איך אומרים בפרסית: בוקר טוב, תודה, אני אוהב אותך וסבתא
קערת זכוכית מלאה גרגירי רימון מונחת על השולחן ליד כוס תה חמה וקוביית סוכר. הבית מתעורר לאט. מי שנכנס למטבח של יהודי פרס בשעות הבוקר פותח בברכת סובח בח׳יר, שזה בוקר טוב בפרסית, ומקבל מן הצד השני של השולחן את התשובה סלאם, סובח בח׳יר1, 3. כשהסבתא מגישה את הקערה, הנכדים עונים לה מרסי, מאדר בוזורג, כלומר תודה סבתא, או אומרים ממנון, והיא משיבה מיד נושה ג׳ון, שיהיה מתוק לנשמה שלכם5, 8. לפני שיוצאים מן הבית נשמעת ליד הדלת המילה דוסתת דארם, אני אוהב אותך בפרסית, או הקיצור הביתי ג׳ונם, נשמה שלי11. בארבע שורות שיחה סביב השולחן נפגשות שלוש שכבות של השפה: פרסית עם שורשים ערביים בברכות השעה, מילים שנכנסו מצרפתית לטהרן במאה העשרים כמו מרסי ומאמאן, והגייה יהודית ביתית ששימרה לצד הפרסית גם ניבים עתיקים של ערי איראן2, 5, 16.
המילים הקצרות של הבית משתנות לפי שעת היום ולפי מידת הקרבה בין הדוברים.
בוקר טוב בפרסית, שלום ומה שלומך לאורך היום
בבוקר הברכה קבועה ופשוטה. כששואלים איך אומרים בוקר טוב בפרסית, התשובה המדויקת היא סובח בח׳יר, ומבטאים אותה עם ח׳ גרונית רפה במילה השנייה1, 2. כל ברכות השעה בפרסית בנויות מאותה תבנית: שם פרק הזמן ביום ואחריו המילה בח׳יר, שנשאלה מערבית ופירושה בטוב או בברכה2. בבוקר אומרים סובח בח׳יר עד שעת הצהריים, באמצע היום עוברים לרוז בח׳יר, בשעות אחר הצהריים אומרים עסר בח׳יר, ובלילה אומרים שב בח׳יר1, 2. בניגוד לערב טוב בעברית שנאמר כבר בכניסה לבית, שב בח׳יר בפרסית אינה ברכת פגישה אלא ברכת פרידה בלבד, ואומרים אותה רק כשעוזבים את המארחים בלילה או לפני שהולכים לישון1.
סוֹבְּח בֶּח׳ירصبح بخیر, sobh bekheyrמילולית: הבוקר שלכם בטוב ובברכה.
זוהי ברכת בוקר טוב בפרסית שפותחת את היום. הצירוף מורכב מן המילה סובח שפירושה בוקר ומן המילה בח׳יר שפירושה בטוב, שתיהן ממקור ערבי שנטמע בפרסית היומיומית2. לעתים מקדימים לה את המילה סלאם ואומרים סלאם, סובח בח׳יר, ובמילון הסתרים היהודי לוטראי תועדה לצידה גם המילה העברית בוקר1, 3, 16.
מהקימה בבוקר ועד שעת הצהריים, בכניסה למטבח, לבית הכנסת או לחנות, והשומע משיב באותן מילים1, 3.
עונים: סוֹבְּח בֶּח׳יר, או סָלָאם, סוֹבְּח בֶּח׳יר3.
רוּז בֶּח׳יר / עַסְר בֶּח׳יר / שַׁבּ בֶּח׳ירروز بخیر / عصر بخیر / شب بخیر, ruz bekheyr / asr bekheyr / shab bekheyrמילולית: יום בטוב, אחר צהריים בטוב, לילה בטוב.
אלו הן ברכות ההמשך ליום טוב, אחר צהריים טובים ולילה טוב. המילה רוז היא יום בפרסית, עסר היא שעת אחר הצהריים והערב המוקדם, ושב היא לילה, וכשפונים לאדם מבוגר או לכמה אנשים יחד בלילה מאריכים ואומרים שבתון בח׳יר, כלומר שהלילה שלכם יהיה טוב1, 2.
