איך אומרים ברוסית: מילים ומשפטים לבית

זְדְרַסְטְבוּיְיטֶהздравствуйте (zdravstvuyte)מילולית: תהיו בריאים.

ברכת השלום המכבדת בפנייה לאדם מבוגר, להיכרות חדשה או לקבוצה של אנשים^{1, 2}. הטעם נופל על ההברה הראשונה (זְדְרַא), והאות в הראשונה אינה נהגית כלל בדיבור^{1, 2}. לאדם אחד קרוב אפשר לומר ביחיד זְדְרַסְטְבוּי (здравствуй)^{2, 3}.

אומרים אותה כשנכנסים לבית של מבוגרים, כשפוגשים את ההורים של בן או בת הזוג, או בחדר מדרגות מול שכן, ועונים עליה באותה מילה בדיוק¹.

פְּרִיווֶטпривет (privet)

פריווט הוא היי או שלום יומיומי וקרוב, עם טעם על ההברה השנייה (ווֶט)^{1, 2}. המילה משמשת גם למסירת דרישת שלום בסוף שיחה, למשל פְּרִיווֶט מַאמֶה, כלומר תמסור דרישת שלום לאמא².

נשמעת בין חברים, אחים, בני דודים, ומפי סבא וסבתא לנכדים שנכנסים בדלת^{1, 2}.

דּוֹבְּרוֹיֶה אוּטְרוֹ, דּוֹבְּרִי דֶּן, דּוֹבְּרִי וֶיצֶ'רдоброе утро, добрый день, добрый вечер (dobroye utro, dobryy den, dobryy vecher)מילולית: בוקר טוב, יום טוב, ערב טוב.

שלוש ברכות היום לפי השעה^{1, 2}. בברכת הבוקר דּוֹבְּרוֹיֶה אוּטְרוֹ הטעם נופל על ההברות הראשונות של שתי המילים, ובגלל ריכוך התנועות היא נשמעת בדיבור קרוב לדּוֹבְּרַיָה אוּטְרָה^{1, 2, 3}. משעות הצהריים עוברים לברך דּוֹבְּרִי דֶּן, ומסביבות שש בערב עוברים לדּוֹבְּרִי וֶיצֶ'ר^{1, 2}.

אומרים אותן במטבח בבוקר, בשיחת טלפון באמצע היום או כשנכנסים לארוחת ערב משפחתית¹.

סְפּוֹקוֹיְנוֹי נוֹצִ'יспокойной ночи (spokoynoy nochi)מילולית: לילה שקט.

ברכת לילה טוב, שבה הטעם נופל על ההברה קוֹי ועל ההברה נוֹ^{1, 2}. לצד הצורה הזו קיימת ברוסית גם הברכה דּוֹבְּרוֹי נוֹצִ'י (доброй ночи), לילדים מאחלים לפני השינה סְלַאדְקִיך סְנוֹב (сладких снов, חלומות מתוקים), ובדיבור קליל בין צעירים מקצרים לפעמים לסְפּוֹקִי נוֹקִי (споки ноки)³.

נאמרת לפני שהולכים לישון או בסיום שיחת טלפון מאוחרת בלילה^{1, 3}.

קַאק דִּילָהкак дела (kak dela)מילולית: איך העניינים.

מה נשמע או מה שלומך, עם טעם על ההברה האחרונה (לָה)^{1, 2, 3}. שלוש התשובות הקבועות ברוסית הן חַרַשׁוֹ (хорошо, טוב, בטעם על ההברה האחרונה), נוֹרְמַלְנוֹ (нормально, בסדר גמור, בטעם על מַל), או נִיצֶ'בוֹ (ничего, מילולית שום דבר, שנכתב עם האות г ונהגה בפה כעיצור ב רפה ומשמעו לא רע, מסתדרים)^{1, 2}.

שואלים אותה מיד אחרי ברכת השלום בטלפון או ליד הדלת^{1, 3}.

קַאק וַואס זַבוּטкак вас зовут (kak vas zovut)מילולית: איך קוראים לכם.

