זאת חנוכה: היום השמיני של חנוכה ומה עושים בו

השנה, בזאת חנוכה, היום השמיני של החג, יקראו בבתי הכנסת הפטרה שקוראים רק כשיש בחנוכה שתי שבתות. היא מספר מלכים, על המנורות שעשה חירום לבית המקדש של שלמה^{2, 3}. זה קורה כי היום השמיני יוצא ב־2026 בשבת, 12.12.

השם זאת חנוכה לקוח מהקריאה בתורה של אותו בוקר, שיש בה הפסוק "זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל" (במדבר ז, פד), ומשתי המילים הראשונות שלו^{1, 4}. בחסידות זה יום של תפילה ושל טיש, ויש לו גם סגולות. על הסגולה הכי מפורסמת, הפתק בחנוכייה, יש גם תשובה שפחות מצטטים.

מה קוראים בתורה

בכל יום של חנוכה קוראים בתורה מקרבנות הנשיאים, בפרשת נשא, במדבר פרק ז². הפרק מתחיל ב״ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן", ומשם כל נשיא של שבט מביא את המתנה שלו ביום משלו¹. ביום השמיני מתחילים ב״ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור" (ז, נד), קוראים עד סוף הפרשה וממשיכים לתוך פרשת בהעלותך. הרמ״א מוסיף שנוהגים לסיים ב״כן עשה את המנרה" (ח, ד)². כך הקריאה של היום האחרון נגמרת בפסוק על המנורה.

באמצע הקריאה בא הפסוק שנתן ליום את השם, ואחריו הסכום של כל מה שהביאו הנשיאים: קערות כסף, מזרקים וכפות זהב¹.

השם זאת חנוכה בא מיהדות אשכנז. בוויקיפדיה כתוב שלא ידוע עליו לפני המאה ה־16, ושבתקופות מסוימות קראו ליום גם חנוכת המזבח, על שם אותו פסוק⁴. גם במרוקו קראו ליום בשם הזה, מאותה סיבה. רפאל בן שמחון, שכתב על יהודי המגרב, כותב זא'ת חנוכה, כי ביום הזה קוראים בפרשת הנשיאים⁸.

זאת חנוכה 2026

את הנר הראשון מדליקים ביום שישי בערב, 4.12.2026, לפני השקיעה, כשנכנס כ״ה בכסלו התשפ״ז³. משם החג עובר דרך שתי שבתות:

• שבת 5.12, פרשת וישב. בספר התורה השני קוראים במדבר ז, א עד יז, וההפטרה מזכריה, "רני ושמחי".
• ראש חודש טבת יוצא השנה יומיים, ביום חמישי 10.12 וביום שישי 11.12, כי לכסלו יש השנה 30 ימים. בגלל זה היום השמיני יוצא על ב' בטבת, ובשנים אחרות על ג׳ בטבת.
• הנר השמיני נדלק ביום שישי, 11.12, לפני השקיעה, בגלל השבת.
• שבת 12.12, ב' בטבת התשפ״ז, פרשת מקץ, היא זאת חנוכה. המפטיר הוא במדבר ז, נד עד ח, ד, וההפטרה ממלכים א, ז, מ עד נ. החג נגמר בצאת השבת.

בשולחן ערוך כתוב שבשבת של חנוכה מוציאים שני ספרי תורה, אחד לפרשת השבוע ואחד לחנוכה, ומפטירים "רני ושמחי". ואם יש בחנוכה שתי שבתות, בשנייה מפטירים במלכים, בנרות של שלמה². השילוב הזה חוזר כבר בשנה הבאה, כשזאת חנוכה יוצא שוב בשבת פרשת מקץ, 1.1.2028³. הרבי מליובאוויטש דיבר בשבת כזאת בחורף ה'תשכ״ג, 1962, וחיבר בשיחה בין שתי השבתות של אותה חנוכה¹⁴. כמה ימים לפני זאת חנוכה, בראש חודש טבת, חל חג הבנות של יהודי תוניסיה, שבלוב קראו לו ראש חודש לבנאת.

מה כתוב עליו בקבלה ובחסידות

בכתבי האר״י, בספר פרי עץ חיים של רבי חיים ויטאל, שבעת הימים הראשונים של חנוכה הם כנגד שבע המידות הראשונות משלוש עשרה מידות הרחמים, והיום השמיני כנגד שש האחרונות^{4, 5}. המהר״ל מפראג הסביר ששבע הוא הטבע ושמונה הוא מה שמעל הטבע, כמו ברית המילה שעושים ביום השמיני^{5, 6}. בחסידות זאת חנוכה הוא השיא של החג, יום שיש בו את כל הימים שלפניו, ובוויקיפדיה הרעיון הזה מובא מהספר שם משמואל⁴. ובחסידות אומרים עליו גם שזה היום האחרון של חתימת הדין של השנה, שהתחיל בראש השנה^{4, 6}. לכן יש קהילות שמאחלות עד היום הזה את הברכה של יום כיפור.

