חידון חנוכה עם תשובות: 40 שאלות על הסיפור, המנהגים והעדות

בספר מקבים א. בפרק ד מסופר שיהודה, האחים שלו וכל הקהל קבעו לחגוג את חנוכת המזבח מהיום החמישה ועשרים לחודש כסלו, שמונה ימים בכל שנה. גם הסוגיה של חנוכה בתלמוד, במסכת שבת דף כא, נפתחת באותו תאריך ובאותם שמונה ימים. השנה מדליקים את הנר הראשון ביום שישי בערב, 4 בדצמבר 2026.^{4, 1, 14}

בתלמוד. בברייתא במסכת שבת דף כא מסופר שהיוונים טימאו את השמנים במקדש, והחשמונאים מצאו פך אחד חתום שהספיק ליום אחד ודלק שמונה. בספרי המקבים הסיפור הזה לא מופיע, וגם המשנה ומגילת תענית מזכירות את החג בלי הנס. מלבד התלמוד הוא מופיע רק בפירוש הקדום למגילת תענית, שנקרא הסכוליון.^{1, 7}

בתרגום העברי של ספר מקבים א, של יצחק זקל פרנקל, הם נקראים יוחנן הקדשי, שמעון התסי, יהודה המכבי, אלעזר החורני ויונתן הופסי. הכינויים האלה הם תעתיק מיוונית, והספר עצמו לא מסביר מה פירושם.⁴

בית שמאי אמר להדליק שמונה נרות בלילה הראשון ולהוריד נר אחד בכל לילה, עד שבלילה האחרון נשאר נר אחד. בית הלל אמר להתחיל בנר אחד ולהוסיף נר בכל לילה, וכך מדליקים היום. המחלוקת כתובה בתלמוד, במסכת שבת דף כא.¹

כן. בתלמוד, במסכת שבת דף כג, רבי יהושע בן לוי אומר שנשים חייבות בנר חנוכה, כי גם הן היו באותו הנס.³

על השולחן, בתוך הבית. התלמוד במסכת שבת דף כא קובע שמקום הנר בפתח הבית מבחוץ, ומי שגר בקומה העליונה מניח אותו בחלון שפונה לרחוב. ובשעת הסכנה, כך כתוב שם, מניחים אותו על השולחן וזה מספיק.¹

עד שתכלה רגל מן השוק, מילולית עד שהרגל האחרונה יוצאת מהשוק. כך זה כתוב במסכת שבת דף כא, באותה סוגיה שבה מסופר הנס.¹

לחג הסוכות. בפרק י בספר מקבים ב כתוב שחגגו לה' שמונה ימים כימי חג הסוכות, ושלקחו בידיים ערבי נחל וכפות תמרים. כך הספר מסביר את שמונת הימים: סוכות שלא יכלו לחגוג בזמן שלו.^{5, 7}

אורות. בספר קדמוניות היהודים הוא כותב שמאז ועד ימיו חוגגים את החג וקוראים לו אורות.^{6, 7}

ספר מקבים א מציג אותו ככהן מבני יהויריב, שבא מירושלים. כשהסיפור מתחיל הוא יושב בהר מודעית.⁴

בשנת 148, ובלשון הספר שמונה וארבעים ומאה. ספר מקבים א סופר את השנים מתחילת מלכות בית סלווקוס, ובשנה הזאת, בכ״ה בכסלו, הקריבו שוב על המזבח.⁴

36 נרות בלי השמש, ו־44 עם השמש של כל לילה. זה לפי בית הלל, שמוסיפים נר אחד בכל לילה, כמו שכתוב בתלמוד במסכת שבת דף כא.¹

במנורה של המקדש היו שבעה קנים. בחנוכייה יש מקום לשמונה נרות ולשמש, תשעה בסך הכול.¹¹

אלה ראשי תיבות של מילים ביידיש מעולם ההימורים: נ של נישט, כלום, ג של גאנץ, הכול, ה של האלב, חצי, וש של שטעל, תשים. רק אחר כך קראו בהן נס גדול היה שם, ובארץ ישראל של תחילת המאה ה־20 מורים ומשוררים החליפו את השין בפא, של פה. לפי ויקיפדיה, הסביבון עצמו הגיע מסביבון הימורים אירופי, כנראה רומי, דרך גרמניה. איך משחקים בו גם עם מבוגרים כתבנו במשחקים לחנוכה.⁸