איך קוראים לך בפנייה מנומסת לאדם מבוגר או בהיכרות ראשונה, עם טעם על ההברה האחרונה (וּט)¹. לילד או לבן גיל קרוב שואלים ביחיד קַאק טֶבְּיָה זַבוּט (как тебя зовут)¹. התשובה הקבועה היא מֶנְיָה זַבוּט (меня зовут, קוראים לי) ואחריה השם הפרטי¹.

בהיכרות ראשונה סביב השולחן או מול קרובי משפחה רחוקים¹.

דּוֹ סְבִידַאנְיָה וּפּוֹקָהдо свидания, пока (do svidaniya, poka)מילולית: עד הפגישה, בינתיים.

שתי הדרכים להיפרד ברוסית^{1, 2}. דּוֹ סְבִידַאנְיָה (בטעם על ההברה דַא) היא להתראות מנומס שמתאים לכל אדם ולכל גיל^{1, 2, 3}. המילה הקצרה פוקה (בטעם על קָה) היא פרידה יומיומית בין קרובים שמקורה במילה לבינתיים, ובסוף שיחת טלפון מכפילים אותה לא פעם לפּוֹקָה פּוֹקָה².

ביציאה מהבית או בסיום שיחה בטלפון^{1, 2}.

דַּוַואי, לַאדְנוֹ, דַּא וְנְיֶיטдавай, ладно, да, нет (davai, ladno, da, net)

ארבע המילים שמחזיקות את השיחה היומיומית בבית^{1, 2}. דַּא (да) היא כן ונְיֶיט (нет) היא לא^{1, 2}. המילה דוואי (בטעם על וַואי) גזורה מהפועל לתת ומשמשת גם להצעה משותפת כמו בוא נשתה תה, גם לזירוז וגם כפרידה קצרה בסוף שיחת טלפון, לצד לאדנו (בטעם על ההברה הראשונה, מוסכם, שיהיה)^{2, 3}.

על הגלגול של המילים האלה לעברית המדוברת אפשר לקרוא במדריך על סלנג רוסי בעברית, ועל המילים החריפות יותר של השפה במדריך על קללות ברוסית².

סְפַּסִיבָּה וּבּוֹלְשׁוֹיֶה סְפַּסִיבָּהспасибо, большое спасибо (spasibo, bolshoye spasibo)מילולית: יושיע האל, תודה גדולה.

תודה ותודה רבה^{1, 2}. המילון האטימולוגי של מקס פסמר והוויקימילון הרוסי מתעדים שהמילה סְפַּסִיבָּה נוצרה מהתכווצות הברכה הסלאבית הישנה סְפַּסִי בּוֹג (спаси Бог, יושיע האל), עם נשירת העיצור האחרון, והיא מופיעה בכתובים כבר במאה ה־17 בכתבי הפרוטופופ אבקום^{2, 3}. כשרוצים לומר תודה רבה מצרפים לפניה בּוֹלְשׁוֹיֶה (גדולה, במין סתמי) או אוֹגְרוֹמְנוֹיֶה (огромное, עצומה)^{1, 2, 3}.

נאמרת בכל פעם שמקבלים כוס תה, צלחת או עזרה בבית^{1, 4}.

פַּזַ'אלוּסְטָהпожалуйста (pozhaluysta)

בבקשה, וגם על לא דבר^{1, 2, 4}. הטעם נופל על ההברה השנייה (זַ'א), והאות й שבכתיב הקירילי נבלעת בדיבור מהיר כך שהמילה נשמעת פַּזַ'אלוּסְטָה². היא ממלאת שלושה תפקידים שונים במילה אחת: מילת בקשה (צַ'אי, פַּזַ'אלוּסְטָה), מילה שאומרים כשמושיטים צלחת או חפץ לשולחן, ותשובה קבועה לתודה^{1, 2, 4}.

כשמבקשים משהו, כשמגישים אוכל לאורח או כתשובה מנומסת לסְפַּסִיבָּה^{1, 4}.

נְיֶה זַא שְׁטוֹне за что (ne za chto)מילולית: אין על מה.