רוז בח׳יר ועסר בח׳יר נאמרים במפגש במהלך היום, ואילו שב בח׳יר נאמר רק בפרידה בשעות הלילה או לפני השינה1.
סָלָאם / צֶ'טוֹרִי / חָאלֶה שׁוֹמָא צֶ'טוֹרֶהسلام / چطوری / حال شما چطوره, salām / chetori / hāl-e shomā chetoreמילולית: שלום, איך אתה, איך המצב שלכם.
סלאם היא ברכת השלום הפותחת כל שיחה בכל שעה, מקבילה לשלום בעברית1, 4. מיד אחריה באה השאלה מה שלומך: בין חברים ובני משפחה קרובים שואלים בקיצור צ׳טורי, איך אתה, או ח׳ובי, האם אתה טוב1, 4. בפנייה להורים, לזקנים או לאדם זר עוברים לצורת הכבוד ברבים ושואלים חאלה שומא צ׳טורה, איך המצב שלכם1. בפי יהודים יוצאי טויסרכאן והסביבה נשמעה בפתח שיחה גם הצורה היהודית המקומית סלאם, צ׳ייכרי, שפירושה שלום, מה שלומך ומה מעשיך4.
בכל פגישה או פתיחת שיחת טלפון, לפני שעוברים לנושא השיחה1.
עונים: ח׳וּבַּם, מֶרְסִי (אני טוב, תודה), או בְּלוֹטְפֶה שׁוֹמָא (בזכות טוב לבכם)1.
ח׳וֹדָאחָאפֶז / ח׳וֹדָאפֶזخداحافظ / خدافظ, khodāhāfez / khodāfezמילולית: שהאל יהיה השומר שלך.
כך אומרים להתראות ושלום בפרידה בפרסית. המילה ח׳ודאחאפז היא קיצור של המשפט הפרסי הקלאסי ח׳ודא חאפזת באשד, שהאל יהיה השומר שלך, חיבור של ח׳ודא הפרסית עם חאפז הערבית2. בדיבור מהיר בבית ובסיום שיחת טלפון בולעים את ההברה האמצעית ואומרים ח׳ודאפז שלוש או ארבע פעמים ברצף עד שהשיחה מתנתקת, ולצידה משמשות בפרידה גם המילים פעלן שפירושה בינתיים, בה אומידה דידאר שפירושה בתקווה להתראות, וח׳ודאנגהדאר שפירושה שהאל ישמור1, 4.
ביציאה מן הבית, בסיום ביקור או בסוף שיחת טלפון1, 4.
עונים: ח׳וֹדָאחָאפֶז, או בֶּה סַלָאמַת (בשלום ובבריאות)1.
לצד ברכות הפתיחה והפרידה כדאי להכיר שתי מילים קטנות שמחזיקות כל שיחה ביתית בפרסית. המילה הרשמית לכן היא בלה, אבל בדיבור יומיומי סביב השולחן כולם אומרים ארה4. וכשסבתא עוברת לפרסית מהירה מדי והנכדים מאבדים את חוט המשפט, התשובה המוכנה היא נמיפהמם, כלומר אני לא מבין4. את ברכות השבת, החגים והשמחות, כמו שבת שלום וברכות החתונה, ריכזנו במדריך הנפרד על ברכות בפרסית.
תודה בפרסית, תערוף ומה אומרים סביב השולחן
למילת התודה יש ארבע דרגות. מי שמחפש איך אומרים תודה בפרסית מגלה שכל אחת מארבע המילים האלו מסמנת מרחק חברתי אחר בין הדובר לשומע6. המילה היומיומית ביותר ברחוב ובבית בטהרן היא מרסי, שנשאלה מצרפתית אך נהגית בפה פרסי עם רי״ש מתגלגלת בקצה הלשון, בעוד שבפרסית של אפגניסטן המכונה דארי אומרים במקומה תשכור5. דרגה אחת מעליה בסולם הכבוד עומדת המילה ממנון או ח׳ילי ממנון, שמתאימה גם למשפחה וגם לאדם מבוגר או לבעל חנות5, 6. באירועים רשמיים עוברים למותשכרם, ובנאומים או במכתבים רשמיים ביותר אומרים ספאסגוזארם, מילה מן השורש הפרסי הקדום ספאס שקדם לכניסת הערבית לאיראן6.