כרכר. כך הוא נקרא בשיר של ביאליק לכבוד החנוכה, מ־1916. מנדלי מוכר ספרים קרא לו חזרזר.⁸

ב־24 בדצמבר 1897, בעיתון הצפירה, במאמר של דוד ישעיהו זילברבוש. זילברבוש טען שהוא המציא את המילה, וגם איתמר בן אב״י טען את זה על עצמו.⁸

מהמילה סופגן שבמשנה, במסכתות כלים וחלה. רבי עובדיה מברטנורא מסביר שזה לחם שהבלילה שלו רכה ועשוי כמו ספוג. את המילה סופגניות כנראה טבע דוד ילין ב־1896, ובכלל בשביל מאפה אחר.⁹

מגבינה, כנראה ריקוטה או גבינה לבנה. לפי הערך לאטקע בוויקיפדיה האנגלית, תפוחי האדמה הגיעו למזרח אירופה רק במאה ה־19, ורק אז נעשו הלאטקעס מתפוחי אדמה.¹³

מהסיפור על אמנון ותמר בשמואל ב, פרק יג, שבו תמר מכינה לביבות לאמנון. בעברית החדשה החיו את המילה בשביל המאפה המטוגן של חנוכה.¹³

לזכר יהודית, שלפי הסיפור השתמשה בחלב נגד המצביא הולופרנס. גם בחג הבנות של יהודי צפון אפריקה, שחל בתוך חנוכה, הנשים אוכלות מאכלי חלב.^{7, 17}

גם זה בגלל יהודית. לפי ויקיפדיה זה מנהג ישן, לא לעבוד כל זמן שהנרות דולקים, או לפחות חצי שעה. רפאל בן שמחון כותב שבמגרב היו נשים שלא עבדו גם ביום הראשון וביום השמיני של חנוכה.^{7, 15}

חמדה בן יהודה, אשתו של אליעזר בן יהודה, בירושלים בסוף המאה ה־19. לפני כן רוב המקורות קוראים לה מנורת חנוכה, או פשוט מנורה, והספרדים בארץ ישראל ובבלקן אמרו חנוקיאה.¹¹

בכל יום של חנוכה אומרים הלל, ובתפילת העמידה ובברכת המזון מוסיפים את על הניסים. בתורה קוראים את קורבנות הנשיאים מספר במדבר.⁷

משורר בשם מרדכי, ששמו מוצפן בראשי הבתים של חמשת הבתים הראשונים. מי היה מרדכי הזה לא ידוע. הפיוט נכתב בגרמניה, כנראה בתקופת מסעי הצלב, ויש בו שישה בתים.¹⁰

יום השמש. רפאל בן שמחון מתאר איך ביום השמיני הילדים עברו מבית לבית ואספו את שאריות הפתילות והשמן, ולמחרת הדליקו מדורות באמצע המלאח או בשערי החצרות. הקיפו את המדורה נגד עין הרע, רווקות קפצו מעליה כדי למצוא בעל, ונשים בלי ילדים כדי להיכנס להריון עד השנה הבאה. עוד על זה בחנוכה במרוקו.¹⁶

אלמקרוד. בן שמחון כותב שבכל צפון אפריקה טיגנו בחנוכה ספינג׳ מקמח, מים ושמרים, וטבלו אותו בסוכר או בחמאה ודבש. לידו היה המקרוד, עבה יותר ובצורת משולש, והוא קורא לו הסופגנייה של העניים.^{15, 9}

ב־1983. כתבה אותו פלורי ג׳גודה, שנולדה בסרייבו ב־1923, כשהייתה בת 60. היא גדלה בדיבור לדינו ולמדה שירים מסבתא שלה, ואת השיר הזה שרים היום זמרים רבים.²³

בפנים. עזרא קמה, שנולד בעיראק ב־1932 והיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, סיפר לג׳רוזלם פוסט שבעיראק הדליקו בתוך הבית, כך שרק מי שבפנים ראה את האור. רק האבות הדליקו, והבנים עמדו קרוב כדי לשמוע את הברכה. התלמוד כבר מתיר להניח את החנוכייה על השולחן בשעת הסכנה.^{20, 1}

בפורים. רפאל בן שמחון כותב שבמגרב לא נהגו לשחק בקלפים בחנוכה. גם דמי חנוכה נתנו שם בפורים ובתשעה באב, והסביבון לא היה מוכר לילדים, וגם למבוגרים היה זר. במזרח אירופה שיחקו בקלפים בחנוכה כל כך הרבה, שספרי חסידות נזפו על זה.^{15, 7}