אין בעד מה, שנהגה בדיבור נְיֶה זַא שְׁטָה^{2, 3, 4}. כלל ההגייה החשוב כאן הוא שהטעם של כל הביטוי נופל על המילה הראשונה נְיֶה, ואילו שתי המילים הקצרות שאחריה נצמדות אליה בלי טעם משלהן^{2, 3}.

נאמרת כתשובה צנועה לתודה כשמדובר בדבר קטן ומובן מאליו^{3, 4}.

אִיזְבִינִיטֶה וּפְּרוֹסְטִיטֶהизвините, простите (izvinite, prostite)מילולית: הוציאו מאשמה, מחלו.

שתי המילים לסליחה ברוסית^{1, 2}. אִיזְבִינִיטֶה (בטעם על נִי, מהמילה вина שפירושה אשמה, וביחיד לקרוב אִיזְבִינִי) משמשת להתנצלות יומיומית קלה, לבקשת מעבר ברחוב או לפני שאלה^{1, 2}. פְּרוֹסְטִיטֶה (בטעם על טִי, וביחיד פְּרוֹסְטִי) מבקשת מחילה כבדה יותר, אם כי בדיבור מנומס שתיהן משמשות לבקשת סליחה^{1, 2}.

כשמאחרים, כשקוטעים דברים של מישהו או כשמבקשים לעבור בחדר צפוף^{1, 2}.

פְּרִיַאטְנַבוֹ אַפֶּטִיטָהприятного аппетита (priyatnogo appetita)מילולית: תיאבון נעים.

בתיאבון, ברכה שעומדת ביחסת הקניין כקיצור של אני מאחל לכם תיאבון נעים, ולכן הסיומת של המילה הראשונה כתובה באות ג (г) אבל נהגית בפה כעיצור ב רפה: פְּרִיַאטְנַבוֹ (בטעם על יַאט) ואחריה אַפֶּטִיטָה (בטעם על טִי)^{1, 2, 3}.

אומרים אותה כשמתיישבים לאכול או כשמישהו נכנס למטבח ורואה אחרים סועדים, והוויקימילון הרוסי מצטט אותה כבר מתוך הרומן שנים עשר הכיסאות של אילף ופטרוב משנת 1928³.

קוּשַׁאי וְקוּשַׁיְיטֶהкушай, кушайте (kushai, kushayte)מילולית: תאכל, תאכלו.

הציווי של הפועל кушать (לאכול, בטעם על ההברה הראשונה קוּ)^{2, 3}. הוויקימילון הרוסי והאנגלי מציינים כלל סגנוני מובהק: הפועל הזה נאמר בהזמנה חמה ומנומסת לאורחים סביב השולחן (קוּשַׁיְיטֶה, פַּזַ'אלוּסְטָה) או בפנייה רכה לילדים ולנכדים (קושאי), ואילו אדם מבוגר שמדבר על עצמו בגוף ראשון לא יאמר יָא קוּשַׁאיוּ אלא ישתמש בפועל הרגיל יָא יֶם (я ем, אני אוכל)^{2, 3}.

כשסבתא מניחה צלחת חמה מול הנכד או כשהמארחת מפצירה באורחים לקחת תוספת^{2, 3}.

נַא זְדַרוֹבְיֶהна здоровье (na zdorovye)מילולית: לבריאות.

לבריאות על אוכל ושתייה חמה^{2, 3}. בניגוד לטעות נפוצה במערב, שבה מבלבלים את הביטוי הרוסי עם ברכת השתייה הפולנית na zdrowie, ברוסית נַא זְדַרוֹבְיֶה אינה קריאת לחיים בהרמת כוסית אלא התשובה שהמארחת או סבתא עונה למי שמודה לה בסוף הארוחה, או כתוספת לציווי קוּשַׁאי נַא זְדַרוֹבְיֶה (תאכל לבריאות)^{2, 3}.

נאמרת כתשובה לסְפַּסִיבָּה אחרי אוכל או כוס תה^{2, 3}.

וְקוּסְנוֹ וְאוֹצֶ'ן וְקוּסְנוֹвкусно, очень вкусно (vkusno, ochen vkusno)מילולית: טעים, טעים מאוד.

