משפטים בעיראקית של אמא וסבתא

עֲיוּנִיayouniמילולית: העיניים שלי.

אתה יקר לי כמו העיניים שלי. לבן אומרים אנת עיוני, ולבת אנתי עיוני.^{1, 2, 3}

סבא וסבתא והורים אומרים את זה לילדים. שרה ששון מספרת שסבתא שלה אמרה עיוני תמיד, ומסבירה שאין לאדם דבר יקר יותר מהעיניים שלו.

בדאלכbda'alak, bdalakמילולית: במקומך, אני התחליף שלך.

אם משהו רע אמור לקרות לך, שיקרה לי. לבת אומרים בדאלכְּ, ובצורה המלאה בדאלכ אנא. ששון קוראת לזה כפרה, ומחברת את זה לכפרות עם תרנגולות, שלדבריה עשו גם בעיראק. בעברית של היום הכי קרוב לזה הוא כפרה עליך, שבאה מהבית המרוקאי.^{4, 3}

אבא של ששון אמר לה את זה כל הזמן. בשיר של יוני אבי בטט, שהתמליל של הפודקאסט מביא, סבתא אומרת "שוויה שוויה, בדאלכ", לאט לאט.

פדווהfǝdwaמילולית: כופר, קורבן.

כמו בדאלכ: אני הכופר שלך.⁵

זו גם מילת פנייה. הדוגמה בלקסיקון, באנגלית, היא בוא הנה, פדווה, והיא באה מיוצאי עיראק בבריטניה.

עומרימילולית: החיים שלי.

מילת חיבה, ובאותו שיר של בטט הסבתא אומרת "ח׳ית׳הא עלא כיפכ, עומרי", קח את זה בקלות, חיים שלי.³

עָשַׁת אִידַכּasht eedak, ashtidekמילולית: שתחיה היד שלך.

תודה למי שבישל, ולפי הלקסיקון אפשר להגיד את זה גם במובן של כל הכבוד, על כל עבודה שנעשתה טוב.^{6, 2, 3}

בסוף הארוחה, מהאורח או מבן המשפחה למי שעמד במטבח. בדיבור זה נשמע כמו מילה אחת, עשתידכ. ששון אומרת שכשהיא אומרת את זה לעיראקי, בישראל או בכל מקום אחר, נוצר ביניהם חיבור מיד.

עונים: לפי הלקסיקון עונים עוואפי. אצל סווירי צור עונים בלעאפיה. שתי המילים באות מעאפיה, בריאות.

בִּלְעָאפְיָהbil a'eefiמילולית: בבריאות.

שתיהנה מזה, ושיהיה לך לבריאות.²

סווירי צור כותבת שאומרים את זה על בגד חדש, על אוכל שמישהו נהנה ממנו ועל מתנה שמצאה חן, וגם כתשובה לעשת אידכ.

עוואפיawafiמילולית: בריאות, ברבים.

לבריאות, ומי שבישל עונה ככה לעשת אידכ.⁷

לפי הלקסיקון אומרים את זה גם אחרי גרעפס, ובצפון אמריקה משתמשים במילה גם יהודים שבאו מסוריה.

אַשְׁלוֹנַכּashlonakמילולית: מה המצב שלך.

מה שלומך, כשנכנסים הביתה וכשמרימים טלפון.^{9, 10, 11, 3}

הפירוש העממי הוא שלון זה צבע, כלומר איזה צבע אתה היום, ודודה של שרה ששון הסבירה לה את זה עם סיפור על הבן איש חי ועל פנים שמצהיבות מבושה כמו כורכום. לפי הלקסיקון זו אטימולוגיה עממית, ובערבית הישנה לון היה גם מצב.

עונים: חמדללה, תודה לאל, או כלש עאל, הכול מצוין.

אַשׁ נְסַאוִוי?esh in'sawiמילולית: מה נעשה?.

אין מה לעשות, ואני מקבל את זה.^{2, 11}

כשמשהו כבר קרה ואי אפשר לשנות אותו.

עונים: בלי מילים, רק משיכת כתפיים.

לֵישׁ לַא? ח׳טְרֵשׁ?lesh la, khutrushמילולית: למה לא, או בשביל מה.

ליש לא פירושה כן, וח׳טרש מביעה ספק.²

סבתא של ויקי סווירי צור, עזיזה, ענתה כמעט על כל הצעה בליש לא או בח׳טרש.

סִכְּתִי וְחַ'לִיהָskitti u'khalia, skǝt wu xǝllī haמילולית: תשתקי ותעזבי את זה.

אל תגידי את זה בקול, כדי שעין הרע לא תשמע.^{15, 2}

לפי הלקסיקון אומרים סכתי וח׳ליה אחרי חדשות טובות, כדי שלא יתקלקלו. סווירי צור כותבת שאומרים את זה כשמישהו מדבר על משהו רע שעלול לקרות, כדי שלא יתגשם רק כי אמרו אותו.

יתרם בצל על ראס פואדיyethrem basal all ras efadiמילולית: קוצץ בצל על הלב שלי.

אתה פוגע בי במקום שכבר כואב.¹⁶

סמנתה אליס מלונדון קראה על שם המשפט הזה לספר שלה, שיצא ב־2025. נורמה קלארק, שכתבה על הספר בליטררי רוויו, כותבת שאומרים אותו כשמישהו מצער אותך, קצת כמו מלח על הפצע, ושאפשר להגיד אותו בחיוך עקום וגם כבדיחה.

וא וילימילולית: אוי, אוי לי.

קריאה של תלונה, בערך אוי אלוהים.¹¹

סנתכּ חדרהמילולית: השנה שלך ירוקה.

ברכה לשנה טובה, שאומרים במוצאי פסח.¹⁷

נותנים אחד לשני שלוש מכות קלות על הראש עם שיבולים ירוקות, יש שעל הכתפיים, ואומרים את הברכה. יעקב זמיר ממרכז מורשת יהדות בבל הסביר לאורטל מוגוס ב־ynet שהשיבולים צריכות להיות ירוקות כי מקובל שבפסח העולם נידון על התבואה.

עונים: תעוד עליכם לסנין בלח׳יר, שהשנים יחזרו אליכם בטוב.

בְּעוּרְסַכּb'ursekמילולית: בחתונה שלך.

שתהיה הבא בתור להתחתן.¹⁸

אומרים את זה לרווקים ולרווקות. את הר׳ מבטאים כמו ע׳, ולכן הלקסיקון כותב בעע׳סכ.

בלמילהbilmilahמילולית: בברית המילה.

שייוולד לך בן, ושאני אהיה אורח בברית. זו ברכה לבן בלבד.^{19, 3}

אומרים את זה לאישה שמספרת שהיא בהריון. הדודה רבתא של שרה ששון אמרה לה את זה בהתרגשות גדולה, ולששון נולדו ארבעה בנים. לאחותה, שמחכה לבת, היא לא אומרת את זה.