אלא שבבית פרסי המילה מרסי כמעט לעולם אינה עומדת לבדה, משום שהיא כפופה לחוקי תערוף, קוד הנימוס והאירוח האיראני5. בנימוס הפרסי לא לוקחים מיד. כשהמארחת ניגשת עם מגש תה, הכלל הראשון של תערוף מחייב את האורח לסרב בפעם הראשונה ולומר נה מרסי, לא תודה, כדי לא להיראות תובעני או להטריח את בעלת הבית5. המארחת לא תניח את המגש אלא תחזור ותציע בבפרמא, ורק בסיבוב השני או השלישי האורח ייקח את הכוס ויאמר ח׳ילי ממנון או דסתת דרד נכונה, הברכה המיוחדת למי שטרח והכין5, 9.
מֶרְסִי / מַמְנוּן / חֵ'ילִי מַמְנוּןمرسی / ممنون / خیلی ممنون, mersi / mamnun / kheyli mamnunמילולית: אסיר תודה למי שגמל חסד.
אלו המילים השגורות ביותר לתודה ולתודה רבה בפרסית. מרסי היא הצורה הקלילה בין בני בית וחברים, ואילו ממנון, שפירושה המילולי מערבית הוא אסיר תודה או מי שגמלו לו חסד, נשמעת חמה ומכובדת יותר5, 6, 7. כשמוסיפים לפניה את המילה ח׳ילי מקבלים ח׳ילי ממנון, תודה רבה מאוד, וכשמצמידים לה את סיומת הגוף הראשון אומרים ממנונם, אני אסיר תודה5, 6.
מרסי על כל פעולה קטנה ביומיום, וממנון או ח׳ילי ממנון כשרוצים להוסיף הערכה וכבוד5, 6.
מוֹתַשַׁכֶּרַם / סֶפָּאסְגוֹזָארַםمتشکرم / سپاسگزارم, moteshakkeram / sepāsgozāramמילולית: אני מודה לך ומניח תודה.
שתי הצורות הרשמיות והגבוהות לתודה בפרסית הן מותשכרם וספאסגוזארם. הראשונה נגזרת מן השורש הערבי ש.כ.ר שממנו באה גם שוכרן בערבית ומשמעותה אני מודה לך, ואילו השנייה בנויה מן המילה הפרסית העתיקה ספאס, תודה והוקרה6, 7.
בשיחה רשמית, בפנייה לאדם מבוגר שאינו בן משפחה, או בהבעת תודה עמוקה6.
דַּסְתֶת דַּרְד נַכּוֹנֶהدستت درد نکنه, dastet dard nakoneמילולית: שהיד שלך לא תכאב לעולם.
ברכת התודה החמה ביותר נאמרת למי שבישל, הגיש או עשה מלאכה בידיו. המילים מברכות את הידיים שטרחו שלא ידעו כאב ועייפות, וכשפונים לסבתא, לחמות או לאדם מבוגר עוברים לצורת הרבים המכובדת ואומרים דסתה שומא דרד נכונה, שהידיים שלכם לא יכאבו6, 9.
בקבלת צלחת אוכל, כוס תה, משלוח מנות או כל עזרה פיזית בבית6, 9.
עונים: סַרֶה שׁוֹמָא דַּרְד נַכּוֹנֶה (שהראש שלכם לא יכאב), או נוּשׁ ג׳אן (לבריאות ולנשמה)9.
ח׳אהֶשׁ מִיכּוֹנַם / קָאבֶּלֶה שׁוֹמָא רוֹ נַדָארֶהخواهش میکنم / قابل شما رو نداره, khāhesh mikonam / ghābel-e shomā ro nadāreמילולית: אני מבקש מכם, זה לא ראוי למעמדכם.
כך משיבים על לא דבר ובבקשה בתשובה לתודה בפרסית. ח׳אהש מיכונם משמשת בשני תפקידים: גם כבבקשה כשמבקשים דבר מה בנימוס, וגם כעל לא דבר שמקטין את הטובה שעשית כשמודים לך7, 8. הביטוי קאבלה שומא רו נדארה, ובקיצור קאבלי נדארה, הוא שיא התערוף הפרסי: המארח או אפילו נהג המונית והמוכר בחנות אומרים לאורח שהדבר אינו ראוי למעמדו ושהוא פטור מתשלום או מחובת תודה5.