המחמאה שכל בשלנית מחכה לה ליד השולחן^{1, 2}. הטעם נופל על ההברה הראשונה בווְקוּסְנוֹ ועל אוֹ באוֹצֶ'ן, ובגלל הקרבה לאות к העיצור הראשון נשמע בפה כמו פ רפה (פְקוּסְנָה)².

אחרי הביס הראשון מהמרק או מהמאפה^{1, 2}.

צַ'אי וְצַ'אי דַּא סַאחַארчай, чай да сахар (chai, chai da sakhar)מילולית: תה, תה וסוכר.

תה^{2, 6}. המילה הרוסית הגיעה מצפון סין דרך שיירות היבשה של מרכז אסיה, ולכן היא מתחילה בצליל צ׳ ולא בעיצור ט כמו במערב אירופה². במילון הצירופים Карта слов מתועד שהביטוי להזמין לכוס תה (приглашать на чашку чая) פירושו להזמין לביקור ביתי שלם עם עוגות, ריבה וממתקים, לשבת ולשתות תה ארוך בשיחה נקרא גּוֹנְיַאט צַ'אִי (гонять чаи), וברכה ישנה למי שנכנס לחדר ורואה אנשים שותים תה היא צַ'אי דַּא סַאחַאר, תה וסוכר⁶.

בסיום כל ארוחה או בכל ביקור אחר הצהריים בבית⁶.

זַא זְדַרוֹבְיֶה וְזַא וַאשֶׁה זְדַרוֹבְיֶהза здоровье, за ваше здоровье (za zdorovye, za vashe zdorovye)מילולית: לכבוד הבריאות, לכבוד בריאותכם.

לחיים, עם טעם על ההברה רוֹב^{1, 2}. בשולחן חגיגי הרמת הכוסית מלווה בנאום קצר (טוֹסְט) שמסתיים בציון הדבר שלכבודו שותים: זא זדורוביה (לבריאות), זַא וְסְטְרֶצ׳וּ (за встречу, לכבוד הפגישה שלנו) או זַא לְיוּבּוֹב (за любовь, לכבוד האהבה)^{1, 2}.

בהרמת כוסית סביב השולחן בחג או בארוחה משפחתית^{1, 2}.

נַא פּוֹסוֹשׁוֹקна посошок (na pososhok)מילולית: על המקל הקטן.

כוסית אחרונה לפני שיוצאים לדרך, בטעם על ההברה האחרונה שׁוֹק^{2, 7}. המילה גזורה מצורת הקטנה של פּוֹסוֹך (посох, מטה הליכה של נודדים)^{2, 7}. לפי המסורת הרוסית היו מניחים כוסית על קצה המקל של האורח העומד לצאת כדי לבדוק אם ידו יציבה לפני הדרך⁷.

נאמרת כשהאורחים כבר עומדים ליד הדלת עם המעילים, רגע לפני הפרידה, כפי שמתואר בערך נא פוסושוק^{2, 7}.

גּוֹרְקָהгорько (gorko)מילולית: מר.

קריאת החתונות הרוסית, שנכתבת עם האות о בסופה ונהגית גּוֹרְקָה מפני שהטעם נופל על ההברה הראשונה גּוֹר, ובה האורחים קוראים במקהלה גורקו בטענה שהמשקה בכוסות מר כדי שהחתן והכלה יקומו ויתנשקו להמתיק אותו בזמן שהקהל סופר בקול ברוסית אֲדִין, דְּוָוה, טְרִי^{2, 9}.

בחתונות ובמסיבות נישואין משפחתיות⁹.

בּוּד זְדַרוֹב, בּוּד זְדַרוֹבָה, בּוּדְטֶה זְדַרוֹבִיбудь здоров, будь здорова, будьте здоровы (bud zdorov, bud zdorova, budte zdorovy)מילולית: תהיה בריא, תהיי בריאה, תהיו בריאים.

