בלאט, פיזדץ, נו: מילים רוסיות שנכנסו לעברית

בְּלִיַאד, בְּלִיַאטблядь, блять (blyad, blyat)מילולית: זונה, מופקרת.

אחד מארבעת שורשי המאט הרוסי, והיחיד מביניהם שאינו מציין איבר מין או פעולה מינית¹⁰. במקור הסלאבי העתיק פירוש הפועל היה לתעות, לדבר שטויות או לזנות, וברוסית המודרנית המילה משמשת גם כשם עצם פוגעני וגם כקריאת תסכול, הפתעה או כעס שמוסיפים כמעט לכל משפט^{5, 9, 10}.

האות ד׳ בסוף המילה נהגית ברוסית כמו ט', ולכן בכתיבה ברשת הרוסית מפרידים לא פעם בין שם העצם בד׳ לבין קריאת הביניים בט'⁹. בעברית כותבים בלאט או בליאט ומשתמשים בה כפסיק מדובר כשמשהו נשבר, מאחר או מעצבן^{1, 2, 5}.

בְּלַאטблат (blat)

קשרים, פרוטקציה וגישה למקורבים^{9, 10}. בברית המועצות, שבה כמעט כל מוצר מבוקש היה במחסור, הצירוף פּוֹ בְּלַאטוּ ציין השגה של תור לרופא, כרטיס לרכבת, דירה או נקניק מתחת לדלפק דרך היכרות אישית¹⁰.

לפי המילון האטימולוגי של מקס פסמר, המילה נכנסה לעגת הפשע הרוסית בתחילת המאה ה־20 מן היידיש, שבה בלאַט הוא דף נייר או רשימה של מי שמקורבים לצלחת, או מפולנית שבה היא מציינת מי שמספק חיפוי^{9, 10}. על בלאט של קשרים הילך בברית המועצות פתגם עממי שקבע כי בלאט גבוה יותר ממועצת הקומיסרים העממיים¹⁰.

פִּיזְדֶץпиздец (pizdets)

אסון מוחלט, סוף העולם, הכול אבוד, או בטון אחר של הקול תדהמה גמורה ממשהו קיצוני^{2, 9, 10}. המילה נגזרה משורש המאט המציין את איבר המין הנשי בתוספת סיומת שמעצימה את המצב^{2, 9}.

ברוסית זו מילת מאט מובהקת שלא תודפס בעיתון. דוברים שמחפשים תחליף מרוכך מחליפים אותה בפיפץ או בקפץ⁹. בישראל המילה פיזדץ נקלטה בצבא וברחוב כקריאה עצמאית כשקורה מחדל גדול או כשמבחן, משמרת או שבוע שלם מתפרקים².

קִיבִּינִימַטк ебеней матери (k yebeney materi)מילולית: אל האמא המזדיינת.

אחת הקללות החריפות של המאט הרוסי, ששולחת אדם או חפץ להסתלק לכל הרוחות^{2, 8}. בעברית שלוש המילים הרוסיות התאחו למילה אחת בת חמש הברות, קיבינימט, בביטויים כמו לך קיבינימט או זרקו את זה לקיבינימט^{2, 8, 10}.

המילה הגיעה לעברית כבר בגל הראשון ובעשורים הראשונים של המדינה, ורוב הישראלים ששלחו זה את זה לקיבינימט היו בטוחים שמדובר בשם של מקום רחוק, בדומה לעזאזל, בלי לדעת שבתוך המילה מסתתר פועל המין של המאט הרוסי לצד המילה אמא^{2, 6, 8}.

בְּלִיןблин (blin)

חביתית רוסית דקה שמכינים מבלילה במחבת לוהטת, ובעיקר בחג המסלניצה בסוף החורף⁹. בדיבור היומיומי המילה משמשת כתחליף הנקי והמנומס לבליאד, מפני ששתיהן מתחילות באותם שני עיצורים, בל^{6, 9}.

דובר רוסית שנתקלת לו האצבע ברגל של השולחן ורוצה לבלום את הקללה באמצע הפה מעביר את התחלת המילה אל בלין, וכך מתקבלת קריאת תסכול שאפשר להשמיע ליד ילדים, סבתות ומורים^{6, 9}.

יוֹלְקִי פַּאלְקִיёлки палки (yolki palki)מילולית: עצי אשוח ומקלות.

קריאת הפתעה, רוגז קל או אכזבה מחורזת, שגם היא נולדה כתחליף מנומס לביטוי מאט המתחיל בצליל יו^{6, 9}. האשוחיות הקטנות והמקלות חסרי פשר כשלעצמם, והחרוז הוא כל העניין^{6, 9}.

אומרים יולקי פאלקי כששוכחים מפתחות בבית או כששומעים בשורה מעצבנת, ולצדה קיימות ברוסית גרסאות כמו יולקי מטאלקי ויולקי זליונייה, עצי אשוח ירוקים⁹.

צ׳וֹרְטчёрт (chort)מילולית: שד.

השד בעל הקרניים והזנב מן הפולקלור הסלאבי ומהסיפורים של גוגול ופושקין⁹. בשפה המדוברת צ׳ורט או הצירוף צ׳ורט ווזמי, שייקח אותו השד, הם קריאת כעס מתונה שמקבילה ללעזאזל בעברית⁹.

בניגוד למילות המאט, המילה צ׳ורט הייתה מותרת בקולנוע ובספרות הסובייטית. על יתר הגידופים שנשארו ברוסית או עברו לעברית אפשר לקרוא בכתבה על קללות ברוסית.

דַוַואיдавай (davay)מילולית: תן.

צורת הציווי של הפועל לתת, שהפכה ברוסית למילת הזירוז, העידוד והסיום הנפוצה ביותר^{1, 9}. לפי ההקשר והמנגינה פירושה קדימה, בוא נזוז, תזדרז, לחיים לפני כוסית, או יאללה ביי בסוף שיחת טלפון^{1, 9}.

בישראל המילה דוואי פגשה מיד את יאללה שהגיעה מערבית, והשתיים התחברו לצירוף הישראלי הכפול יאללה דוואי¹.

נוּну (nu)

מילת קריאה סלאבית קדומה שמשותפת לרוסית, לפולנית, לאוקראינית וליידיש^{8, 9}. בעברית היא נשמעת קצרה ודוחקת כשרוצים שמישהו יגיע כבר לעניין, מתמשכת כשלא מאמינים לתירוץ, ורכה כשהיא באה לפני מילה אחרת בצירופים כמו נו דוואי או נו לאדנו^{8, 9}.

המילה הגיעה לעברית כבר מן היידיש והרוסית של ראשית המאה ה־20, וקיבלה חיזוק מחודש עם העלייה של שנות התשעים, כפי שאפשר לראות בערך על נו ברוסית^{1, 8}.

פְּרִיקוֹלприкол (prikol)

בדיחה, קטע מצחיק, מתיחה או דבר משעשע במיוחד, ובתור שם תואר פריקולני פירושו מגניב או משעשע⁹. במקור המילולי פריקול הוא יתד שתוקעים באדמה או הצמדה בסיכה, ובעגת הנוער הסובייטית המאוחרת קיבל הפועל משמעות של לעקוץ מישהו בבדיחה⁹.

בבתי ספר ובצבא של שנות התשעים והאלפיים המילה פריקול נכנסה למשפטים עבריים כמו איזה פריקול או אל תעשה מזה פריקול⁹. הצעירים אימצו אותה מיד.

קַשְׁמַארкошмар (koshmar)

סיוט לילה, ובדיבור היומיומי קריאה על כל מצב מתיש או בלתי נסבל: פקק תנועה, תור בדואר, חמסין של אוגוסט או חדר לא מסודר⁹.

הרוסית שאלה את המילה במאה ה־19 מצרפתית, שבה קושמאר הוא שד לילה שיושב על החזה של הישן, ובגלל ההגייה הרוסית שבה התנועה או שאינה מוטעמת נשמעת כמו א, אומרים בבתים רוסיים בארץ קשמאר, לרוב בצמד אוז׳אס קשמאר, זוועה וסיוט⁹.

חַרַשׁוֹ וְלַאדְנוֹхорошо, ладно (khorosho, ladno)

שתי מילים להסכמה שנבדלות זו מזו במצב הרוח^{1, 9}. חרשו פירושו טוב או בסדר גמור והוא מביע הסכמה מלאה, ואילו לאדנו, שנגזר מן המילה הסלאבית לאד שפירושה סדר והרמוניה, מביע הרבה פעמים פשרה או ויתור שקט: שיהיה, עזוב, נסגור ככה^{1, 9}.

רוזנטל מונה את חרשו בין המילים המזוהות ביותר עם העלייה של שנות התשעים בשיחה היומיומית בישראל¹.

נִיצֶ'בוֹ, קְרוּטוֹ וּפּוֹקָהничего, круто, пока (nichevo, kruto, poka)

שלוש מילים קצרות שסוגרות פינות בשיחה⁹. ניצ׳בו פירושו המילולי שום דבר, אבל כתשובה לשאלה מה נשמע או אחרי תקלה פירושו לא נורא, הכול בסדר, נשרוד⁹. קרוטו, שמובנו המילולי תלול או קשה, הוא מגניב בעגת הצעירים, ופוקה, מילולית בינתיים, היא מילת הפרידה היומיומית במקום שלום רשמי⁹.

ניצ׳בו נכתבת ברוסית באות ג׳ אך נהגית בוו', ולכן נשמעת ניצ׳בו. מילים בסיסיות נוספות של נימוס וברכה מופיעות בכתבה על איך אומרים ברוסית.

חַלְטוּרָהхалтура (khaltura)

עבודה צדדית להשלמת הכנסה, ובעיקר הופעה מזדמנת של שחקנים ונגנים, ובהשאלה כל עבודה מרושלת שנעשית בחופזה^{1, 4, 8}.

ברוסית ובאוקראינית המילה חלטורה ציינה במקור אוכל, שתייה או פרוטות שחילקו בחינם בסעודות אשכבה ובהלוויות, ומקורה במילה לטינית ימי ביניימית לרשימת תפילות לעילוי נשמת המתים^{8, 9}. בעגת השחקנים הרוסית של המאה ה־19 היא עברה לציין הופעה מהירה מהצד, ומשם הגיעה לעברית והצמיחה את הפועל לחלטר^{1, 8, 9}.

צ׳וּפְּצִ'יקчубчик (chubchik)מילולית: בלורית קטנה.

ברוסית צ׳ובצ׳יק היא צורת ההקטנה של צ׳וב, ציצת שיער או בלורית שמזדקרת על המצח^{1, 4, 8, 9}. בעברית האות ב' נחלשה לפ' לפני צ׳, והמילה הפכה לשם כולל לכל קצה בולט, זרבובית או חלק קטן ששכחנו איך קוראים לו^{1, 7, 8}.

המילה הונצחה במערכון של הגשש החיוור שכתב דן אלמגור על זרבובית הקומקום⁸.

בַּרְדָּקбардак (bardak)

בעברית, ובעיקר בעגה הצבאית, אי סדר מוחלט, מהומה ובלגן^{1, 4, 8}. ברוסית המילה ציינה במאה ה־19 בית בושת, ומשם עברה לציין מקום שבו הכול פרוץ ומבולגן^{8, 9}.

לפי המילון האטימולוגי של שאנסקי, המילה הרוסית נולדה מן המילה הצרפתית בורדל בתוספת סיומת רוסית, אם כי במילון של פסמר מתועדת ברוסית גם מילה זהה בצליל שהגיעה מטורקית שפירושה כוס או כד חרס, מה שיצר בלבול עממי בין השתיים^{8, 9}. בעברית המשמעות של בית בושת נעלמה לגמרי, ונשארה רק המהומה בערך על ברדק^{1, 8}.

בָּבּוּשְׁקָהбабушка (babushka)מילולית: סבתא.

ברוסית פירוש המילה הוא סבתא, או כינוי לאישה מבוגרת ולמטפחת הראש שקושרים מתחת לסנטר^{1, 4, 7}. בעברית הישראלית המילה קיבלה משמעות שהרוסים עצמם לא מכירים: בובת העץ החלולה שבתוכה מסתתרות בובות הולכות וקטנות^{1, 7, 10}.

ברוסית לבובת העץ קוראים מטריושקה, על שם השם הפרטי הכפרי מטריונה, מאז שהומצאה בשנת 1890 בידי החרט וסילי זביוזדוצ׳קין והצייר סרגיי מליוטין, ורק מחוץ לרוסיה הדביקו לה את השם בבושקה^{1, 7, 10}.

צִ'ימִידָן וְצ׳וּדַאקчемодан, чудак (chemodan, chudak)

שתי מילים מן הרוסית של שנות הפלמ״ח והעשורים הראשונים למדינה^{1, 4}. צ׳ימידן הוא ברוסית מזוודה, מילה שהרוסית עצמה שאלה מפרסית, ובעגה הצבאית הישראלית הפך לשם של תיק ציוד ענקי עד שהאקדמיה ללשון העברית חידשה עבורו את המילה ציודן^{1, 4}. צ׳ודאק, מן המילה צ׳ודו שפירושה פלא או מוזרות, הוא תמהוני, עוף מוזר ואדם תמים¹.

לצדם חיו אז בעברית גם סמטוחה, מהומה, פוליטרוק, קצין חינוך פוליטי בצבא האדום שהפך לכינוי אירוני בפלמ״ח, וסטכנוביץ׳, כינוי לעובד חרוץ מדי על שם כורה הפחם הסובייטי אלכסיי סטכנוב¹. עמוס עוז תיאר במילה צ׳ודאק את עצמו בילדותו בירושלים¹.

בָּלָגָןбалаган (balagan)

אי סדר, מהומה וערבוביה, שממנה נגזרו בעברית הפעלים לבלגן ולהתבלגן ושמות התואר מבולגן ובלגניסט^{1, 3, 4, 8}.

המילה אכן נכנסה לעברית דרך הרוסית והיידיש, אבל המולדת שלה היא פרסית: הצירוף בּאלא ח׳אנה פירושו בפרסית חדר עליון או מרפסת גבוהה^{3, 4, 8, 10}. מפרסית עברה המילה לטורקית ומשם לרוסית, שבה קיבלה משמעות של ביתן עץ גבוה בירידים כפריים שבו העלו מופעי ליצנות קולניים ופרועים^{3, 8}. מן היריד הרוסי עברה המילה לפולנית וליידיש במשמעות של מהומה ואי סדר, ומשם השתקעה בעברית^{3, 4, 8}.

נוּדְנִיק (נודניק)nudnik

אדם טרחן ומציק, ובעברית גם כינוי לכפתור ההשתקה של השעון המעורר שחוזר ומצלצל^{4, 8}.

בגלל הסיומת ניק ושם התואר הרוסי נודני, שפירושו משעמם ומייגע, רבים בטוחים שזו מילה רוסית. אבל האקדמיה ללשון העברית משייכת את נודניק ליידיש, שבנתה אותו משורש סלאבי של שעמום, וברוסית עצמה קוראים לאדם טרחן זנודה ולא נודניק^{4, 8}.

חְרוֹפּ (כראָפּ)khrop

נחירה ושינה עמוקה וכבדה, בעיקר בביטוי לתפוס חרופ⁴.

הפועל לנחור קיים אמנם ברוסית ובפולנית בצליל דומה, חרפט, אך לוח המילים השאולות של האקדמיה ללשון העברית קובע ששם העצם הקצר חרופ נכנס לעברית מן היידיש, כפי שאפשר לראות לצד שאר המילים בכתבה על מילים ביידיש⁴.