מיד אחרי שמישהו אומר מרסי או ממנון, או כשמגישים מתנה ואירוח5, 8.
בְּפַרְמָא / בְּפַרְמָאִידبفرما / بفرمایید, befarmā / befarmāyidמילולית: רק תצווה עליי בבקשה.
זוהי מילת ההזמנה וההושטה שמלווה כל כניסה לחדר וכל הגשת כיבוד. הפועל נגזר מן המשמעות של מתן פקודה, כאילו המארח אומר לאורח: רק תצווה עליי7. אל אדם קרוב אומרים בפרמא, ואל מבוגרים או אורחים אומרים בפרמאייד ובדיבור בטהרן בפרמאין: בפרמא בשין פירושו בבקשה שב, בפרמא צ׳אי פירושו בבקשה קח תה, ובפרמאין בכשין פירושו בבקשה תמזגו לעצמכם אוכל7, 9.
כשפותחים דלת לאורח ונותנים לו להיכנס ראשון, כשמניחים אוכל על השולחן, או כשעונים לטלפון7.
עונים: מֶרְסִי, או מַמְנוּן5.
בֶּה סַלָאמַתִי / נוּשׁ ג׳אןبه سلامتی / نوش جان, be salāmati / nush-e jānמילולית: לבריאות טובה, צוף מתוק לנשמה.
שתי הברכות האלו פותחות וחותמות את הישיבה סביב השולחן: לחיים ובתיאבון בפרסית. כששואלים איך אומרים לחיים בפרסית בהרמת כוסית, המילה היא בה סלאמתי, לבריאות, ואפשר להצמיד לה את שם האדם שלכבודו שותים10. לצידה נשמעת סביב השולחן הברכה נוש ג׳אן, ובמבטא של טהרן נושה ג׳ון: המילה נוש בפרסית ספרותית פירושה משקה מתוק או צוף, ויחד עם ג׳אן המשמעות היא שיהיה מתוק לנשמה, גם כבתיאבון על אוכל וגם לפני שתיית כוס תה או מים קרים8, 10.
בה סלאמתי בהרמת כוסית יין או ערק בשמחה ובקידוש, ונוש ג׳אן למי שאוכל או למי שמודה על הארוחה8, 10.
עונים: נוּשׁ ג׳אן, או סַלָאמַת בָּאשִׁיד (שתהיו בריאים)10.
אני אוהב אותך בפרסית, נשמה שלי וכינויי חיבה
בפרסית אין מין דקדוקי בכלל11. בעברית המשפט אני אוהב אותך משתנה בין גבר לאישה ובין פנייה לזכר או לנקבה, אך בפרסית המשפט דוסתת דארם נשאר זהה לחלוטין בין אם גבר אומר אותו לאישה, אישה לגבר, או אמא לילד שלה11. הכתיב המלא הוא דוסתת דארם, צירוף של המילה דוסת שפירושה חבר עם סיומת הכינוי שלך והפועל דארם שפירושו יש לי, אך בדיבור הטבעי של טהרן העיצור ת׳ הראשון נופל והמילה נשמעת דוסת דארם בחיריק או בשורוק ארוך: דוּסֶת דָּארַם11, 12. לצד דוסתת דארם יש בפרסית הבחנה בין אהבה משפחתית ויומיומית לבין התאהבות סוערת שמבוטאת במילה עאשקתם ומככבת בתוך שירים בפרסית, אם כי בקהילות של יהודים פרסים בתפוצות גם עאשקתם התרחבה ונאמרת בחיוך לחבר או חברה קרובים במיוחד11, 13.
