פתגמים ביידיש: מה אמרו בבית האשכנזי ולמה

אויפֿן גנבֿ ברענט דאָס היטלoyfn ganef brent dos hitlמילולית: על הגנב בוער הכובע.

האשם מסגיר את עצמו. בעברית אומרים היום על ראש הגנב בוער הכובע.^{1, 2, 5}

ברנשטיין רושם אותו תחת המילה גנבֿ, מספר 5, ומספר לידו את סיפור היריד. הוא מופיע גם באוסף שלו מ־1888, ושם הכובע הוא היטעל. ויקימילון באנגלית מתרגם אותו בפשטות: הגנב מסגיר את עצמו.

אַז די באַלעבאָסטע איז אַ קאַץ, איז די קאַץ אַ באַלעבאָסטעaz di baleboste iz a kats, iz di kats a balebosteמילולית: כשבעלת הבית היא חתולה, החתולה היא בעלת הבית.

אם האישה לא מנהלת את הבית, החתולה מנהלת אותו ולוקחת לעצמה מה שהיא רוצה. לנדסברגר תרגם לגרמנית: איפה שבעלת הבית לא מנהלת, החתול מנהל.^{1, 3, 4}

אצל ברנשטיין תחת המילה באַלעבאָסטע, מספר 3, ולידו עוד שניים מאותה משפחה. באחד, כשבעלת הבית מרושלת, החתולה נהיית נשנשנית. בשני, כשבעלת בית רגזנית כובשת כרוב ומעמידה מרק סלק, שניהם מחמיצים, ואת זה, הוא כותב, אמרו בצחוק על עקרת בית חמוצה. באוסף מטורונטו הפתגם הראשון מופיע באותן מילים בדיוק.

אַ שטוב אָן אַ באַלעבאָסטע איז ווי אַ וואָגן אָן רעדערa shtub on a baleboste iz vi a vogn on rederמילולית: בית בלי בעלת בית הוא כמו עגלה בלי גלגלים.

בית שאין מי שמנהלת אותו לא זז לשום מקום.^{1, 3}

אצל ברנשטיין, וגם באוסף מטורונטו כמעט באותן מילים.

קליינע קינדער, קליינע זאָרגן, גרויסע קינדער, גרויסע זאָרגןkleyne kinder, kleyne zorgn, groyse kinder, groyse zorgnמילולית: ילדים קטנים, דאגות קטנות, ילדים גדולים, דאגות גדולות.

הדאגה לילדים גדלה יחד איתם.^{1, 2, 3, 4}

ברנשטיין מספר 57 תחת קינד, ולנדסברגר תרגם אותו באותה צורה. באוסף מטורונטו במקום דאגות יש צרות. באוסף של ברנשטיין יש לידו נוסח חריף יותר, קליינע קינדער לאָזן נישט שלאָפֿן, גרויסע קינדער לאָזן נישט לעבן, ילדים קטנים לא נותנים לישון, ילדים גדולים לא נותנים לחיות. ובמספר 58 שם: ילדים קטנים, שמחות קטנות, ילדים גדולים, צער גדול.

דאָס עפּעלע פֿאַלט נישט ווײַט פֿונעם ביימעלעdos epele falt nisht vayt funem beymeleמילולית: התפוחון לא נופל רחוק מהעצון.

ילדים יוצאים דומים להורים שלהם.^{1, 2, 3, 9}

רוביק רוזנטל מראה שהפתגם הזה קיים ביידיש, באנגלית, בטורקית וברוסית. בספרדית אומרים שהבן של החתול תופס עכברים, ויהודי מרוקו אמרו שמי שאמא שלו חליל ואבא שלו חצוצרה יצא מתופף. מה שיידי כאן הוא ההקטנה, עפּעלע במקום עפּל וביימעלע במקום בוים, כמו בהרבה מילים ביידיש של הבית. ברנשטיין מספר 4 תחת עפּל.

אַ בחור טאָר נישט זײַן קיין שדכןa bokher tor nisht zayn keyn shadkhnמילולית: רווק אסור לו להיות שדכן.

ברנשטיין מסביר אותו בפתגם גרמני: לא עושים את התיש לגנן.^{1, 3, 9}

אצל ברנשטיין, תחת בחור מספר 3, הפתגם ארוך יותר: רווק לא יהיה שדכן, וכלב לא יהיה קצב. רוזנטל מביא אותו בעברית, לרווק אסור להיות שדכן, בשרשרת של פתגמים על מי ששמים לשמור על מה שהוא רוצה לעצמו, כמו חתול ליד השמנת. באותה שרשרת יש פתגם של יהודי תימן: לא מושיבים חתול לשמור על הריאה.

אַ גאַסט איז ווי אַ רעגןa gast iz vi a regnמילולית: אורח הוא כמו גשם.

לפי ברנשטיין, שניהם נמאסים כשהם נמשכים יותר מדי.¹

תחת גאַסט, מספר 2. לידו, במספר 4, יש עוד אחד שמתחרז ביידיש: אַן אָפֿטער גאַסט פֿאַלט צו לאַסט, אורח שבא הרבה נעשה למשא. את שניהם מצאנו רק אצל ברנשטיין.

פֿון אַ חזירשן עק קען מען קיין שטרײַמל נישט מאַכןfun a khazershn ek ken men keyn shtrayml nisht makhnמילולית: מזנב של חזיר אי אפשר לעשות שטריימל.

מחומר גרוע לא יוצא דבר יפה. שטריימל הוא כובע הפרווה של שבת, ולנדסברגר תרגם כובע שבת.^{1, 3, 4}

אצל ברנשטיין תחת חזיר, מספר 10, ושם הזנב הוא זנבון. באוסף מטורונטו הוא באותן מילים כמו כאן.

דער מענטש טראַכט און גאָט לאַכטder mentsh trakht un got lakhtמילולית: האדם חושב ואלוהים צוחק.

אנשים מתכננים, ומה שיוצא בסוף לא בידיים שלהם.^{1, 3}

ביידיש זה מתחרז, טראַכט ולאַכט. אצל ברנשטיין הוא תחת מענטש, ובאוסף מטורונטו הוא מתחיל באַ מענטש, סתם אדם. אף אחד משני האוספים לא מסביר אותו, והמילים אומרות מספיק.

אַז גאָט וויל, שיסט אַ בעזעםaz got vil, shist a bezemמילולית: כשאלוהים רוצה, גם מטאטא יורה.

אם אלוהים רוצה, קורה גם מה שלא ייתכן.^{1, 2, 3, 4}

זה הפתגם ההפוך לקודם. שם התוכנית נופלת, וכאן דווקא מה שאי אפשר קורה. ברנשטיין מספר 13 תחת גאָט. באוסף של 1888 הוא מתחיל בווען, ובטורונטו באַז, ולנדסברגר תרגם אותו מילה במילה.

אַז מען שמירט, פֿאָרט מעןaz men shmirt, fort menמילולית: כשמשמנים, נוסעים.

ברנשטיין מסביר שלשמן כאן פירושו לתת שוחד.^{1, 3}

ברנשטיין מביא לידו גם את התמונה של העגלה עצמה: כשמשמנים את הגלגלים, הם לא חורקים. יש גם נוסח ווי מען שמירט, אַזוי פֿאָרט מען, כמו שמשמנים ככה נוסעים. את הפתגם מצאנו גם באוסף מטורונטו.

עס העלפֿט ווי אַ טויטן באַנקעסes helft vi a toytn bankesמילולית: זה עוזר כמו כוסות רוח למת.

זה לא יעזור בכלום. באַנקעס הן כוסות רוח, וברנשטיין מעיר שהמילה באה מהפולנית.^{1, 3, 2}

ברנשטיין שם אותו תחת העלפֿן, מספר 10, ליד עוד שניים, וכותב שאומרים אותם כשלא מצפים להצלחה גם מהתרופה הכי קיצונית. אחד מהם, מספר 11, הוא עס העלפֿט ווי אַן אַרבעס אָן דער וואַנט, זה עוזר כמו אפונה על הקיר, ואותו מצאנו רק אצלו. באוסף מטורונטו המת הוא רשע: מוסר עוזר לרשע כמו כוסות רוח למת. ובאוסף של 1888, מספר 999, מי שברך יבש עוזר כמו כוסות רוח יבשות. מי שברך הוא התפילה לחולה בבית הכנסת, ויבש פירושו בלי תרומה.

אַלע שוסטערס גייען באָרוועסale shusters geyen borvesמילולית: כל הסנדלרים הולכים יחפים.

מי שעושה דבר בשביל אחרים, אין לו אותו בעצמו. בעברית זה הסנדלר הולך יחף.^{1, 3, 6, 4}

ויקימילון באנגלית מתרגם אותו בפתגם האנגלי על הילדים של הסנדלר שהולכים יחפים. ברנשטיין רושם אותו תחת שוסטער, מספר 2, והוא נמצא גם בטורונטו וגם אצל לנדסברגר.

וואָס עלטער, אַלץ קעלטערvos elter, alts kelterמילולית: כמה שיותר זקן, ככה יותר קר.

כמו שזה נשמע: ככל שמזדקנים, קר יותר. ביידיש זה מתחרז, עלטער וקעלטער.^{1, 2, 3}

אצל ברנשטיין, מספר 6 תחת אַלט, הנוסח ארוך יותר: וואָס עלטער, ווערט מען אַלץ קעלטער. הנוסח כאן הוא של האוסף מטורונטו.

ווײַז אַ הונט אַ פֿינגער, וויל ער די גאַנצע האַנטvayz a hunt a finger, vil er di gantse hantמילולית: תראה לכלב אצבע, והוא ירצה את כל היד.

נותנים מעט, ומבקשים את הכול.^{1, 3, 9, 11}

בעברית אומרים נתנו לו אצבע, ביקש את כל היד, ורוזנטל כותב על זה 'המקור ביידיש'. בלדינו נותנים לו את היד, והוא מכניס גם את הרגל. בנוסח שמביא ישראל שטיינברג, את האצבע מקבל השטן. ברנשטיין מספר 35 תחת הונט, ובאוסף מטורונטו הוא מופיע פעמיים.

אַז מען אַנטלויפֿט פֿאַר פֿײַער, באַגעגנט מען דאָס וואַסערaz men antloyft far fayer, bagegnt men dos vaserמילולית: כשבורחים מהאש, פוגשים את המים.

יוצאים מצרה אחת ונכנסים לאחרת. ברנשטיין מסביר אותו בפתגם הגרמני על מי שבורח מהגשם ונופל למרזב.^{1, 3, 4, 9}

רוזנטל מביא אותו בעברית, כשבורחים מן האש פוגעים במים, באותה פסקה עם מן הפח אל הפחת של ישעיהו ועם הרוסי שברח מהזאב ופגש את הדוב. שם גם שני פתגמים של עדות: יהודי עיראק אמרו 'פחד השועל חלף, קפץ עלינו רוגזו של הזאב', ויהודי מרוקו אמרו 'ברחתי מן הטיפה, נתפסתי בביוב'.

אַ בהמה בלײַבט אַ בהמהa beheyme blaybt a beheymeמילולית: בהמה נשארת בהמה.

מזג רע או טיפשות לא משתנים. כך מסביר רוזנטל את המשפחה של חמור נשאר חמור, ואומר שביידיש יש בהמה נשארת בהמה.^{3, 9, 8}

באוסף מטורונטו בדיוק במילים האלה. ויקימילון מביא את התאום שלו, אַ חזיר בלײַבט אַ חזיר, חזיר נשאר חזיר.

דער וואָרעם זיצט אין כריין און מיינט, אַז קיין זיסערס איז נישטאָder vorem zitst in khreyn un meynt, az keyn zisers iz nishtoמילולית: התולעת יושבת בחזרת וחושבת שאין משהו מתוק יותר.

מי שמכיר רק את הפינה שלו בטוח שאין טוב ממנה.^{1, 3, 4}

לנדסברגר תרגם שאין מתוק ממנה בכל העולם. באוסף מטורונטו התולעת שוכבת בחזרת, וחושבת שאין טוב ממנה.

אין אַ שיינעם עפּל געפֿינט מען אַ מאָל אַ וואָרעםin a sheynem epl gefint men a mol a voremמילולית: בתפוח יפה מוצאים לפעמים תולעת.

גם מה שנראה יפה מבחוץ יכול להיות מקולקל מבפנים.^{1, 7}

זה הפתגם הראשון שברנשטיין רושם תחת עפּל, שלושה מספרים לפני התפוחון שלא נופל רחוק מהעצון.