הדלקת נרות חנוכה בנוסח עדות המזרח, ומה שונה בנוסח אשכנז
בנוסח עדות המזרח מברכים על נרות חנוכה שתי ברכות בכל ערב, ובערב הראשון שלוש: "להדליק נר חנוכה", "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה", ושהחיינו4, 9. ההבדל מסידור אשכנז מתחיל כבר במילה אחת. שם כתוב "להדליק נר של חנוכה", וזה דווקא הנוסח של התלמוד1, 10.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּהbarukh ata adonai eloheinu melekh ha'olam asher kiddeshanu bemitzvotav vetzivanu lehadlik ner ḥanukka
ברכת המצווה, בלי המילה "של". כף החיים קורא לנוסח הזה הנוסח העיקרי, והמילים האלה כתובות גם בשולחן ערוך.9, 8, 4
בנוסח עדות המזרח, לפני ההדלקה, בכל אחד משמונת הערבים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּהshe'asa nissim la'avoteinu bayyamim hahem bazzeman hazze
הברכה השנייה, על הנס. בלילה הראשון מוסיפים אחריה "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה", ומהלילה השני מברכים רק את שתי הראשונות. שתי הברכות האלה זהות מילה במילה בסידור עדות המזרח ובסידור אשכנז.9, 10, 4
אחרי ברכת המצווה, לפני שמתחילים להדליק. הרמ״א כותב שמברכים את כל הברכות לפני ההדלקה.
השנה מדליקים את הנר הראשון ביום שישי בערב, 4.12.2026, ולכן כבר בערב השני, במוצאי שבת, יש שאלה שבה העדות באמת נחלקות: הבדלה קודם או חנוכה קודם17. מה מטגנים אחרי ההדלקה בכל עדה, מספינג׳ ועד לאטקעס, כתבנו במאכלי חנוכה בעדות.
נר חנוכה או נר של חנוכה
בתלמוד שואלים "מאי מברך?" ועונים "להדליק נר של חנוכה"1. כך כתוב גם ברמב״ם2. במסכת סופרים הברכה קצרה עוד יותר, "וצונו להדליק נר", בלי המילה חנוכה בכלל3. השולחן ערוך כותב "להדליק נר חנוכה"4, וזה הנוסח שמודפס בסידור עדות המזרח9.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה... lehadlik ner shel ḥanukka
אותה ברכה עם "של", כמו בתלמוד וברמב״ם. המהרש״ל אומר לבטא "שלחנוכה" כמילה אחת.10, 1, 2, 7
בנוסח אשכנז, לפני ההדלקה.
בצד הספרדי זה כתוב בלי היסוס. הרב יעקב חיים סופר, שכתב את כף החיים בירושלים בין 1910 ל־1933, קובע ש״להדליק נר חנוכה" הוא הנוסח העיקרי והמדויק, ושהנוסח של התלמוד, הרי״ף והרמב״ם, עם "של", "אינה עיקר". הוא מוסיף טעם על פי הסוד, ראשי התיבות נח״ל, ומביא את הבן איש חי8.
המשנה ברורה כותב שבגמרא ובכל הפוסקים כתוב "נר של חנוכה", מביא את המהרש״ל שאומר לחבר את שתי המילים, וממשיך: "העולם אין נוהגין להקפיד בזה"7. כמה משפחות אשכנזיות אומרות היום "של", לא מצאנו בשום מקור.
ויש מי שאומר "של" גם במזרח. בספריית קלאו של היברו יוניון קולג׳ שמור סידור תימני מ־1646, ויש בו פרק בשם "סדר העשייה בשמונת ימי חנוכה". ג׳ייסון שפירא, שכתב עליו בבלוג של הספרייה ב־2019, מציין שהמילה "של" היא אחד הדברים שמבדילים את הנוסח הבלדי של תימן מהנוסח הספרדי. באותו כתב יד יש גם את מגילת אנטיוכוס בארמית עם תרגום לערבית יהודית, והיא נקראה כמפטיר בכל שמונת הימים14.
בשתי הברכות האחרות המשנה ברורה מקפיד על שני פרטים קטנים: "בזמן הזה" בלי ו, ו״לִזמן" בחיריק ולא בפתח7.
הנרות הללו
הנרות הללו הוא הכרזה בלי ברכה: הנרות קדושים, ומותר רק להסתכל בהם. בסידור עדות המזרח כתוב "אחר שידליק נר אחד יאמר"9. המשנה ברורה כותב אותו דבר, אחרי הנר הראשון, שהוא העיקר, וממשיכים להדליק תוך כדי אמירה, ומי שאומר אחרי שהדליק את כולם גם יצא7. כף החיים מביא שיש אומרים לומר אותו עוד לפני "שעשה נסים", וכותב שזה לא מחוור8.
