קללות בקווקזית עם פירוש: קללות בג׳והורי, והברכות שעומדות מולן

קֶדוֹיְטוּרֶה וֶגִירוֹםqədojtürə vegiromמילולית: את הצרות שלך אני אקח.

שכל הצרות שלך יעברו אליי, כך בתרגום של אמירוב. קדו היא צרה, ובאוסף שלו יש גם את הברכה שאלוהים יציל אותך מכל צרה, ומילת חיבה שבנויה מאותה מילה, קדוולים, שהוא מתרגם יקירי.^{1, 4}

סבתא לנכד, באהבה. רפאל מונה אותו בין המשפטים הרכים שהנכדים זוכרים הכי טוב.

קוּרְבּוּ גֶרְדוֹםqurbu gerdomמילולית: שאהיה קורבן.

אני מוכנה למות בשבילך. אצל הסבתות של רפאל זה נשמע דֶדֶיי קוּרְבּוּ אֶרִי ג׳וּן טוּ, אמא קורבן בשביל הנשמה שלך. לפי ויקימילון המילה קורבו באה אולי מהעברית קורבן, ואולי מהמילה הערבית לקורבן.^{1, 8, 4}

אמהות וסבתות לילדים, באהבה. אצל אמירוב אומרים אותה גם על אורח: שאהיה קורבן לאורח ולמי שברא אותו.

עֶזְרוֹאִיל טוּרֶה גִישְׁדֶה, ג׳וּנְמֶרֶה בֶּרוֹ, חֶלֶפְמֶהʕəzroil türə gišdə, džunmərə bero, xələfməמילולית: שעזרואיל יעזוב אותך וייקח את הנשמה שלי, הילד שלי.

שמלאך המוות ייקח אותי ולא אותך. ברשימה של אמירוב, ובמילון שבסוף האוסף שלו עזרואיל הוא מלאך המוות.¹

הורה לילד, באהבה. כך לפי הפנייה בסוף, הילד שלי.

דֶדֶיי מִירוֹ אֶרִי טוּdədəj miro əri tüמילולית: אמא תמות בשבילך.

דדיי היא אמא. רפאל לא מתרגמת את המשפט, והתרגום כאן שלנו, לפי אמירוב, שאצלו דדיי ממירו פירושו שלא תמות האמא. ובמחזה של אבשלומוב, כך לפי אירינה מיכאילובה, הסופר מפריך פתגם שבנוי באותה צורה: שלא תמות האמא של הכסף, כלומר שבכסף אפשר הכול. במחזה הכסף לא עוזר.^{4, 1, 9}

סבתא לנכדים שמשתוללים, באהבה גם כשהיא כועסת. כך כותבת רפאל.

ווֹי אֶרִימֶהvoj əriməמילולית: אוי לי.

קללה על עצמך. רפאל כותבת שלפעמים מי שכעס קילל את עצמו, ופתח בווי ארימה.^{3, 1}

בכעס או בצער, על עצמך. אצל אמירוב יש שורה שלמה של ווי ארי, אוי ל..., ואחת מהן היא על הדוד: אוי לדוד אם הוא קל יותר מהמשא שלו.

אֶ מִירוֹדְהוֹי חוּשְׁדֶה מֶרָסוֹשׁ / רָסוֹשׁə mirodhoj xüšdə merasoš / rasošמילולית: שלא תגיע למשאלות שלך / שתגיע אליהן.

הזוג מהפתיחה, ברשימה של אמירוב. ההברה מֶ היא שלילה, והיא כל ההבדל בין קללה לברכה.¹

הקללה נאמרת בכעס, והברכה באהבה.

קוֹבְרֶחוּנֶה יוּ סוּחְדֶה גֶרְדוֹqovrəxunə ju suxdə gerdoמילולית: שהקבר שלו יישרף.

ברשימה של אמירוב, ושורה אחת מעליה אותה התחלה עם הסוף ההפוך: קוֹבְרֶחוּנֶה יוּ גֶנְעִידִים גֶרְדוֹ, שהקבר שלו יהפוך לגן עדן.^{1, 9}

קללה של כעס אמיתי, ונאמרת על אדם, לא אליו. המילה לגן עדן, גנעידין, נמצאת גם במחזה של אבשלומוב, אצל מיכאילובה, במשפט על הנשמה של אב שצריכה להגיע לגן עדן. היא נשמעת כמו גן עדן בעברית, אבל מקור שאומר את זה לא מצאנו.

אֶ חוּנֶיְטוּ עֶטוֹשׁ דָרָבוֹə xunejtü ʕətoš daravoמילולית: שאש תיכנס לבית שלך.

שהבית שלך יישרף. שתי שורות מעליה ברשימה של אמירוב כתוב אֶ חוּנֶיְטוּ עֶרוּס בִּיְבוֹ, שכלה תיכנס לבית שלך. אותה דלת, ופעם נכנסת בה אש ופעם כלה.¹

הקללה בכעס אמיתי, והברכה באהבה.