אותו מעבר מן השפה הכתובה לשפה המדוברת של טהרן הוא הסוד שמאחורי כינויי החיבה הפרסיים ובראשם נשמה שלי בפרסית. התנועה מתעגלת בדיבור של טהרן. בפרסית קלאסית וכתובה המילה לנשמה ולחיים היא ג׳אן, עם תנועת קמץ ארוכה, וכך היא נשמרה אצל יהודי בוכרה האומרים ג׳ונם בבוכרית כתרגום של ג׳אנם11, 12. אולם בפרסית המדוברת של טהרן ושל רוב ערי איראן, כל תנועת קמץ ארוכה שלפני האות נו״ן מתעגלת לתנועת שורוק: נאן לחם הופך לנון, ח׳אנה בית הופך לח׳ונה, וג׳אן נשמה הופך לג׳ון12. לכן בבית פרסי שומעים במקביל את ג׳אנם הרשמי ואת ג׳ונם הביתי, את עזיזם, את קורבונת ברם ואת ג׳יגרם11, 12.
דּוּסְתֶת דָּארַם / דּוּסֶת דָּארַםدوستت دارم, dustet dāram / dooset dāramמילולית: יש לי אותך כחבר יקר.
כך אומרים אני אוהב אותך ואני אוהבת אותך בפרסית. מילולית הצירוף בנוי מן המילה דוסת, חבר, עם כינוי המושא שלך והפועל דארם, יש לי, כלומר אני מחזיק אותך כחבר יקר, אך בפועל זהו המשפט העיקרי להבעת אהבה לבן זוג, לילדים ולהורים11, 12. כשרוצים לשאול אתה אוהב אותי שואלים דוסם דארי, והתשובה המלאה היא מן הם דוסת דארם, גם אני אוהב אותך11.
בשיחה בין בני זוג, בפרידה של הורים מילדים, ובסיום שיחת טלפון משפחתית11.
עונים: מַן הַם דּוּסֶת דָּארַם (גם אני אוהב אותך), או קוּרְבּוּנֶת בֶּרַם11.
עָאשֶׁקֶתַם / תּוֹ עֶשְׁקֶה מַנִיعاشقتم / تو عشق منی, āsheghetam / to eshgh-e maniמילולית: אני המאוהב שלך, אתה האהבה שלי.
שני המשפטים האלו מביעים אהבה עזה: אני מאוהב בך, ואתה האהבה שלי. המילה עשק פירושה אהבה ותשוקה, ועאשק הוא המאוהב, כך שבפרסית של איראן עאשקתם שמורה על פי רוב לאהבה רומנטית ואילו בקרב יהודים פרסים היא נאמרת לעתים קרובות גם לחברה טובה או לבן משפחה אהוב11, 12, 13.
ג׳וּנַם / ג׳אָנַם / ג׳וּןجونم / جانم / جون, joonam / jānam / joonמילולית: הנשמה שלי והחיים שלי.
אלו המילים המדויקות לנשמה שלי וחיים שלי בפרסית. ג׳ונם וג׳אנם הם קיצור של ג׳ונה מן, הנשמה שלי, וכשרוצים להכפיל את החיבה אומרים ג׳ונה דלם, נשמת לבי11, 12. המילה ג׳ון לבדה מוצמדת אחרי שם פרטי או תואר משפחתי, כמו מאמאן ג׳ון, דניאלה ג׳ון ואפילו רבי ג׳ון בבית הכנסת11, 13. כשמישהו קורא לך בשמך מן החדר השני, התשובה המנומסת והחמה ביותר בפרסית היא ג׳ונם או בלה ג׳אנם, כלומר כן נשמתי, אני מקשיב, ולצד ג׳ונם שאלו הניבים היהודיים של איראן גם את המילה העברית נשמה עצמה11, 16.
בפנייה לילדים, לנכדים ולבני זוג, כתוספת קבועה אחרי שם פרטי, וכתשובה כשקוראים בשמך11, 13.
עונים: ג׳וּנֶה דֶּלַם (נשמת לבי)11.
עַזִיזַם / קוּרְבּוּנֶת בֶּרַם / דּוֹרֶת בֶּגַרְדַּםعزیزم / قربونت برم / دورت بگردم, azizam / ghorbunet beram / doret begardamמילולית: היקר שלי, שאהיה קורבן בשבילך, שאסתובב סביבך.