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אֲנַחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים, וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת, וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד כְּדֵי לְהוֹדוֹת לִשְׁמֶךָ עַל נִסֶּיךָ נִפְלְאוֹתֶיךָ וִישׁוּעוֹתֶיךָhanerot hallalu anaḥnu madlikin al hanissim ve'al hatteshu'ot ve'al hannifla'ot(הנרות האלה אנחנו מדליקים על הנסים ועל הישועות ועל הנפלאות)
הנוסח של עדות המזרח. אין בו "בימים ההם בזמן הזה" ואין בו "ועל המלחמות", והוא נגמר ב״להודות לשמך".9, 7
אחרי שהנר הראשון דולק, בזמן שמדליקים את השאר.
הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ שֶׁאָנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכָל שְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹדֶשׁ הֵם וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם, אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶךָhanerot hallalu she'anu madlikin(הנרות האלה שאנחנו מדליקים)
הנוסח של אשכנז. אותה הכרזה, ונוספו בה "ועל המלחמות", "בימים ההם בזמן הזה", "קדש הם" ו״ולהלל לשמך הגדול".10
בנוסח אשכנז, באותו רגע של ההדלקה.
הפתיחה שונה, "אנחנו מדליקין" מול "שאנו מדליקין", ואת שתי הפתיחות האלה מדפיסים גם בכיפה19. גם הסדר שונה. בעדות המזרח אומרים נסים, תשועות, נפלאות, ובאשכנז נסים, נפלאות, תשועות ומלחמות9, 10. השולחן ערוך עצמו מביא רק את ההתחלה ומסיים ב״וכו'"4.
הנוסח הקצר של עדות המזרח קרוב יותר לנוסח הכי ישן שיש, זה שבמסכת סופרים. לפי ויקיפדיה מסכת סופרים חוברה כנראה בתקופת הגאונים, והנרות הללו מופיע בה לראשונה11, 3.
הנרות האלו אנו מדליקין על הישועות ועל הניסים ועל הנפלאות אשר עשית לאבותינו ע״י כהניך הקדושים(הנרות האלה אנחנו מדליקים על הישועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו על ידי הכוהנים הקדושים שלך)
הנוסח הכי ישן. כתוב בו "האלו" ולא "הללו", ואין בו מלחמות ולא "בימים ההם". הברכה שלפניו באותו מקום היא רק "להדליק נר".3
מסכת סופרים, פרק כ.
המהרש״ל מנה את המילים. לפי מה שהביא המשנה ברורה, חוץ משתי המילים "הנרות הללו" יש בנוסח 36 מילים, כמספר כל הנרות של חנוכה7, וכף החיים מעתיק את הנוסח המלא ומוסיף "לא תשנה ולא תוסיף ולא תגרע"8. הספירה לא ממש מסתדרת. ויקיפדיה מציינת שבנוסח של הטור והמהרש״ל יש בעצם 41 מילים11, ואת הנוסחים שבסידורים של היום לא ספרנו.
מה אומרים אחרי הנרות הללו
בסידור עדות המזרח בא אחרי הנרות הללו פרק ל בתהלים9.
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִדmizmor shir ḥanukkat habbayit ledavid(מזמור שיר לחנוכת הבית, לדוד)
תחילת פרק ל בתהלים, מזמור על חנוכת הבית. ויקיפדיה כותבת שיש קהילות שאומרות אותו בגלל המילים שבפתיחה.9, 13
בעדות המזרח, אחרי הנרות הללו.
כף החיים כותב שאחריו אומרים גם את פרק סז, "למנצח בנגינות מזמור שיר"8. ובסידור יש עוד הוראה, תחת הכותרת "סגולה לשמירה": לומר ויהי נועם ויושב בסתר שבע פעמים בכל לילה אחרי ההדלקה9. גם אצל החסידים מוסיפים פרקי תהלים, למשל פרק צא, יושב בסתר13. בחנוכה במרוקו אומרים מזמור שיר אחרי ההדלקה, ועל הפסוקים שהמרוקאים שרים כשמוציאים ספר תורה כתבנו במנהגי חנוכה בעדות.
ומעוז צור? הוא נכתב באשכנז, כנראה בתקופת מסעי הצלב, ולפי תיארוך של פרנקל במחצית השנייה של המאה ה־12. שם המחבר, מרדכי, יוצא מראשי חמשת הבתים הראשונים, והבית השישי, "חשוף זרוע קדשך", ידוע רק מסוף המאה ה־17. על הלחן המוכר נהוג לחשוב שהוא לחן גרמני מהמאה ה־16, ויש מחקרים שאומרים שהוא מוקדם יותר ובא מבוהמיה12. ובכל זאת הוא מודפס גם בסידור עדות המזרח של היום, עם ההערה "סימן: מרדכי חזק"9. הסידורים שאין בהם מעוז צור הם של תימן ושל קוצ׳ין12.
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַma'oz tzur yeshu'ati lekha na'e leshabbe'aḥ(מבצר, צור הישועה שלי, לך יפה לשבח)
השורה הראשונה של הפיוט האשכנזי. בראשי הבתים שלו כתוב השם מרדכי.9, 12
אחרי ההדלקה, באשכנז ובסידור עדות המזרח של היום. לא בסידורי תימן וקוצ׳ין.
איזה נר מדליקים קודם
לפעמים זה מוצג כהבדל בין העדות, ולפי המקורות אין כאן הבדל. השולחן ערוך כותב שבלילה הראשון מדליקים את הנר הימני, ובכל לילה מוסיפים נר משמאלו, מתחילים בנר החדש וממשיכים ימינה, כדי שהברכה תהיה תמיד על הנר שנוסף, "שהוא מורה על הנס"4. כף החיים כותב שזו דעת מרן, הרמ״א והאר״י, "הכי נקטינן", ושאין צורך להקפיד מאיזה צד מתחילים8.
יש דעה אחרת, שכף החיים מביא בשם המהרש״ל: כשאין מזוזה והחנוכייה עומדת מימין לדלת, מתחילים מהנר הימני, הקרוב לדלת. המשנה ברורה מביא דעה כזאת בלשון "יש אומרים", בלי שם7. כף החיים דוחה אותה, כי דעת מרן והרמ״א היא שתמיד מתחילים משמאל, וכך המנהג8.
מי מדליק
לפי הרמב״ם עיקר המצווה הוא נר אחד לכל בית. המהדרין מדליקים נר לכל אחד מבני הבית, והמהדרין מן המהדרין נר לכל אחד ועוד נר בכל לילה, כך שבבית של עשרה אנשים דולקים בלילה השמיני שמונים נרות2. ומיד אחר כך הוא מספר מה עשו אצלו: "מנהג פשוט בכל ערינו בספרד" שכל בני הבית מדליקים יחד נר אחד בלילה הראשון ומוסיפים נר בכל לילה, בין שיש בבית הרבה אנשים ובין שיש בו אחד2.
השולחן ערוך כותב שגם בבית גדול לא מדליקים יותר. הרמ״א מביא את הדעה שכל אחד מדליק, "וכן המנהג פשוט", וכותב שכל אחד ישים את הנרות שלו במקום נפרד5. כף החיים מסביר שהמנהג של הרמ״א הוא בארצות אשכנז, ובספרד הולכים לפי השולחן ערוך8. הרב דוד יוסף אמר את זה ב־2024 כך: אצל הספרדים בעל הבית מדליק ומוציא את כל בני הבית, ואצל האשכנזים כל אחד מדליק, אבל האישה והבנות סומכות על הבעל15. לפי ויקיפדיה גם בקהילות תימן רק בעל הבית מדליק13.
הבן איש חי, כפי שכף החיים מביא אותו, כותב שטוב לתת לאחד הילדים הקטנים להדליק את הנר הנוסף, כדי לחנך אותו, ולא את הנרות של החובה8. אישה שנולדה בבעקובה שבעיראק סיפרה שאצלם המשפחה ישבה מסביב לאבא, הוא הדליק ובירך, וכולם ענו אמן20. עוד על זה בחנוכה בעיראק.
איפה עומדת החנוכייה ובמה מדליקים
לפי השולחן ערוך מניחים את החנוכייה בפתח הבית מבחוץ, מול הרחוב, ובשעת סכנה על השולחן. היא עומדת בטפח הסמוך לדלת, משמאל, כך שהמזוזה מימין והנר משמאל5. במסכת סופרים מצמידים לזה פסוק משיר השירים, "מה יפית ומה נעמת": יפית במזוזה ונעמת בנר חנוכה3.
הרמ״א כותב שבזמנו "כולו מדליקין בפנים", ולכן אין היכר לרחוב, אבל עדיין נוהגים להדליק ליד הדלת5. גם כף החיים, בירושלים של תחילת המאה ה־20, כותב "לדידן שמדליקין בפנים"8. הרמ״א מוסיף שהנרות עומדים בשורה ישרה ולא בעיגול, כי עיגול נראה כמו מדורה5. הרב ברוך אפרתי כותב שהספרדים מתירים עיגול והאשכנזים אוסרים, אבל לא מביא לזה מקור16.
לפי ויקיפדיה, בספרד של ימי הביניים הוסיפו למנורות החרס דופן אחורית כדי שאפשר יהיה לתלות אותן, בגרמניה עמדה מנורה עם שמונה קנים, ובתימן הדליקו בקערת אבן עם חריצים סביב השפה13.
לפי השולחן ערוך אפשר להדליק בכל שמן ובכל פתילה. הרמ״א כותב ששמן זית הכי טוב, ואם אין, שמן שאורו צלול, ומוסיף "ונוהגים במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה"6. כף החיים מביא בשם ספר יפה ללב שטוב לעשות כמו ברוב בתי הכנסת, לשים בכוסות מים ושמן מעליהם, רמז לישראל שנמשלו לשמן וגברו על העמים שנמשלו למים8. אותה אישה מבעקובה סיפרה שבחנוכייה של אמא שלה, כולה מכסף ותלויה מהתקרה, שמו בכל כוס שמן שומשום, מים ופתילה20.

מתי מדליקים
השולחן ערוך כותב שלא מדליקים לפני השקיעה, אלא "עם סוף שקיעתה"6. בפסיקה הספרדית קוראים את זה כצאת הכוכבים. בשיעור השבועי של הרב יצחק יוסף, בגיליון של פרשת מקץ תשפ״ה, הכותרת היא "זמן ההדלקה בצאת הכוכבים", ושם כתוב "מסוף השקיעה שהוא צאת הכוכבים"18. הרב אפרתי כותב שהספרדים וחלק מהאשכנזים מדליקים בצאת הכוכבים אחרי ערבית, ושהאשכנזים מדליקים אחרי השקיעה16. גם בתוך אשכנז יש כאן שני מנהגים.
ובאותו גיליון מסופר שהרב עובדיה יוסף, שנסע בחנוכה למסור שיעורים, חזר הביתה בעשר או באחת עשרה בלילה והדליק אז18.
ערב שבת ומוצאי שבת
השנה הנר הראשון והנר השמיני נופלים ביום שישי, 4.12 ו־11.12, הנר השני במוצאי שבת, 5.12, וזאת חנוכה בשבת, 12.12. ראש חודש טבת, שבתוניסיה היה חג הבנות, יוצא ביום השישי וביום השביעי של החג17. ביום שישי אין מחלוקת בין הנוסחים. לפי השולחן ערוך מדליקים קודם את נרות החנוכה ואחר כך את נרות השבת, והרמ״א מוסיף שמברכים כרגיל, אף שעוד יום6.
במוצאי שבת זה תלוי בעדה. השולחן ערוך כותב שבבית הכנסת מדליקים לפני ההבדלה, והרמ״א מוסיף שבבית על אחת כמה וכמה6.
וְכָל שֶׁכֵּן בְּבֵיתוֹ שֶׁמַּדְלִיק וְאַחַר כָּךְ מַבְדִּיל(וכל שכן בביתו, שמדליק ואחר כך מבדיל)
בבית מדליקים קודם נרות חנוכה ורק אחר כך עושים הבדלה.6
הרמ״א על השולחן ערוך, אורח חיים תרפא, ב, על מוצאי שבת של חנוכה.
המשנה ברורה מביא את הט״ז ואחרים, שמבדילים קודם, וכותב שבבית הכנסת לא משנים, ובבית "דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד"7. הרב אפרתי כותב שהספרדים מבדילים לפני ההדלקה, וחלק מהאשכנזים מדליקים קודם16. ומה עשו בעדות עצמן? כף החיים מביא את המנהג של איזמיר, העיר של בעל יפה ללב: בבית קודם מבדילים ואחר כך מדליקים. כך, הוא כותב, נהגו גם בשאלוניקי ובקושטא, "וכן המנהג בעה״ק ירושת״ו", בעיר הקודש ירושלים. והבן איש חי, בפרשת וישב, קורא לסדר הזה "הדרך הנכונה יותר"8.
ראו גם
מקורות
- תלמוד בבלי, שבת כג ע"א, ספריא (נקרא ב־31.10.2026). מאי מברך, להדליק נר של חנוכה.
- רמב"ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג, ד ו ד, א עד ג, ספריא (נקרא ב־31.10.2026)
- מסכת סופרים כ, ה עד ו, ספריא, מהדורת וילנא (נקרא ב־31.10.2026). להדליק נר, הנרות האלו אנו מדליקין, מה יפית ומה נעמת.