השפת אמת, רבי יהודה אריה לייב אלטר מגור, השווה את היום לאסרו חג: קשה להיפרד מהחג, והיום הזה משאיר אור לשאר השנה⁴. בשם רבי ישראל מרוז׳ין מובא שיהודי פשוט יכול לפעול ביום הזה מה שצדיקים פועלים בראש השנה וביום כיפור^{4, 6}. המקורות שמביאים את הדברים שלו מפנים לשני ספרים שונים, אז אנחנו מביאים רק את שם הרב.

בהרבה חצרות חסידיות האדמו״ר עורך בזאת חנוכה טיש, שולחן חגיגי, ויש שעושים סעודה גדולה יותר מבשאר הימים, כי ביום הזה נגמרת מצוות ההדלקה⁴. את הנסיעה לקבר רשב״י במירון ביום הזה התחיל רבי אשר פריינד, ומשם זה התפשט⁴.

סגולות, ופתק בחנוכייה

ביום הזה מתפללים על כפרה ועל פרנסה. זוגות שמחכים לילד מתפללים בו לפקידת עקרות, כמו שזה נקרא בספרים^{4, 6}. ברשימה של ארבע עשרה סגולות ליום הזה, שאסף ב־2025 הרב יוסף חיים אוהב ציון מספרי חסידות, יש גם פרנסה וגם ילדים⁷. בהמכלול כתוב שבהרבה קהילות מוכרים בזאת חנוכה את העלייה השלישית בתורה במחיר גבוה, בגלל קטע מספר בשם יקרא דעלמא שאומר שהיא סגולה לעשירות. באותו ערך כתוב גם שיש מי שמפקפק אם הספר הזה קיים בכלל, ושב2017 עיתון חרדי פרסם אזהרה על זה⁵.

הסגולה שהכי מדברים עליה היא הפתק. בסרוגים תיארו אותו ככה: אחרי שמדליקים את הנר השמיני יושבים מול הנרות, כותבים בראש פתק "מן המצר קראתי יה, ענני במרחב יה" ומתחת את הבקשות לשנה הקרובה, וכשהחג נגמר מכניסים את הפתק לתוך החנוכייה או מתחתיה עד חנוכה הבאה, ואז פותחים אותו¹². בסרוגים קוראים לזה "לפי המנהג" ולא מביאים מקור.

בהידברות שאלו בדיוק על זה, והלל מאירס ענה: "עד כמה שידוע אין מקור לסגולה זו"¹³.

מנהג אחר של היום הזה ישן יותר. את הפתילות והשמן שנשארו שורפים, כי הם הוקדשו למצווה, ובהרבה קהילות חסידיות עושים את זה בציבור, חלקן ביום עצמו וחלקן עם החמץ לפני פסח. בזמן השריפה אומרים את מזמור סז בתהלים, שמתחיל ב״אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה"^{4, 5, 15}. בכורדיסטן אספו לאורך החג את השמן והפתילות ושרפו אותם ביום השמיני¹¹. במרוקו הילדים עברו ביום השמיני מחצר לחצר ואספו את הפתילות, ואת המדורות הדליקו רק למחרת, ביום השמש¹⁰. על היום הזה כתבנו במנהגי חנוכה בעדות, אחד מהנושאים באנציקלופדיה.

בלי מלאכה ביום הראשון וביום השמיני

בספר מהרי״ל, של רבי יעקב מולין, כתוב שבחבל הריין, רינוס בלשון הספר, לא עבדו ביום השמיני של חנוכה, כמו ביום הראשון^{4, 6}. רפאל בן שמחון כותב על נשות מרוקו שהן לא עושות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים, ומוסיף: "ויש עוד שנוהגות שלא לעשות מלאכה ביום א' וביום ח׳ של חנוכה"⁹. לא מצאנו מקור שמחבר בין שני המנהגים, ואין לנו סיבה לחשוב שיש קשר.

במרוקו היום האחרון היה גם יום של אוכל. לפי בן שמחון, בזא'ת חנוכה הרבו בשמחה ובסעודות יותר מבכל שאר ימי החג⁸. מה היה על השולחן ביום הזה הוא לא מפרט. על כל ימי החג הוא כותב שבצפון אפריקה טיגנו ספינג׳ מקמח, מים ושמרים⁹. על שאר מה שהעדות מטגנות כתבנו במה מטגנים בחנוכה. עוד על חנוכה במרוקו יש בחנוכה אצל יהודי מרוקו.

ובבוקר, בכל אחד מימי החג, כשהוציאו את ספר התורה, שרו במרוקו בלחן מיוחד פסוק על נר או על אור. שמונה פסוקים, כמספר הימים. ברשימה של בן שמחון הם באים בסדר הזה: נר לרגלי דבריך, נר ה' נשמת אדם, כי נר מצוה ותורה אור, כי אתה תאיר נרי, אור צדיקים ישמח, ואורח צדיקים כאור נוגה, קומי אורי כי בא אורך, ובסוף הרשימה⁸: