שמות משפחה טורקים: מטולדו ועד אשכנזי

רוב שמות המשפחה של יהודי טורקיה הם עיירות ומילים מספרד ומפורטוגל, שהמגורשים הביאו איתם אחרי 1492: טולדו, בז׳רנו מהעיירה בֶּחָאר, פינטו, שהיא עיירה בין מדריד לטולדו וגם מילה שפירושה מנומר, ונטורה שפירושו מזל.^{3, 5, 2} אבל כשסופרים את הרשומות של הקהילה באיסטנבול, השם הנפוץ ביותר הוא לוי. אחריו באים בהר וכהן, ובמקום הרביעי אשכנזי, כלומר מגרמניה.^{1, 6}

את הרשומות האלה אסף דניאל קאזז למאגר של בערך 100,000 רשומות: נישואים ברבנות הראשית של איסטנבול משנת 1887, נישואים בקהילה האשכנזית משנת 1923, הקהילה האיטלקית משנות השבעים של המאה התשע עשרה, ושישה בתי קברות. המאגר סגור היום בגלל פרטיות, ואת רשימת השמות הנפוצים שבו פרסמה שלי טלאלאי דרדשתי בבלוג שלה בדצמבר 2009. אחרי לוי, בהר, כהן ואשכנזי באים ברשימה מזרחי, ברוך, מנשה, צרפתי, פרנקו ומיטרני. אלה ספירות של חתונות ושל קבורות בעיר אחת, לא של אנשים. השמות כתובים במאגר באותיות טורקיות, ולכן כהן מופיע בו פעמיים, פעם קוהן ופעם קואן.¹

לוי וכהן נמצאים בכל העדות, וגם בהר, מזרחי, גבאי וצרפתי נמצאים בהרבה קהילות. רוב מי שנושא אותם בישראל לא בא מטורקיה.

השמות של יהודי טורקיה באים מכמה שכבות. העבה ביותר היא ספרד ופורטוגל, ובשנת 2021 הספרדים היו בערך 96 אחוז מיהודי טורקיה.¹² מתחתיה יש שכבה ישנה יותר, של הרומניוטים, היהודים דוברי היוונית שחיו שם לפני העות׳מאנים, ומעליה שכבה דקה של אשכנזים. לאורך כל הדרך יש שמות עבריים, שכל העדות חולקות. ובשנת 1934 חוק טורקי חייב כל אזרח לשאת שם משפחה, וזה נגע גם ביהודים. שמות של סלוניקי ובולגריה, כמו אלקלעי ומולכו, השארנו ליהודי הבלקן.

רוב הפירושים באים מהתשובות של רוביק רוזנטל לשואלים באתר שלו, שמביא הרבה את ספר השמות של אהרן מוריאלי, וכמה מהשואלים כתבו במפורש שהמשפחה באה מטורקיה.² כמעט בטוח, כנראה ואולי ליד כל פירוש אומרים עד כמה המקורות מסכימים. הכתיב הלטיני הוא הכתיב של הרשומות באיסטנבול. מאגר השמות הפתוח, שעודכן לאחרונה בפברואר 2020, נותן לכל שם את מספר האנשים בישראל שנושאים אותו, מכל העדות יחד.¹¹ שמות של מקומות ומילים זרות כתבנו באותיות עבריות בכתיב שלנו. את הספר היחיד שמצאנו על שמות המשפחה של יהודי טורקיה, האונומסטיקון הספרדי של ברוך פינטו, שיצא באיסטנבול בשנת 2004, עוד לא קראנו, וגם לא את הספר של מלטם טורקוז על חוק 1934.

עיירות בספרד ובפורטוגל

באיסטנבול כתבו טולדו את השם שאצל יהודי מרוקו נכתב טולדנו, ושניהם באים מהעיר טולדו. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 406 פעמים, בלי הסיומת.^{1, 4} רוזנטל מביא גם דרשה מאוחרת, טולדו נו, שבועה לא לחזור לשם.³

אלבלהAlbalaסוג השם: מקום.

מעיירה בספרד, אבל לא ידוע מאיזו. כנראה. רוזנטל מונה שלוש: אלבלטה דה סינקה שבאראגון, אלבלה דל קאודיו ואלבלה דה לה ריברה. הרשימה בוויקיפדיה האנגלית, לפי רוטנברג, מביאה את אלבלדה שבקסטיליה.^{2, 5, 11}

סבא של מי ששאל את רוזנטל על השם נולד באיסטנבול, והרשימה האנגלית כותבת שהמשפחה הגיעה מספרד לטורקיה. בישראל יש 167 אלבלה.

ארדיטיArditiסוג השם: מילה או מקום.

אולי, ואין הכרעה. לפי רוזנטל, נלהב בספרדית, ובאיטלקית ארדיטי הם הנועזים. ויקיפדיה העברית מביאה בערך ארדיט את העיירה רודה בספרד, שבערבית נקראה ארודה.^{2, 10, 1, 11}

נכתב גם ארדיט. רוזנטל כותב שהשם נפוץ אצל יהודי יוון, בולגריה, רומניה וטורקיה, וברשומות של איסטנבול הוא מופיע 262 פעמים. בישראל יש 1,107 ארדיטי.

בז׳רנוBejerano, Bedjaranoסוג השם: מקום.

מהעיירה בחאר בספרד. כנראה, לפי הרשימה בוויקיפדיה האנגלית, שמסתמכת על ספר של אהרן דמסקי משנת 2010. ויקיפדיה העברית מוסיפה את בז׳ה בפורטוגל.^{5, 10, 11}

נכתב גם בג׳רנו. הרשימה האנגלית מונה משפחות בשם הזה באיסטנבול, בפלובדיב ובסופיה. בישראל יש 234 בז׳רנו.

גרון / גירוןGeron, Gironסוג השם: מקום או מילה.

אולי, ויש כמה הסברים. ויקיפדיה העברית כותבת שגירון בא מהעיר ג׳ירונה בספרד, שבעברית קראו לה גירונה. רוזנטל מביא גם את המילה העברית גרון, צורה רוסית של אהרן ואת נהר הגארון.^{10, 2, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם כתוב גרון, 253 פעמים. בישראל יש 1,068 גרון.

דה מאיוDe Mayoסוג השם: מקום או מילה.

ספרדי, לפי הדה ולפי המאיו. רוזנטל מביא שלוש אפשרויות: האי מיורקה, יפה ומושך, או חודש מאי. אולי.²

סבא של מי ששאל עליו עבר מטורקיה למצרים.

לגוLagoסוג השם: מקום.

מי שבא מעיר הנמל לאגוש בדרום פורטוגל. אולי, לפי רוזנטל, שמביא גם אגם באיטליה וכינוי חיבה ליעקב.²

אדם ששאל את רוזנטל סיפר שבטורקיה שם המשפחה היה לגו, ואחרי העלייה בשנת 1961 שינו אותו לקולוג. רוזנטל ענה שזה 'תמוה מאוד', וזה שינוי השם היחיד מטורקיה לישראל שקראנו עליו.

ליאוןLeonסוג השם: מקום.

אולי מחבל לאון בספרד, לפי אתר אש התורה. לאון הוא גם אריה בספרדית, וויקיפדיה העברית מביאה רק את האריה.^{4, 10, 1}

נכתב גם לאון. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 270 פעמים.

פינטוPintoסוג השם: מקום או כינוי.

ספרדי, אבל אם זה מקום או מילה, לא ידוע. כנראה. רוזנטל מביא את העיירה פינטו שבין מדריד לטולדו, ואת המילה מנומר בספרדית ואפרוח בפורטוגזית. אתר אש התורה מביא אפרוח או את העיירה.^{2, 4, 1, 11}

השם נמצא גם אצל יהודי מרוקו ואצל יהודי סוריה. ברשומות של איסטנבול הוא מופיע 438 פעמים. בישראל יש 4,771 פינטו.

פרדוPardoסוג השם: מקום או צבע.

אולי מקום, אולי צבע. רוזנטל מביא כמה יישובים בשם הזה בקסטיליה ואת המילה הספרדית לחום אפרפר. ויקיפדיה העברית מביאה את פראדו שבקסטיליה ואת פרדו שבקדיס.^{2, 10, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 364 פעמים. בישראל יש 1,118 פרדו.

קוריאלCurielסוג השם: מקום.

מהכפר קוריאל ליד טולדו. אולי, לפי ויקיפדיה העברית, שכותבת גם שאלה היו אנוסים שגלו לפורטוגל בשנת 1492.^{10, 11}

ויקיפדיה מונה ענפים של המשפחה באמסטרדם, בוונציה, בטריאסטה ובטורקיה. בישראל יש 279 קוריאל.

דרך איטליה וצרפת

אתר אש התורה כותב שמשפחות אדטו יצאו מספרד לטורקיה דרך איטליה.⁴ בכמה שמות אחרים נשארו ערים באיטליה ובצרפת, או המילה צרפת עצמה.

אדטוAdatoסוג השם: מילה.

מתאים, כשיר, באיטלקית. כנראה, לפי רוזנטל.^{2, 1, 11}

נכתב גם אדאטו. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 228 פעמים. בישראל יש 736 אדטו.

מיטרניMitraniסוג השם: מקום.

מטראני, עיר נמל בדרום איטליה. אולי, ורק אתר אש התורה כותב את זה.^{4, 1, 11}

השם ה־11 בשכיחות ברשומות של איסטנבול, עם 470 רשומות. בישראל יש 749 מיטרני.

פרחיFarhiסוג השם: מקום או שם פרטי.

שני הסברים של מוריאלי, שרוזנטל מביא: מי שבא מפירנצה, או מפלורנטיה העתיקה שבספרד, כמו אשתורי הפרחי, או השם של האב, פרח, שמח בערבית ובפרסית. אולי.^{2, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 225 פעמים. בישראל יש 3,348 פרחי, ועל השם כתבנו גם בשמות המשפחה של יהודי סוריה.

פרנקוFrankoסוג השם: מוצא.

אולי. אתר אש התורה כותב שזה גלגול של השם הלטיני פרנסיסקוס, החופשי או הצרפתי. מוריאלי, אצל רוזנטל, מביא את חבל פרנקוניה, ואת פרנק ככינוי לקהילות הספרדיות בכלל.^{4, 2, 1, 11}

השם העשירי בשכיחות ברשומות של איסטנבול, עם 479 רשומות. בישראל יש 3,010 פרנקו.

צרפתיSarfatiסוג השם: מוצא.

צרפתי, בעברית: משפחה שמייחסת את עצמה לצרפת. כנראה, לפי אתר אש התורה.^{4, 1}

נכתב גם סרפתי. השם התשיעי בשכיחות ברשומות של איסטנבול, עם 481 רשומות.

קריספיKrespiסוג השם: מקום או כינוי.

מהעיירה קרספיאן בדרום צרפת, או מהשם הלטיני קריספינוס, שבא מקריספוס, מתולתל. אולי, לפי רוזנטל.^{2, 1, 11}

נכתב גם קרספי. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 203 פעמים. בישראל יש 138 קריספי.

קרקשוןסוג השם: מקום.

שלושה מקומות, כולם של מוריאלי אצל רוזנטל: קרקיסיא, כרכמיש שבמקרא, קרקסאן ליד בגדד, או קרקסון שבדרום מערב צרפת, ליד הגבול עם ספרד. אולי.²

נכתב גם קרקסוני. הסבתא של מי ששאל עליו באה מטורקיה.

מילים בספרדית ובלאדינו

חלק מהשמות הם מילים רגילות בלאדינו, הג׳ודזמו שיהודי טורקיה דיברו בבית, ושבה נאמרו גם הקללות בלאדינו. מזל, גבר וסבא נהיו שמות משפחה.

ונטורהVenturaסוג השם: מילה.

מזל, בלאדינו ובספרדית. כנראה. רוזנטל מונה את ונטורה בין השמות הזרים שקשורים לגורל ולמזל, וויקיפדיה העברית כותבת מזל טוב.^{2, 10, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 255 פעמים. בישראל יש 1,550 ונטורה.

ורוןVaronסוג השם: מילה.

גבר, מהמילה הספרדית ורון. כנראה. רוזנטל, לפי מוריאלי, כותב שהספרדים קראו למשה ורון דה דיוס, איש האלוהים. אתר אש התורה מביא גבר, או מקום באותו שם בקסטיליה ובגליסיה.^{2, 4, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 288 פעמים. בישראל יש 905 ורון.

פאפוPapoסוג השם: מילה.

סבא, בלאדינו. כנראה, לפי רוזנטל, שכותב שכך המילה מופיעה בהרבה שמות של יהודי ארצות הבלקן, וגם ככינוי חיבה ליוסף. ויקיפדיה העברית מביאה אבא או סבא בכמה שפות.^{2, 10, 1, 11}

רוזנטל כותב שהכינוי נפוץ בטורקיה, ביוון ובבולגריה. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 218 פעמים. בישראל יש 140 פאפו.

מורנוMorenoסוג השם: כינוי.

שחום, כהה שיער, בספרדית ובפורטוגזית. אולי, לפי ויקיפדיה העברית.^{10, 5, 1, 13}

הרשימה בוויקיפדיה האנגלית מונה משפחות מורנו בטורקיה, וברשומות של איסטנבול השם מופיע 126 פעמים. הזמר דריו מורנו נולד בשם דוד ארוגטה, ומורנו היה שם הבמה שלו.

גלנטיGalante, Galantiסוג השם: מילה.

המילה הצרפתית גלאן, אביר ומנומס. אולי, לפי אתר אש התורה, שכותב גם שזו משפחה ממוצא פורטוגלי ואיטלקי, שפרחה ברומא במאה השש עשרה.^{4, 10}

נכתב גם גלאנטי. אברהם גלנטי, ההיסטוריון של יהודי טורקיה, נולד בבודרום בשנת 1873 ומת באיסטנבול בשנת 1961.

מרקוסMarkusסוג השם: שם פרטי.

השם הלטיני של השליח מרקוס, לפי רוזנטל. אתר אש התורה מביא את מרקולוס, פטיש בלטינית. אולי.^{2, 4, 11}

נכתב גם מרכוס. מי ששאל את רוזנטל כתב שאביו ממוצא טורקי. בישראל יש 2,722 מרקוס.

ערבית שבאה מספרד

כמה מהשמות שהגיעו מספרד הם בכלל ערבית. בן בסט מופיע במסמכים מספרד של ימי הביניים, ואלנקווה היה שם של משפחה מטולדו.^{10, 2}

אבולעפיהAbulafiaסוג השם: כינוי.

אבי הבריאות, בערבית. אולי, ורק ויקיפדיה העברית כותבת את זה.^{10, 5, 11}

הרשימה בוויקיפדיה האנגלית, לפי בידר, מביאה את המשפחה בספרד במאה השתים עשרה, ואחר כך באיזמיר ובגליפולי. בישראל יש 305 אבולעפיה, והשם נמצא גם בשמות המשפחה של יהודי סוריה.

אלנקווהElnekaveסוג השם: מילה.

הטוהר, הנבחר, הטוב ביותר, בערבית. כנראה, לפי רוזנטל, שכותב שזה השם של משפחה מטולדו שצאצאיה התיישבו במרוקו ובאלג׳יריה.^{2, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 218 פעמים. בישראל יש 178 אלנקווה.

אלפנדריAlfandariסוג השם: מקצוע או מקום.

יש שני הסברים, ולא מצאנו דרך להכריע. ויקיפדיה העברית כותבת גובה מסים, בערבית, ומביאה תיעוד ראשון של השם משנת 1241. הרשימה בוויקיפדיה האנגלית, לפי רוטנברג, כותבת שהשם בא ממקום בספרד, אולי אלפמברה.^{10, 5, 1, 11}

הרשימה האנגלית מונה משפחות באיזמיר ובקונסטנטינופול, וברשומות של איסטנבול השם מופיע 228 פעמים. בישראל יש 885 אלפנדרי.

אסיאססוג השם: מקצוע או כינוי.

שני הסברים של רוזנטל: אסיא, רופא, בארמית, או בערבית אישה ששקועה באבל. אולי.^{2, 11}

מי ששאל עליו כתב 'אנו יוצאי טורקיה'. בישראל יש 149 אסיאס.

בן בסטBenbasatסוג השם: מקצוע.

בסאט בערבית הוא רפד, או מוכר שטיחים. כנראה, לפי רוזנטל. ויקיפדיה העברית כותבת מי שעושה או מוכר שטיח קיר. ראשי התיבות בן ספרי טהור הם הסבר עממי.^{2, 10, 1, 11}

נכתב גם בן בשט. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 180 פעמים. בישראל יש 1,214 בן בסט.

חלפוןHalfonסוג השם: מקצוע או ברכה.

יש שני הסברים. אתר אש התורה כותב מחליף כספים, וכך ענה פעם גם רוזנטל. בתשובה אחרת רוזנטל מביא את ויקטור חיון, שלפיו חלפון, כמו מכלוף, אומר שהרע יחלוף מעל הילד, ולא חלפן כספים. אולי.^{4, 2, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 242 פעמים. בישראל יש 3,692 חלפון.

סבןSabanסוג השם: מקצוע.

מי שעשה סבון. כנראה, לפי רוזנטל, שמונה את סבן עם שמות אחרים של נכדים של סבונאים, כמו זייפר וספונרו.^{3, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 251 פעמים. בישראל יש 5,158 סבן.

שמות עבריים

השכבה העברית היא המשותפת לכל העדות. ששון, שמחה במקרא, היה לפי רוזנטל שם פרטי שנולד בעיראק ועבר לקהילות הספרדיות. באיסטנבול הוא מופיע גם בצורה בן ששון, ומי ששאל את רוזנטל עליו כתב שסבא שלו היה טורקי מבורסה.^{2, 1} על ששון ועל גבאי, שבאיסטנבול מופיע 402 פעמים, כתבנו בשמות המשפחה של יהודי עיראק.

בהר / בכרBehar, Bahar, Bekharסוג השם: ראשי תיבות.

ההסבר הנפוץ הוא ראשי תיבות של בן כבוד רבי. כך כותב רוזנטל בשתי תשובות, וכך גם הרשימה בוויקיפדיה האנגלית, לפי דמסקי ולפי בידר. ההסבר השני הוא העיירה בחאר בספרד, שרוזנטל מביא ושאתר אש התורה שם במחוז סלמנקה. שני הסברים נוספים חלשים יותר: בהאר, אביב בטורקית ובערבית, ואבחה, דבורה בספרדית.^{2, 5, 4, 1, 11}

נכתב גם בכאר ובחר. הרשימה האנגלית מביאה, לפי ספר על יהודי טורקיה שיצא במכון בן צבי בשנת 2010, מסורת של המשפחה באיסטנבול שהיא באה מסרגוסה. זה השם השני בשכיחות ברשומות של איסטנבול, עם 3,802 רשומות, ועוד 186 בכתיב בהאר. בישראל יש 13,335 בכר ו־963 בהר.

בן עזראBenezraסוג השם: שם פרטי.

בנו של עזרא. כנראה. ויקיפדיה העברית כותבת שזה על שם עזרא הסופר, ואתר אש התורה מפרש בן העוזר.^{10, 4, 5, 1, 11}

הרשימה בוויקיפדיה האנגלית מונה משפחות באיזמיר. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 337 פעמים. בישראל יש 4,009 בן עזרא.

גרגירסוג השם: מילה.

גרגיר הוא שם תלמודי של צמח מאכל, ורוזנטל כותב שזה כנראה המקור. אולי.^{2, 11}

מי ששאל כתב בשם 'שבט הגרגירים', המשפחה של אמו, שנולדה באיזמיר. בישראל יש 239 גרגיר.

ירושלמיYerusalmiסוג השם: מקום.

מירושלים. כנראה. אתר שאוסף שמות מאיסטנבול של המאות החמש עשרה עד השבע עשרה מונה אותו בין שמות המשפחה של הרומניוטים, וויקיפדיה העברית מסבירה את המילה.^{7, 10, 1, 11}

השם נמצא בכל העדות, ועליו כתבנו גם בשמות המשפחה של יהודי פרס. ברשומות של איסטנבול הוא מופיע 341 פעמים. בישראל יש 3,131 ירושלמי.

נחמיאסNahmiasסוג השם: שם פרטי.

השם נחמיה. אולי, לפי ויקיפדיה העברית.^{10, 1, 11}

נכתב גם נחמיאש. האחים דוד ושמואל אבן נחמיאש הקימו בשנת 1493 את בית הדפוס העברי הראשון באיסטנבול. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 329 פעמים. בישראל יש 4,329 נחמיאס.

עובדיהOvadyaסוג השם: שם פרטי.

השם מהמקרא, עבד האל. כנראה, לפי אתר אש התורה.^{4, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 308 פעמים. בישראל יש 10,706 עובדיה.

שואףסוג השם: מילה.

שני הסברים של רוזנטל: בעברית, שואף ושאפתן, או בערבית שוואף, חד ראייה. אולי.^{2, 11}

מי ששאל כתב שהמשפחה עברה מטורקיה לבולגריה. בישראל יש 360 שואף.

הרומניוטים, שהיו שם קודם

לפני העות׳מאנים, רוב היהודים בטורקיה היו רומניוטים, יהודים שדיברו יוונית.¹⁰ כשמהמט השני כבש את קונסטנטינופול בשנת 1453, הוא מצא בה קהילה רומניוטית והביא אליה עוד יהודים רומניוטים מהבלקן ומאנטוליה.¹² רבי אליהו מזרחי, שהיה הרב הראשי של יהודי האימפריה, נולד בקונסטנטינופול למשפחה רומניוטית מהבלקן, ולפי ויקיפדיה הצאצאים שלו נהיו עם השנים ספרדים לגמרי.¹⁰ השם מזרחי עצמו הוא מהמזרח, לפי אתר אש התורה, ואתר על שמות באיסטנבול מונה אותו בין שמות המשפחה של הרומניוטים.^{4, 7} הוא החמישי בשכיחות ברשומות של איסטנבול, ורוב המזרחי בישראל הם לא רומניוטים.¹ את השם מצאנו גם בשמות המשפחה של יהודי עיראק.

באותו אתר, שאוסף שמות ממצבות ומרשומות עות׳מאניות באיסטנבול של המאות החמש עשרה עד השבע עשרה, יש עוד שמות רומניוטיים: יפת, שהאתר כותב שהוא שם רומניוטי נפוץ כבר מהמאה העשירית, איסטמטי, מסמטיה, וקומיטיאנו, מקומוטיני. יש בו גם שמות של מקצוע שנכתבו בטורקית, בשצ׳י, מורה או סופר, ורביטצ׳י, כורך ספרים. האתר לא מביא מקור לרשימה, ומקור שני לא מצאנו.⁷

רומנוRomanoסוג השם: מקום או מוצא.

מרומא, באיטלקית, וגם השם שהספרדים נתנו ליהודים שחיו באיטליה, ביוון ובאסיה הקטנה לפני הגירוש, הרומניוטים. כנראה, לפי רוזנטל, וויקיפדיה העברית מביאה את שני הפירושים. אתר אש התורה מביא רק את רומא. על משפחה מסוימת אי אפשר לדעת מהשם לבד איזה מהשניים.^{2, 10, 4, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 324 פעמים. בישראל יש 2,044 רומנו.

האשכנזים

קבוצות קטנות של יהודים אשכנזים הגיעו לאימפריה העות׳מאנית כבר בין 1421 ל־1453.¹² שלמה אשכנזי, שנולד באודינה להורים ממוצא גרמני, היה רופא החצר בקונסטנטינופול משנת 1564, ועזר לנסח את הסכם השלום בין העות׳מאנים לוונציה בשנת 1573.¹⁴ בקהילה האשכנזית של איסטנבול נשמרו רשומות נישואים משנת 1923, ובין 150 השמות הנפוצים במאגר יש גם גולדנברג וגרינברג, שמות שנשארו אשכנזיים.¹ ואשכנזי עצמו, השם הרביעי ברשימה, נהיה עם הזמן שם של משפחות ספרדיות.⁶

אשכנזיEskenazi, Ashkenaziסוג השם: מוצא.

מאשכנז, השם העברי של גרמניה בימי הביניים. כמעט בטוח. ויקיפדיה האנגלית כותבת שהשם התחיל ככינוי לאשכנזים שהתיישבו בין הספרדים באימפריה העות׳מאנית ובצפון אפריקה, ושהיום רוב נושאי השם ספרדים. אתר אש התורה כותב שלספרדים בשם הזה היו אבות אשכנזים שהצטרפו לקהילות ספרדיות.^{6, 4, 2, 1, 11}

השם הרביעי בשכיחות ברשומות של איסטנבול, עם 2,214 רשומות. בישראל יש 15,518 אשכנזי, וכתבנו עליו גם בשמות המשפחה של יהודי סוריה.

שמות שעוד לא הוכרעו

אורפליסוג השם: מקום.

מי שבא מהעיר אורפה, שרוזנטל כותב שהיא בכורדיסטן המזרחית, היום בטורקיה. כנראה, לפי רוזנטל, שמוסיף שיהודי אורפה החזיקו קהילה נפרדת בירושלים.²

רוזנטל כתב את זה בתשובה על שם של משפחה אחרת, ולא מצאנו את אורפלי ברשומות של איסטנבול, אבל הוא נמצא בשמות המשפחה של יהודי סוריה.

ביצ׳אצ׳יBicaci, Bicacoסוג השם: מקום.

במחלוקת. מי ששאל את רוזנטל על השם כתב שהמשפחה שלו מאיסטנבול, ממגורשי טולדו. רוזנטל ענה ש'כל הסימנים מובילים למקור מזרח אירופי ולא ספרדי': משהו שקשור לשוורים, או העיירה בוצ׳אץ׳, שבה נולד עגנון, אולי דרך חתנים ממזרח אירופה. הוא גם ביקש הסברים אחרים. אולי.^{2, 1}

נכתב גם ביצ׳אצ׳ו. מי ששאל כתב גם 'בבית אנו מדברים לדינו'. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 391 פעמים, בשני הכתיבים.

גלימידיGalimidiסוג השם: מקום או מילה.

רוזנטל, שנשאל על גלמודי, כותב שגלמידי נפוץ אצל יהודי יוון, תוניסיה וטורקיה וגם אצל לא יהודים, ושאולי זה שינוי של קלמטה, עיר ביוון, או של קלומיטי, חוכמה ביוונית. אולי.^{2, 1, 11}

נכתב גם גלמידי. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 215 פעמים. בישראל יש 184 גלימידי.

מטלוןMatalonסוג השם: לא ידוע.

לא ידוע. ויקיפדיה העברית מביאה כמה ניחושים, ביניהם מטיל של מתכת, עיר מכרות בארמית, מטולון שבצרפת, ומטלון, סוס בלוי, בספרדית. לא מצאנו מקור שמכריע.^{10, 1, 11}

ברשומות של איסטנבול השם מופיע 137 פעמים. בישראל יש 1,157 מטלון, ועל השם כתבנו גם בשמות המשפחה של יהודי סוריה.

קרקוKarakoסוג השם: מקום או כינוי.

השאלה פתוחה. רוזנטל כותב שרוב ההסברים מובילים לקרקוב, ובהקשר הטורקי מציע גם את קרקוי, רובע באיסטנבול, או את קרגז, הדמות של תיאטרון הצלליות הטורקי. אולי.^{2, 1, 11}

מי ששאל כתב שהמשפחה מיהדות טורקיה. ברשומות של איסטנבול השם מופיע 240 פעמים. בישראל יש 632 קרקו.

חוק שמות המשפחה של 1934

ב־21 ביוני 1934 קיבלה טורקיה את חוק שמות המשפחה, חוק מספר 2525, והוא פורסם בעיתון הרשמי ב־2 ביולי. הסעיף הראשון קובע שכל טורקי חייב לשאת שם משפחה מלבד השם הפרטי שלו. הסעיף השלישי אוסר שמות של דרגות צבאיות ותפקידים, של שבטים, של גזעים ועמים זרים, ושמות גסים או מגוחכים. לרישום ניתנו שנתיים, והחוק נכנס לתוקף חצי שנה אחרי הפרסום.⁸

באימפריה העות׳מאנית שם משפחה לא היה חלק מהשם הרשמי. התקנות של החוק אסרו סיומות שאינן טורקיות, כמו יאן, אוף, ויץ׳ ופולוס, וגם את התחיליות בן ואבן.⁹ ויקיפדיה האנגלית כותבת שהיהודים, הארמנים והיוונים לא היו חייבים לפי החוק להחליף שם כל עוד הוא נכתב באותיות טורקיות, ולפי הספר של מלטם טורקוז על החוק, היהודים היו בין מי ששינו שמות הכי הרבה. את הספר עצמו עוד לא קראנו.⁹

מקרה אחד אנחנו יכולים להראות. אברהם גלנטי הוסיף לשמו בשנת 1934, בגלל החוק, את המילה בודרומלו, מבודרום בטורקית, העיר שבה נולד.¹⁰ ברשימת השמות הנפוצים ברשומות של איסטנבול נשארו בן עזרא, בן ששון ובן בסט, וחלק מהרשומות ישנות מהחוק.¹

רשימה של שמות טורקיים שמשפחות יהודיות לקחו בשנת 1934 לא מצאנו, ולכן אין כאן דוגמאות.

בנובמבר 1934 בא חוק נוסף, שביטל את התארים אפנדי, ביי ופאשה.⁹ מהמדינה התארים יצאו, ובבית הם נשארו. אצל יהודי טורקיה ילד היה פאשה וילדה חנום, ומה קרה לאפנדי כתבנו בערך שלו.

הקלף פאשה מתוך רביעיות טורקים — הקלף פאשה ברביעיות טורקים. בכיתוב שלו: כך קוראות סבתות לבן ולנכד, מהתואר העות׳מאני, ולילדה אומרים חנום.

מה לא נגיד

לא נגיד שמשפחת טולדו היא צאצאית של מגורשי טולדו, ולא שמשפחת אשכנזי באה מגרמניה: רוב מי שנושא היום את השם אשכנזי הם ספרדים. רוזנטל כותב שאחרי הגירוש ספרדים ואשכנזים התערבבו, ושלפי השם אי אפשר לקבוע מוצא, חוץ משם ספרדי, וגם שכהן ולוי לא מוכיחים מוצא.^{2, 6} שמות משפחה טורקיים של מוסלמים, כמו יילמאז וארסלאן, לא נכנסו לעמוד. האנשים שבעמוד הם אנשי ציבור מהמקורות, כמו רבי אליהו מזרחי, אברהם גלנטי והאחים אבן נחמיאש, ואת השואלים של רוזנטל לא הבאנו בשמם.

מה לא מצאנו

ברשומות של איסטנבול יש שמות נפוצים שלא מצאנו להם פירוש באף מקור שקראנו: אוחלבו, החמישה עשר בשכיחות, קמחי, פרסקו, ברוכאס, דנון, חסון, ציפרוט, עוזיאל, טרגנו ועצימן. קסטוריאנו נשמע כמו מי שבא מקסטוריה שביוון, אבל אף מקור לא כותב את זה.¹

רביעיות טורקים הוא משחק רביעיות מאויר על הבית הטורקי. ברביעיית "כינויי החיבה" שלו יש פאשה וחנום.לראות את החפיסה

ראו גם

מקורות

Istanbul: Jewish community records, שלי טלאלאי דרדשתי, הבלוג Tracing the Tribe, 2.12.2009, על המאגר של דניאל קאזז (נקרא ב־26.10.2026). רשימת השכיחות של כ150 השמות הנפוצים במאגר, בכתיב טורקי. מספרי רשומות, לא אנשים. המאגר עצמו סגור לציבור.
שאל את רוביק: מוצא השמות, רוביק רוזנטל, ruvik.co.il, תשובות לשואלים, חלקן על פי ספר השמות של אהרן מוריאלי (נקרא ב־26.10.2026). עמודים 3, 16, 17, 20, 21, 27, 33, 35, 37, 38, 39, 43, 45, 46, 50, 54, 55, 56, 57, 61, 66, 70, 86, 91, 92, 93, 95, 105, 114, 117.
מרגלית מצנעא, כרמל מדמשק ואדיר בן הטוחן, רוביק רוזנטל, הבלוג של רב מילים, 1.11.2018 (נקרא ב־26.10.2026). טולדנו והדרשה עליו, סבן.
The Meaning of Some Common Sephardic Last Names, מרים פ. רפאל, aish.com (אש התורה), בלי תאריך (נקרא ב־26.10.2026). כתבה פופולרית בלי מקורות. כשהיא המקור היחיד לפירוש, כתבנו את זה ליד השם.
List of Sephardic Jewish surnames, ויקיפדיה האנגלית (נקרא ב־26.10.2026)
Ashkenazi (surname), ויקיפדיה האנגלית (נקרא ב־26.10.2026)
Romaniote Last Names, 16th-Century Istanbul, issendai.com, אתר של חובבת שאוסף שמות ממצבות ומרשומות עות'מאניות (נקרא ב־26.10.2026). האתר לא מביא מקור לרשימה. משמש רק כמקור שני, או עם שם האתר במשפט.
2525 Sayılı Kanun: Soyadı Kanunu, הנוסח הטורקי של החוק, Resmi Gazete מספר 2741, 2.7.1934, באתר alomaliye.com (נקרא ב־26.10.2026). תאריך הקבלה 21.6.1934, סעיפים 1, 3, 7 ו14. התרגום לעברית שלנו.
Surname Law (Turkey), ויקיפדיה האנגלית (נקרא ב־26.10.2026). התקנות על סיומות ותחיליות, המיעוטים, שינויי השמות אצל היהודים לפי הספר של טורקוז (2017), חוק התארים מנובמבר 1934.
ויקיפדיה העברית, ערכי שמות המשפחה ועוד, ויקיפדיה (נקרא ב־26.10.2026). נקראו הפתיחות של ערכי השמות, ובנוסף הערכים אברהם גלנטי, אליהו מזרחי ויהדות טורקיה. כשזה המקור היחיד לפירוש, כתבנו את זה ליד השם.
השמות הנפוצים בישראל לפי מגדר ומגזר, מאגר המידע הפתוח odata.org.il, רישיון CC BY (נקרא ב־26.10.2026)
History of the Jews in Turkey, ויקיפדיה האנגלית (נקרא ב־26.10.2026). האשכנזים בין 1421 ל1453, מהמט השני והרומניוטים, 96 אחוז ספרדים בשנת 2021.
Darío Moreno, ויקיפדיה האנגלית (נקרא ב־26.10.2026). שם הלידה דוד ארוגטה.
Solomon Ashkenazi, ויקיפדיה האנגלית (נקרא ב־26.10.2026)

עיירות בספרד ובפורטוגל

דרך איטליה וצרפת

מילים בספרדית ובלאדינו

ערבית שבאה מספרד

שמות עבריים

הרומניוטים, שהיו שם קודם

האשכנזים

שמות שעוד לא הוכרעו

חוק שמות המשפחה של 1934

מה לא נגיד

מה לא מצאנו

עוד על יהודי טורקיה

ראו גם

מקורות