נוּנְטוּ ג׳וּהִי גֶרְדוֹ, עוֹשְׁטוּ אֶרְזוּנִיnuntü džühi gerdo, ʕoštü ərzüniמילולית: שהלחם שלך יהיה משעורה, והאוש שלך מדוחן.

שתאכל אוכל של עניים, דוחן במקום האורז של האוש. ברשימה של אמירוב יש גם את הברכה ההפוכה: שהתנור שלך יהיה תמיד חם והלחם שלך טרי.¹

קללה של כעס, אבל קלה. ויש עוד אחת מהמטבח, קֶזֶנְג׳טוּ אֶרְזוּ גֶרְדוֹ, טוּמוֹרֶיְטוּ סֶוֶר, שהרווח שלך יהיה דוחן והשק שלך סל קלוע. הוא לא מסביר אותה, ולפי התמונה כל מה שתרוויח יברח דרך החורים.

גוּנִילֶה זֶנוֹ טוּרֶהgunilə zeno türəמילולית: שכדור יפגע בך.

לדעתנו זו הקללה הכי ישירה ברשימה של אמירוב. באותו אוסף יש פתגם שמעמיד לידה את עין הרע: עין רעה גרועה מכדור.¹

קללה של כעס אמיתי, בלי שום חיבה.

חוֹק וֶרָבוֹ אֶ סֶרְטוּxok veravo ə sertüמילולית: שאדמה תישפך על הראש שלך.

שתתכסה באדמה, כך בתרגום של אמירוב. לידה הוא מביא גם שתהפוך לעפר ולאפר, ואֶ זִיר חוֹרִי דָרָבוֹשׁ, שתיכנס אל מתחת לאדמה.^{1, 4}

קללה של כעס אמיתי. אצל הסבתות של רפאל האדמה חוזרת אל הראש של מי שמדבר: צ׳וּ חוֹק ווֹקוּנוּמְגֶה אֶ סֶרְמֶה נִיסֶה דָנוּסְדֶנוּם, ובתרגום חופשי שלנו, איזו אדמה לשפוך על הראש שלי, אני לא יודעת. רפאל לא מתרגמת.

צ׳וּם דוּשְׁמֶנְטוּ כּוּר גֶרְדוֹčum düšməntü kur gerdoמילולית: שהעיניים של האויבים שלך יתעוורו.

קללה שאומרים בשבילך, נגד מי שרוצה לך רע. לידה ברשימה של אמירוב: צ׳וּם בֶּחִיל כּוּר גֶרְדוֹ, שהעיניים של הקנאי יתעוורו.¹

באהבה למי ששומע אותה, ובכעס אמיתי על מי שהיא מכוונת אליו. ובאוסף של אמירוב יש פתגם קרוב: שבח מוגזם גרוע מקללה.

נִיקֶה כֶּפֶה וֶרָבוֹ אֶ טֶנְטוּnikə kəfə veravo ə təntüמילולית: שתכריכים טובים יולבשו עליך.

אמירוב מתרגם תכריכים מאושרים, ומכניס את המשפט בין המשאלות הטובות. לפי הקריאה שלנו הכוונה לתכריכים בזמנם, אחרי חיים ארוכים.^{1, 9}

ברכה, באהבה, שנשמעת כמו קללה. גם אֶחִירְטוּ נִיק גֶרְדוֹ, שהסוף שלך יהיה טוב, נשמעת כמו משאלה על מוות. במחזה של אבשלומוב השדכנית זרנגיל אומרת אותה לאיש בן 60 שאין לו בן, ומאחלת לו שעוד יחזיק תינוק בן בידיים.

חֶרxərמילולית: חמור.

טיפש. בוויקימילון, שמסתמך על המילונים של נפתלייב ושל אגרונוב, חר הוא חמור, והמילה באה מהפרסית. אמירוב מתרגם אותה לאורך כל האוסף שלו טיפש.^{7, 1}

עלבון, לא קללה. אצל אמירוב: לחמור כל יום הוא ניסונו, פסח. ושם גם: מֶה חֶרוּמְגֶה, טוּשׁ חֶרִי, אם אני חמור, גם אתה חמור.

כּוֹסִיבֶּה אֶ כּוּל דֶוֶשׁ סֶג עֶנְג׳ מִיזֶנוּkosibə ə kul dəvəš səg ʕəndž mizenüמילולית: את העני נושך כלב גם כשהוא על הגמל.

על מי שאין לו מזל בכלל. אמירוב מביא גם נוסח עם זאב, שהזאב אוכל את העגל של ביש המזל גם על הגב של הגמל. אצל אמירוב ביש מזל הוא בֶּדְמוֹזוֹל, ובתוכו יש את המוזול, המזל העברי.^{1, 11}

לעג, לא קללה. בכתבה באתר של סטמגי מ־2014 הנוסח הוא בֶּדְבַּחְטֶה חוּשֶׁיי, את חושיי האומלל נושך כלב גם על הגמל, ואומרים אותו על מי שאין לו מזל. בוריס חנוקאייב, שכתב את הכתבה, מוסיף שלא ידוע למה השם של חושיי הפך לכינוי.