- שולחן ערוך, אורח חיים תרעו, עם הרמ"א, ספריא (נקרא ב־31.10.2026). להדליק נר חנוכה, כל הברכות לפני ההדלקה, הנרות הללו, סדר ההדלקה.
- שולחן ערוך, אורח חיים תרעא, עם הרמ"א, ספריא (נקרא ב־31.10.2026). מי מדליק, פתח הבית, טפח הסמוך לדלת משמאל, מדליקין בפנים, שורה ולא עיגול.
- שולחן ערוך, אורח חיים תרעב, א, תרעג, א, תרעט, א, תרפא, ב, עם הרמ"א, ספריא (נקרא ב־31.10.2026). עם סוף שקיעתה, שמן זית ונרות שעווה, ערב שבת, מוצאי שבת. גם .672.1, .679.1, .681.2.
- משנה ברורה תרעו, ותרפא, ג, ספריא (נקרא ב־31.10.2026). נר של חנוכה ושלחנוכה, העולם אין נוהגין להקפיד, בזמן הזה ולזמן, מתי אומרים הנרות הללו, 36 מילים, דעת המהרש"ל על סדר ההדלקה, הבדלה או חנוכה קודם.
- כף החיים על שולחן ערוך, אורח חיים תרעא, תרעו, תרפא, הרב יעקב חיים סופר, ירושלים 1910 עד 1933, בספריא (נקרא ב־31.10.2026). נר חנוכה עיקר, נח"ל, הבן איש חי, מזמור שיר ולמנצח בנגינות, סדר ההדלקה, מנהג ספרד בבעל הבית, ילד מדליק את הנר הנוסף, מדליקין בפנים, מים ושמן, איזמיר, שאלוניקי, קושטא וירושלים. גם .671 ו .681.
- סידור עדות המזרח, חנוכה, הדלקת נרות, ספריא (נקרא ב־31.10.2026). נוסח הברכות, הנרות הללו, מזמור שיר, סגולה לשמירה, מעוז צור עם סימן מרדכי חזק.
- סידור אשכנז, חנוכה, סדר הדלקת נרות חנוכה, ספריא, מסידור אשכנז של דעת (נקרא ב־31.10.2026). נר של חנוכה, הנרות הללו בנוסח אשכנז.
- הנרות הללו, ויקיפדיה העברית (נקרא ב־31.10.2026). חובר כנראה בתקופת הגאונים, מופיע לראשונה במסכת סופרים, 41 מילים בנוסח הטור והמהרש"ל.
- מעוז צור, ויקיפדיה העברית (נקרא ב־31.10.2026). אשכנז, מסעי הצלב, תיארוך פרנקל, אקרוסטיכון מרדכי, הבית השישי, הלחן, לא בסידורי תימן וקוצ'ין.
- הדלקת נרות חנוכה, וחנוכייה, ויקיפדיה העברית (נקרא ב־31.10.2026)
- A Hanukah Liturgy From Yemen, ג'ייסון שפירא, הבלוג של ספריית קלאו, היברו יוניון קולג', 10.12.2019 (נקרא ב־31.10.2026)
- הרב דוד יוסף: הלכות חנוכה לחיילים ולמי שלא נמצא בבית, סרוגים, 25.12.2024 (נקרא ב־31.10.2026). בעל הבית אצל הספרדים, כל אחד אצל האשכנזים.
- הלכות חנוכה בקיצור לפי מנהגי כל העדות, הרב ברוך אפרתי, סרוגים, 15.12.2022 (נקרא ב־31.10.2026). עיגול, זמן ההדלקה, הבדלה במוצאי שבת. מקור משני בלי הפניות.
- Jewish holidays, December 2026, Hebcal (נקרא ב־31.10.2026). נר ראשון 4.12.2026, ראש חודש טבת 10 ו11.12, נר שמיני 11.12, זאת חנוכה 12.12.
- השיעור השבועי, גיליון 477, מקץ תשפ"ה, השיעור השבועי של הרב יצחק יוסף, כתב וערך הרב דביר פרץ (נקרא ב־31.10.2026). זמן ההדלקה בצאת הכוכבים, הרב עובדיה יוסף מדליק בעשר או באחת עשרה.
- חנוכה 2023: נוסח ברכת הדלקת נרות חנוכה ולקט משירי החג, כיפה, 3.12.2023 (נקרא ב־31.10.2026). שתי הפתיחות של הנרות הללו.
- Hanukka, Mother Tongue, פרויקט תיעוד ושימור לשונות היהודים, הקלטה 2019 (נקרא ב־31.10.2026)