שמן זית. מנשה חיימוב, שגדל בסמרקנד, כותב שהשמן המקומי היה שמן מזרעי כותנה, ולכן הכינו שמן זית במיוחד לחג. הילדים קיבלו מתנה רק בלילה אחד.²⁴

בעיקר הבנות הרווקות, כסגולה לשידוך טוב. חג הבנות, עיד אל בנאת בערבית, חל בראש חודש טבת, בתוך חנוכה, וחגגו אותו בתוניסיה, בלוב, באלג׳יריה ובמרוקו. הנשים מבשלות ורוקדות, אוכלות מאכלי חלב ושולחות מנות זו לזו. על החג כולו כתבנו בחג הבנות.¹⁷

מגשים מלאים ספינז. לפי מרכז מורשת יהדות לוב, הארוסים שלחו למשפחת הכלה סלסלה מלאה כל טוב, הנשים לא עבדו ואכלו צהריים יחד, ובערב שלפני היום הציגה האגודה הציונית בן יהודה את ההצגה יהודית. עוד על היום הזה בראש חודש לבנאת.¹⁸

אוש קודוי חנוכוי, אוש של אורז ודלעת עם פירות יבשים. חנוכוי הוא השם של החג בשפה של יהודי ההרים. לפי קרן סטמגי של יהודי ההרים, הצבע של הדלעת מזכיר את האור, את הלהבה של החנוכייה.²⁵

אלה משפחות ממוצא ספרדי בחלב, שמדליקות נר אחד מלבד הנרות הרגילים והשמש. הרב יוסף ביטון מביא כמה הסברים. לפי אחד מהם זו תודה על כך שהמגורשים מספרד הגיעו בשלום, אולי סביב חנוכה. בספר יצחק ירנן ההסבר הוא ההצלה מהאינקוויזיציה. ובספר דרך ארץ מובא בשם הרב יצחק טוויל שבספרד הדליקו שני נרות כל השנה, ולכן הוסיפו נר כדי שיהיה ברור שזה חנוכה. באותו מקום מובא שגם יהודי לוב מדליקים שני שמשים.²¹

דייזי אליאס מבעקובה, שעלתה לישראל ב־1951, סיפרה בהקלטה מ־2019, כשהייתה בת 82, שהחנוכייה של אמא שלה הייתה גדולה מאוד, כולה מכסף, עם שמונה כוסות, ותלויה מהתקרה. מילאו את הכוסות בשמן שומשום ובמים, עם פתילה. אבא שלה הדליק ובירך, וכולם ענו אמן. עוד על המנהג הזה בהחנוכייה התלויה.¹⁹

מתנה שנקראה מזיבא, בדרך כלל תכשיט זהב, צמיד או שרשרת או עגילים. לפי רפאל בן שמחון, המשפחה של הכלה ערכה פעמים רבות מסיבת חנוכה לכבוד החתן.¹⁶

כוחל לעיניים של תינוקות שנולדו זה עתה, ורפאל בן שמחון כותב שהן שמרו אותו בקופסה קטנה.¹⁶

באותה שנה מתו בעיר כמה נערות, והאמהות והסבתות באו לבית הכנסת של הרב אליהו שפירא בשעת קריאת התורה. הרב דיבר על נשים מדבורה ועד יהודית, הנשים עלו ונישקו את ספר התורה, והוא אמר מי שבירך לבנות. הסיפור מובא בערך חג הבנות בוויקיפדיה, לפי ספר מ־1948.¹⁷

יהודי תימן. לפי ויקיפדיה, יהודי תימן ויהודי קוצ׳ין לא אמרו מעוז צור, והפיוט לא מופיע בסידורים שלהם. מגילת אנטיוכוס נכתבה בארמית יהודית, רב סעדיה גאון תרגם אותה לערבית יהודית, וקהילות בתימן, באיטליה ובקוצ׳ין קראו אותה בחנוכה, בלי ברכה.^{10, 12}

לא. הרב ד״ר שרון שלום כותב שחנוכה לא היה מוכר בכלל באתיופיה, אף שביתא ישראל קיבלו את ספר המקבים לכתבי הקודש שלהם. החג הגיע לכפרים רק בשנים האחרונות.²²