצד האב, הקלבבה, של הסבתא מצד האב, הקלדדה, של האב ושל האם. רק אחריהם באו השמות של אחים ואחיות של הסב ושל האב שלא היו להם ילדים.³ קלה פירושו גדול, בבה הוא אבא ודדיי היא אמא. כך אותם שמות פרטיים חזרו בכל דור.

אותו שם משפחה גם לא אומר שמדובר במשפחה אחת. לפי ציקלוויקי, אתר ויקי ברוסית, האשורובים של נלצ׳יק באים מארבעה ענפים שונים.⁷ מה שקשר משפחות לאב קדמון משותף היה התוחום, ולא שם המשפחה.

את אותה סיומת הוסיפו הפקידים גם לשמות של השכנים המוסלמים.² לפי הספירה של מורזחנוב, קצת יותר מעשירית מהשמות הפרטיים של יהודי ההרים במחצית השנייה של המאה התשע עשרה היו שמות טורקיים, ערביים ופרסיים.³ לכן יש שמות משפחה, כמו סדיקוב, שנמצאים גם אצל יהודים וגם אצל מוסלמים.

ליד כל פירוש כתבנו כמה אנחנו בטוחים בו, כמעט בטוח או כנראה, ולפי מי. כששני מקורות נפרדים מסבירים את אותו שם, כתבנו כמעט בטוח. בשמות שבנויים משם עברי ומהסיומת לא תמיד מצאנו שני מקורות על השם עצמו. בשמות כאלה הספיק לנו הכלל, שכתוב בספר, אצל ביידר ואצל רוזנטל, ועוד מקור אחד שמביא את השם אצל יהודי ההרים, וכתבנו כנראה.^{1, 2, 5} המספרים של נושאי השם בישראל באים ממאגר השמות הפתוח, והם של כל העדות יחד.⁹

יהודי גאורגיה הם עדה אחרת, ורוב שמות המשפחה שלהם נגמרים בשווילי, ילד בגאורגית.²

שם של אב או של סב

שמות של חג

שני שמות קשורים לחג. לפי הספר, נתנו שמות משפחה גם לכבוד חג החנוכה, שבג׳והורי נקרא חנוכוי, ומכאן חנוכייב, ומיד אחר כך מובא שם פסחוב.¹ גם מורזחנוב מונה שמות שקשורים לחגים, כמו פסח, בין שמות המשפחה הנפוצים של יהודי ההרים בצפון הקווקז בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים.³

שמות אחרים

מורזחנוב מונה ארבעה סוגים של שמות משפחה נפוצים אצל יהודי ההרים בצפון הקווקז באותן שנים: שם של אב, שם שקשור למבנה הקהילה, שם שאומר מאיפה המשפחה באה, ושם של חג.³ כדוגמה לשם שקשור למבנה הקהילה הוא מביא את לוי. ביידר, לעומתו, כותב שכהן ולוי לא נמצאים אצל יהודים מכמה מהרפובליקות לשעבר של הקווקז ושל מרכז אסיה.² את המחלוקת הזאת לא הצלחנו להכריע.

בישראל

לפי מייהריטג׳, בישראל משפחות של יהודי ההרים הורידו לפעמים את הסיומת ולקחו שם עברי קצר, כמו אהרון, שאול, דניאל או רפאל, או שם שמתחיל בבר, כמו בר שלום.⁶ כמה מנושאי כל שם בישראל הם יהודי ההרים, אי אפשר לדעת מהמאגר, כי הוא לא מפריד בין העדות.⁹ בספר משנת 2017 יש רשימה של משפחות מהראשונות של העדה בתל אביב, ובה שאולוב, מנשירוב, נפתלייב, אבשלומוב, איזראילוב, חנוכייב ואברמוב.¹

מה שעוד לא מצאנו

לכמה שמות נפוצים של יהודי ההרים לא מצאנו פירוש שאפשר לסמוך עליו. ניסנוב, עם 1,789 נושאי שם בישראל, מישייב, עם 1,757, ואבייב, עם 1,526, מופיעים במקורות שקראנו, וכך גם אגרונוב, יגודייב ושמאילוב, אבל אף מקור לא מסביר אותם, או שרק מקור אחד מסביר.^{1, 2, 9} גם לגורשומוב, לשמילוב, לישייב, לדדשב ולאלחזוב יש לכל היותר מקור אחד, ולכן לא כתבנו להם פירוש.

מורזחנוב מזכיר שני ספרים שבהם יש הרבה יותר שמות: עבודת הדוקטורט של ל. ח. דוידובה על שפת הטאטים בצפון הקווקז, משנת 1982, עם יותר משמונים שמות משפחה, ואוסף שיצא בנלצ׳יק ב־2010 עם יותר ממאה ועשרים שמות משפחה של יהודי קברדינו בלקריה.³ את שניהם עוד לא הצלחנו להשיג.