לבריאות אחרי עיטוש, וגם איחול בריאות בפרידה^{2, 3}. הצורה משתנה לפי האדם שמתעטש: לגבר או לילד קרוב אומרים בּוּד זְדַרוֹב (בטעם על רוֹב), לאישה או לילדה קרובה בּוּד זְדַרוֹבָה, ולאדם מבוגר או לקבוצה בּוּדְטֶה זְדַרוֹבִי^{2, 3}.

כשמישהו מתעטש בחדר או כאיחול בריאות חם בסוף ביקור^{2, 3}.

ס לְיוֹחְקִים פַּארוֹםс лёгким паром (s lyogkim parom)מילולית: עם אדים קלים.

תתחדש על המקלחת או לבריאות אחרי רחצה חמה^{2, 10}. האות г שלפני к במילה лёгким נהגית כעיצור ח רפה (לְיוֹחְקִים)². המקור הוא בבית המרחץ הרוסי (הבַּאנְיָה), שבו אדים קלים ונקיים מעשן נחשבו לברכה, והמשפט הפך לשם המשנה של סרט הקומדיה הסובייטי של אלדר ריאזנוב משנת 1975 צחוק הגורל, שמשודר בכל ערב שנה חדשה^{2, 10}.

כיום אומרים ס ליוחקים פארום בכל דירה למי שיוצא מהמקלחת עם מגבת על הראש^{2, 10}.

פּוֹזְדְרַבְלְיַאיוּ וְס דְּנְיוֹם רוֹזְ'דֶּנְיָהпоздравляю, с днём рождения (pozdravlyayu, s dnyom rozhdeniya)מילולית: אני מברך, עם יום ההולדת.

כך אומרים מזל טוב ויום הולדת שמח ברוסית^{1, 2, 3}. המילה פּוֹזְדְרַבְלְיַאיוּ (בטעם על לְיַא) מתאימה לכל שמחה, מלידה וחתונה ועד קבלת תואר, ולצידה אומרים ס דְּנְיוֹם רוֹזְ'דֶּנְיָה (יום הולדת שמח, בטעם על דֶּנ) או בחגים ס פְּרַאזְדְנִיקוֹם (с праздником, חג שמח, כשהאות д אינה נהגית)^{1, 2, 3}. בבתים רבים מברכים ילדים בחיוך בשיבוש המתחרז ס דְּנְיוֹם וַרֶנְיָה (с днём варенья, יום ריבה שמח), שהתפרסם בסרט המצויר הסובייטי על קרלסון³.

בימי הולדת, בשמחות משפחתיות ובחגים^{1, 3}.

ס נוֹבִים גּוֹדּוֹם וְס נַסְטוּפַּאיוּשְׁצִ'יםс Новым годом, с наступающим (s Novym godom, s nastupayushchim)מילולית: עם השנה החדשה, עם המתקרבת.

שנה טובה ברוסית לכבוד נובי גוד בליל 31 בדצמבר^{1, 2, 8}. ברוסית מקפידים על הבחנה מדויקת של זמנים: בימים שלפני ערב השנה החדשה ועד חצות אומרים ס נַסְטוּפַּאיוּשְׁצִ'ים (שנה טובה מתקרבת, בטעם על פַּא), ורק אחרי שהשעון מצלצל חצות עוברים לברך ס נוֹבִים גּוֹדּוֹם (בטעם על נוֹ ועל גּוֹ)^{2, 8}.

בשבוע האחרון של דצמבר ובליל השנה החדשה.

בַּאבּוּשְׁקָה וְדֶּדוּשְׁקָהбабушка, дедушка (babushka, dedushka)מילולית: סבתא, סבא.

סבתא וסבא ברוסית, שבשניהם הטעם נופל על ההברה הראשונה (בַּא ודֶּ), ולשניהם יש צורות חיבה רכות עוד יותר כמו בַּאבּוּלְיָה (бабуля) ודֶּדוּלְיָה (дедуля)². בעברית הישראלית המילה בבושקה קיבלה גם משמעות של בובת עץ חלולה שבתוכה בובות קטנות יותר, אף שברוסית הבובה הזו נקראת מַטְרְיוֹשְׁקָה (матрёшка) ובַּאבּוּשְׁקָה היא תמיד סבתא חיה^{2, 8}. המילה דדושקה מסתיימת בתנועת א אך בדקדוק הרוסי היא ממין זכר².