אלו הם שלושת כינויי המסירות של הבית הפרסי. עזיזם פירושו היקר שלי, והוא נאמר לכל אדם אהוב, למשל כשקוראים לילד לאכול: עזיזם, ביא שאמת רו תמום כון, יקירי בוא תסיים את ארוחת הערב11, 12. קורבונת ברם, מילולית שאלך כקורבן למענך, ודורת בגרדם, מילולית שאסתובב סביבך ככפרה עליך, מבטאים אהבה שמוכנה לקחת על עצמה כל צער במקום האהוב, ומשמשים אצל יהודים פרסים גם כמילת תודה נרגשת6, 8, 11.
בשיחת הורים וילדים, בברכה לנכדים, או בתודה חמה על עזרה גדולה8, 11.
עונים: ח׳וֹדָא נַכּוֹנֶה (חס וחלילה, שהאל לא יעשה זאת), או עַזִיזֶה דֶּלַמִי (אתה יקיר לבי)11.
גִ'יגַרַם / גִ'יגַר טַלָאجیگرم / جیگر طلا, jigaram / jigar talāמילולית: הכבד שלי וכבד מזהב.
פירוש הכינויים האלו הוא הכבד שלי וכבד מזהב. בעוד שבשפות אירופיות מרכז הרגש יושב בלב, בפרסית הכבד, ג׳יגר, הוא מושב החיים, האומץ והתשוקה11, 12. לכן ג׳יגרם או ג׳יגרה מן הוא כינוי חיבה עז לילד קטן או לבן זוג, ואצל יהודים פרסים רווח במיוחד הצירוף ג׳יגר טלא, כבד מזהב, לצד כינויים ביתיים כמו מוש שפירושו עכבר קטן ועומרם שפירושו החיים שלי11, 13.
אמא, אבא, סבתא, סבא והדודים: פרסית של טהרן מול שפות היהודים
במשפחה יש מילה לתעודות ומילה לבית. כששואלים איך אומרים אמא בפרסית או איך אומרים סבתא בפרסית, יש הבדל ברור בין המילה הרשמית שכתובה בספרים לבין המילה שנשמעת בסלון14. אמא בפרסית רשמית היא מאדר, ואבא הוא פדר, שתי מילים עתיקות מן הענף ההודו אירופי הקרובות למאטר ולפאטר בלטינית14. אבל בתוך הבית כמעט איש אינו קורא לאמו מאדר: המילה היומיומית לאמא היא מאמאן, שנכנסה לערים האיראניות מצרפתית ודחקה הצידה את המילה המבוגרת יותר ננה, ואילו לאבא קוראים בבית באבא14, 15. אצל יהודים פרסים המילה באבא התרחבה גם לפנייה לבבית לסבא או אפילו לחבר קרוב, ואילו המילה ננה נשמרה בזיכרון המשפחתי ככינוי לסבתא או לאם מבוגרת15.
סבתא בפרסית היא מאדר בוזורג, מילולית אמא גדולה, וסבא הוא פדר בוזורג, אבא גדול3, 14. כדי להבחין בין שני הצדדים של המשפחה מוסיפים בפרסית מילה שנייה: מאדר בוזורגה מאדרי היא סבתא מצד האמא, ומאדר בוזורגה פדרי היא סבתא מצד האבא14. בפנייה ישירה אל הסבתא והסבא מחליפים על פי רוב את המילים הרשמיות בכינויים הביתיים מאמאן בוזורג ובאבא בוזורג, או מצמידים את מילת הנשמה וקוראים להם מאמאן ג׳ון ובאבא ג׳ון14, 15.
מָאדַר / מָאמָאן / נַנֶהمادر / مامان / ننه, mādar / māmān / nanehמילולית: אם, אמא בפרסית.
שלוש המילים האלו מציינות אמא בפרסית לפי דור ומשלב. מאדר היא הצורה התקנית והמכובדת כשמדברים על האם בגוף שלישי, מאמאן היא הקריאה היומיומית לאמא בכל בית פרסי, וננה היא הצורה הישנה שקדמה למאמאן ונשמרה בפי הדור המבוגר ככינוי לאמא או לסבתא3, 14, 15.
מאמאן או מאמאן ג׳ון בפנייה ישירה לאמא, ומאדר בשיחה רשמית14.
פֶּדַר / בָּאבָּאپدر / بابا, pedar / bābāמילולית: אב, אבא בפרסית.