בכל פנייה לסבתא ולסבא בבית².

מַאמָה וּפַּאפָּהмама, папа (mama, papa)מילולית: אמא, אבא.

אמא ואבא, עם טעם על ההברה הראשונה בשתי המילים^{1, 2}. בפנייה חמה בבית מוסיפים להן את סיומות החיבה הרוסיות ומקבלים מַאמוֹצְ'קָה (мамочка) או מַאמוּלְיָה (мамуля) ופַּאפּוֹצְ'קָה (папочка) או פַּאפּוּלְיָה (папуля)^{1, 2}.

בפנייה יומיומית להורים בילדות ובבגרות^{1, 2}.

יָא טֶבְּיָה לְיוּבְּלְיוּ וְלְיוּבּוֹבя тебя люблю, любовь (ya tebya lyublyu, lyubov)מילולית: אני אותך אוהב, אהבה.

אני אוהב אותך או אני אוהבת אותך, והמילה אהבה^{1, 2}. כיוון שלכינויי הגוף יָא (אני) וטֶבְּיָה (אותך) ולפועל בזמן הווה אין מין דקדוקי ברוסית, המשפט יָא טֶבְּיָה לְיוּבְּלְיוּ נשאר זהה לחלוטין כשגבר אומר אותו לאישה, כשאישה אומרת אותו לגבר או כשסבתא אומרת אותו לנכד². בשם העצם לְיוּבּוֹב הטעם נופל על ההברה השנייה (בּוֹב) והעיצור האחרון נהגה בסוף מילה כעיצור פ רפה, והוא משמש גם כשם פרטי נפוץ לנשים שצורת החיבה שלו היא לְיוּבָּה².

בין בני זוג ובין הורים, סבים וילדים².

קְרַסִיבִי וְקְרַסִיבַאיָהкрасивый, красивая (krasivyy, krasivaya)מילולית: יפה לזכר, יפה לנקבה.

יפה ברוסית, עם טעם קבוע על ההברה השנייה (סִי)^{1, 2}. על ילד, גבר או חפץ ממין זכר אומרים קְרַסִיבִי, על ילדה או אישה אומרים קְרַסִיבַאיָה, ועל מראה כללי או מעשה אומרים קְרַסִיבוֹ (красиво)^{1, 2}. כשם עצם של מחמאה קוראים לילדה או לאישה קְרַסַאבִיצָה (красавица, יפהפייה) ולבן קְרַסַאבֶץ (красавец)².

כשמחמיאים לילד שלבש בגד חגיגי או לכלה בחתונה².

זַאיְצִ'יק, סוֹלְנִישְׁקוֹ, קוֹטִיק וְזּוֹלוֹטְצֶהзайчик, солнышко, котик, золотце (zaychik, solnyshko, kotik, zolottse)מילולית: ארנבון, שמש קטנה, חתלתול, זהב קטן.

רביעיית מילות החיבה הרוסיות של הבית^{2, 5}. זאיצ׳יק (בטעם על זַאי, ובקיצור זַאיָה או זַאִינְקָה) הוא ארנבון קטן, סולנישקו (בטעם על סוֹל) היא שמש קטנה, קוטיק (בטעם על קוֹ, ולצידו קוֹטְיוֹנוֹק, גור חתולים, ובנקבה קִיסָה) הוא חתלתול, וזּוֹלוֹטְצֶה (בטעם על זּוֹ) הוא חתיכת זהב קטנה^{2, 5}.

נשמעות בפי סבתא, סבא והורים אל ילדים, וגם ככינויי חיבה בין בני זוג^{2, 5}.

מוֹלוֹדֶּץ וְאוּמְנִיצָהмолодец, умница (molodets, umnitsa)מילולית: בחור כארז, חכמה.