שתי המילים האלו מציינות אבא בפרסית. פדר היא המילה הרשמית והספרותית, ובאבא היא המילה שבה ילדים ומבוגרים כאחד פונים לאביהם, ובדיבור חופשי היא משמשת גם כקריאת פליאה או זירוז כמו במשפט אה באבא, בחייך3, 14, 15.
באבא או באבא ג׳ון בפנייה יומיומית בבית, ופדר בכתיבה או בדיבור רשמי14, 15.
מָאדַר בּוֹזוֹרְג / מָאמָאן בּוֹזוֹרְג / מָאמָאן ג׳וּןمادربزرگ / مامانبزرگ / مامان جون, mādar-bozorg / māmān-bozorg / māmān joonמילולית: אמא גדולה, אמא נשמה.
כך אומרים סבתא בפרסית בשפה הרשמית ובשפת הבית. המילה בוזורג פירושה גדול או דגול, ולכן מאדר בוזורג ומאמאן בוזורג הן אמא גדולה3, 14, 15. בבתים רבים של יוצאי איראן הנכדים קוראים לסבתא פשוט מאמאן ג׳ון, אמא נשמה, או סבתא ג׳ון בעברית מתובלת בפרסית13, 14.
פֶּדַר בּוֹזוֹרְג / בָּאבָּא בּוֹזוֹרְג / בָּאבָּא ג׳וּןپدربزرگ / بابابزرگ / بابا جون, pedar-bozorg / bābā-bozorg / bābā joonמילולית: אבא גדול, אבא נשמה.
כך אומרים סבא בפרסית: פדר בוזורג הוא התואר הרשמי, ואילו באבא בוזורג או באבא ג׳ון הם השמות החמים שנשמעים סביב שולחן השבת3, 14.
בפנייה לסבא ובשיחה משפחתית14.
ח׳אלֶה / דָּאִי / עַמֶּה / עַמּוּخاله / دایی / عمه / عمو, khāle / dāyi / amme / amuמילולית: אחות האם, אחי האם, אחות האב, אחי האב.
אלו הם ארבעת כינויי הדודים והדודות בפרסית. בניגוד לעברית שמסתפקת במילים דוד ודודה, הפרסית מפרידה בקפדנות בין צד האם לצד האב: ח׳אלה היא אחות האם, דאיי הוא אחי האם, עמה היא אחות האב, ועמו הוא אחי האב, שלעתים נהגה בפי יהודים פרסים כְּאַבּוּ3, 15. התואר תמיד קודם לשם הפרטי, ולכן אומרים ח׳אלה שירין או עמו דוד, ואפילו לחברי משפחה קרובים שאינם קרובי דם קוראים הילדים ח׳אלה ועמו מתוך כבוד15.
בכל פנייה לדוד או לדודה, תמיד לפני השם הפרטי15.
הפנייה בפרסית מתהפכת מאליה. תופעה מיוחדת שמפתיעה כל מי ששומע אותה בפעם הראשונה היא כלל הפנייה ההפוכה בתוך המשפחה14. אמא פרסייה שמדברת אל הבן או הבת שלה תקרא לילד עצמו מאדר, אבא יקרא לילדו באבא, ודוד מצד האם שקורא לאחיין שלו יאמר לו: דאיי, ביא אינג׳א, כלומר דוד, בוא הנה14. הדובר מדביק לילד את התואר של עצמו מתוך חיבה וקרבה, כאילו הקשר ביניהם הוא מראה שבה שני הצדדים נושאים אותו שם14.
עד אמצע המאה העשרים, יהודים בערים כמו אספהאן, המדאן, כרמאנשאה, יזד, כאשאן וטויסרכאן לא דיברו בביתם רק בפרסית של טהרן, אלא בשפות יהודיות מקומיות מענף השפות המדיאניות של מרכז איראן ובמילון הסתרים העברי לוטראי, שעליהם הרחבנו במדריך על מילים בפרסית יהודית וכן בסקירת שמות משפחה פרסיים16. בניבים האלה מילות המשפחה נשמעו אחרת לגמרי מן הפרסית המוכרת היום15, 16.
- אמא נקראת בפרסית של טהרן מאדר או מאמאן, בניבים היהודיים של אספהאן וטויסרכאן קראו לה מאד׳ או ננה, ובמילון הסתרים היהודי לוטראי קראו לה אמי מן העברית14, 15, 16.
- אבא נקרא בטהרן פדר או באבא, באספהאן ובטויסרכאן קראו לו בווא או בובה, ובלוטראי קראו לו אבי14, 15, 16.
- סבתא היא בטהרן מאדר בוזורג או מאמאן ג׳ון, בטויסרכאן קראו לה ננה מסר, ובלוטראי צירפו תואר גודל למילה העברית אמי14, 15, 16.
- סבא הוא בטהרן פדר בוזורג או באבא בוזורג, בטויסרכאן קראו לו בובה מסר, ובלוטראי צירפו תואר גודל למילה העברית אבי14, 15, 16.
- אחות ואח נקראים בטהרן ח׳אהר ובראדר, באספהאן קראו לאחות ח׳וח׳, ובלוטראי שימשה המילה העברית אחי14, 16.
- בן וחתן נקראים בטהרן פסר ודאמאד, באספהאן קראו להם פיר וזומאד׳, ובלוטראי קראו לבן בני צ׳י מן המילה העברית בני14, 16.
הכינוי העברי קפא בתוך המילה. בלוטראי נלקחו המילים העבריות אמי, אבי, אחי ובני עם סיומת השייכות של גוף ראשון והפכו לשם העצם הבסיסי עצמו, כך שאפילו כשאמרו אמא שלך השתמשו בצורה הקפואה אמי16. סוחרים יהודים בבאזאר של אספהאן וכאשאן שילבו את המילים האלה בתוך דקדוק פרסי כדי לנהל שיחה עסקית גלויה ליד לקוחות מוסלמים בלי שאיש מהסובבים יבין את המספרים או את שמות הסחורות16. לא מצאנו הקלטות חיות של ניב הטויסרכאנית היהודית בישראל מעבר לתיעוד המילוני הכתוב, ולדעתנו כדאי להקליט עוד השבוע את הסבים שעוד זוכרים את ההבדל בין בובה מסר של העיירה הישנה לבין באבא בוזורג של טהרן4, 15.
ראו גם
מקורות
- Lesson 2, Greetings and Goodbye in Persian, Chai and Conversation (Leyla Shams) (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי صبح بخیر, شب بخیر, خداحافظ, Wiktionary (English) (נקרא ב־27.10.2026)
- פרסית: מילון ברכות ואיחולים ומילון משפחה, ויקיספר העברי (נקרא ב־27.10.2026)
- Persian Jewish entries: salam, chetori, cheykeri, khodafez, are, nemifahmam, Jewish English Lexicon (HUC) (נקרא ב־27.10.2026)
- Lesson 1, Essential Words in Persian and Taarof Part 1, Chai and Conversation (נקרא ב־27.10.2026)
- Ways to Say Thank You in Persian, NaTakallam (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי مرسی, ممنون, متشکرم, خواهش میکنم, بفرما, Wiktionary (English) (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי khahesh mikonam (2468), ghorboonet beram (2482), noosheh jaan (6149), Jewish English Lexicon (נקרא ב־27.10.2026)
- Lesson 54, Compliments to the Chef (Dastet dard nakone), Chai and Conversation (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי به سلامتی ו-نوش جان, Wiktionary (English) (נקרא ב־27.10.2026)
- Lesson 19, Expressing Love in Persian and Terms of Endearment, Chai and Conversation (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי دوستت دارم, عاشقتم, جان, جونم, عزیزم, Wiktionary (English) (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי asheghetam (2471), joon (4175), joonam (4178), jigar tala (2472), Jewish English Lexicon (נקרא ב־27.10.2026)
- Families Vocabulary Sprint, Chai and Conversation & Wiktionary (נקרא ב־27.10.2026)
- ערכי baba (2470), māmānbozorg (5864), naneh (6486), bova (6485), bova maser (6487), naneh maser (6488), Jewish English Lexicon (נקרא ב־27.10.2026)
- What Is Judeo-Median (Borjian 2014), Lotera'i (Yarshater 2009), Judeo-Iranian Languages (Gindin 2013), Encyclopædia Iranica & Journal of Jewish Languages (נקרא ב־27.10.2026)