כל הכבוד, קריאת ההתפעלות והשבח של הבית שבה הטעם במילה מולודץ נופל על ההברה האחרונה (דֶּץ), ולכן שתי האותיות о שלפניה מתרככות ונהגות כצליל א (מַלַדֶּץ)². לצידה נאמרת המילה אוּמְנִיצָה (בטעם על אוּמ, מהמילה ум שפירושה שכל), שמשבחת ילדה, ילד או מבוגר שעשו דבר נבון, ולעיתים קרובות מצמידים את שתיהן יחד: אוּמְנִיצָה, מוֹלוֹדֶּץ².

כשילד מסיים את כל המרק בצלחת, חוזר עם ציון טוב או עוזר בבית².

סְקְבוֹזְנְיַאקсквозняк (skvoznyak)מילולית: רוח פרצים.

זרם אוויר שעובר בין שני חלונות פתוחים או בין חלון לדלת, בטעם על ההברה האחרונה נְיַאק, מהמילה сквозь שפירושה דרך^{2, 9}. בתרבות הבית הרוסית סקבוזניאק אינו משב רוח מרענן אלא אויב בריאותי שנתפס כגורם ישיר להתקררות, לצוואר תפוס ולכאבי אוזניים⁹.

נשמעת ברגע שנפתחים שני חלונות בבית ומישהו מבקש לסגור אחד מהם מיד⁹.

פּוֹנִידֶּלְנִיקпонедельник (ponedelnik)מילולית: אחרי יום אי העשייה.

יום שני, שהוא היום הראשון של שבוע העבודה הרוסי, עם טעם על ההברה השלישית (דֶּל)^{1, 2}. המילה מורכבת מן הקידומת по (אחרי) ומן המילה неделя, שבסלאבית הקדומה פירושה היה יום שבו לא עובדים (יום ראשון) ורק מאוחר יותר התרחבה למשמעות של שבוע שלם².

בפתיחת שבוע העבודה והלימודים¹.

פְטוֹרְנִיק וּסְרֶדָּהвторник, среда (vtornik, sreda)מילולית: השני, האמצע.

יום שלישי ויום רביעי^{1, 2}. פְטוֹרְנִיק (יום שלישי, בטעם על ההברה הראשונה פְטוֹר) נגזר מן המילה הרוסית второй שפירושה שני, כלומר היום השני אחרי יום ראשון, והאות הראשונה в נהגית לפני т כעיצור פ רפה². סְרֶדָּה (יום רביעי, בטעם על ההברה השנייה דָּה) באה מן המילה הסלאבית הכנסייתית לאמצע (קרובה למילה הרוסית середина), משום שהוא ניצב באמצע השבוע².

בימים שלישי ורביעי של השבוע^{1, 2}.

צֶ'טְבֶרְג וּפְּיַאטְנִיצָהчетверг, пятница (chetverg, pyatnitsa)מילולית: הרביעי, החמישית.

יום חמישי ויום שישי^{1, 2}. צֶ'טְבֶרְג (יום חמישי, בטעם על ההברה השנייה בֶרְג) גזור מן המספר ארבע (четыре, היום הרביעי מיום שני), ופְּיַאטְנִיצָה (יום שישי, בטעם על ההברה הראשונה פְּיַאט) גזורה מן המספר חמש (пять, היום החמישי)^{1, 2}.

לקראת סוף שבוע העבודה^{1, 2}.

סוּבּוֹטָה וּבוֹסְקְרֶסֶנְיֶהсуббота, воскресенье (subbota, voskresenye)מילולית: שבת, תחייה.

יום שבת ויום ראשון^{1, 2}. סוּבּוֹטָה (בטעם על ההברה השנייה בּוֹ, כשהאות הכפולה бб נהגית כעיצור ב אחד) הגיעה לרוסית מן העברית שַׁבָּת דרך היוונית הביזנטית². בוֹסְקְרֶסֶנְיֶה (יום ראשון, בטעם על ההברה השלישית סֶנ) פירושו תחייה בסלאבית כנסייתית, והוא החליף ברוסית את השם הקדום של יום המנוחה².

בימי המנוחה של סוף השבוע^{1, 2}.