ברכות בפרסית ביום כיפור, ליד השולחן ובבית האבל

שַׁבּוּת שָׁלוּםShabbut shalum

שבת שלום בפרסית אין. יהודי פרס אומרים את הברכה העברית, ויש שאומרים אותה עם ו במקום הקמץ.⁴

אלן ניקו, ממשפחה ממוצא פרסי וכורדי בסן לואיס אוביספו שבקליפורניה, אמר בפודקאסט של פרויקט השפות היהודיות בהיברו יוניון קולג׳: "גם אנחנו, כמו הבוכרים, אומרים שבות שלום". חלק אומרים שָׁלוֹם וחלק שָׁלוּם, הוסיף, תלוי מאיזו עיר באת. האורח הבוכרי באותה שיחה סיפר שגם אצלם אומרים את הברכה בעברית, במבטא בוכרי, וברכת השלום בבוכרית היא שולום אלחם.

בְּרָאחָא יֶה שֶׁםberākhā-ye shemמילולית: ברכה של נר.

הברכה על נרות השבת. שם היא המילה הערבית לנר, שעברה לפרסית, וניקו מסביר שיש כאן מילה עברית ואחריה מילה ערבית.^{5, 4}

בְּרָאחָא יֶה יַיִןberākhā-ye yayinמילולית: ברכה של יין.

הקידוש. "אנחנו בעצם לא קוראים לזה קידוש", אמר ניקו.^{6, 4}

בלקסיקון כתוב שאשכנזי יגיד קידוש, ופרסי עשוי להגיד בראחא יה יין.

בְּרָאחָא יֶה נוּןberākhā-ye noon, berākhā-ye hamoossiמילולית: ברכה של לחם.

ברכת המוציא. נון היא נאן, לחם, כמו שאומרים אותה בפרסית המדוברת של טהרן. יש שאומרים בראחא יה המוסי, המוציא בהגייה שלהם.^{7, 8, 4}

בדוגמה שבלקסיקון מישהו אומר: אני פרסי, אז אנחנו לא אומרים המוציא, אנחנו אומרים בראחא יה המוסי. ניקו הוסיף שהלחם על השולחן היה לחם שטוח כמו לבש, ולא חלה.

קַבּוּל בָּאשֶׁהقبول باشه, gabool bosheמילולית: שיהיה מקובל.

שהצום שלך יתקבל. בוויקימילון היא מסומנת כפרסית של יהודים, ברכה נפוצה ביום כיפור ולפניו.^{1, 2, 3}

היא עצמה התשובה לגמר חתימה טובה. בלקסיקון רשומים לה עוד בערך 17 כתיבים באותיות לטיניות. בצאת הצום אומרים צורה ארוכה, שהתענית והתשובה שלכם יתקבלו, ואמנון נצר מביא אותה בערך שלו על חגי היהודים באיראן. היא נמצאת אצלנו במילים בפרסית.

צַד סָאל בֶּה סָאלְהָא יֶה ח׳וּב בֶּרַסִידṣad sāl be-sālhā-ye ḵūb berasīdמילולית: שתגיעו למאה שנים טובות.

צד סאל היא ברכה לשנה החדשה ולאורך ימים.^{3, 9}

בראש השנה יהודי פרס התלבשו בלבן, התכנסו בבית הכנסת לתפילות החג ובירכו זה את זה בברכה הזאת. אמנון נצר מביא את המנהג מספר של חנינא מזרחי, שנולד בטהרן ב־1886 ומת בירושלים ב־1974, ולדבריו מנהגים כאלה החזיקו בערך עד אמצע המאה העשרים. בנורוז אומרים ברכה מאותה משפחה, צד סאל בה אין סאלהא, מאה שנים מהשנים האלה, וז׳אלה אמוזגר מתרגמת אותה באיראניקה כאיחול לחזור ליום הזה עוד מאה פעם. מה עונים לברכות החג, לצד סאל או לעיד שומא מובארק, אף מקור שמצאנו לא אומר.

סָאל אֶה נוֹ מוֹבָּארַקsaleh no mobarakמילולית: שנה חדשה מבורכת.

שנה טובה. זו הברכה של היום יום, ואילו צד סאל הייתה הברכה של בית הכנסת.¹⁰

שרה שירין בח׳שיאן כתבה בג׳ואיש ג׳ורנל של לוס אנג׳לס ב־2007, ברשימה של ביטויים לשיחה עם יהודי פרס, שאומרים אותה בראש השנה, בשנה האזרחית החדשה ובנורוז.

חֲזַק וּבָרוּךְchazak u'baruchמילולית: חזק ומבורך.

אומרים את זה למי שהשתתף בתפילה, למשל מי שעלה לתורה. הברכה עברית, ובלקסיקון רשומים לצד יהודי פרס גם יהודים מסוריה, ספרדים ואורתודוקסים.¹¹

עונים: חזק ואמץ, או ברוך תהיה.

עֵיד אֶה שׁוֹמָא מוֹבָּארַקʿĪd-e šomā mobārakמילולית: החג שלכם מבורך.

ברכת נורוז, השנה החדשה הפרסית. בביקורי החג מוסיפים תבריכ ערז מיכונם, אני מגיש את ברכותיי, ועל כרטיסי ברכה כותבים נורוזתאן פירוז באד, שהנורוז שלכם יהיה מנצח, כך כותבת ז׳אלה אמוזגר באיראניקה.^{9, 12, 3}

גם יהודי פרס חגגו את נורוז. כשפסח יצא בחודש פרורדין חיברו בין שני החגים, ואת סיזדה בה דר חגגו ביום שאחרי פסח, לפי נצר. טבי רפאל כתבה בג׳ואיש ג׳ורנל ב־2022 על המשפחה שלה: "בנורוז אנחנו מברכים זה את זה עיד שומא מובארק", ויש שאומרים רק נורוז פירוז.

נוּשׁ אֶה ג׳אןنوش جان, nuš-e jânמילולית: צוף לנשמה.

בתיאבון בפרסית, וגם לחיים לפני כל משקה, לפי ויקימילון.^{18, 19}

נוש אה ג׳אן היא גם התשובה של מי שהגיש למי שהודה לו על האוכל. בדוגמה שבלקסיקון נכדה מודה לסבתא שלה על גרגירי רימון, מרסי מאדרבוזורג, והסבתא עונה נושה ג׳אן. ההפך שלה, כופתת בשה, שיהיה לך למגפה, היא קללה, וקללות אחרות אספנו בקללות בפרסית.

דַּסְת אֶה שׁוֹמָא דַּרְד נַכּוֹנֶהdast-e shomâ dard nakoneמילולית: שהיד שלכם לא תכאב.

תודה למי שבישל או עבד בשבילך, כמו דסתת דרד נכונה.²⁰

את התשובה מביאה פונטיה, מהאתר מיי פרשן קורנר.

עונים: סַר אֶה שׁוֹמָא דַּרְד נַכּוֹנֶה, שהראש שלכם לא יכאב

ח׳סְתֶה נַבָּאשִׁידkhaste nabâshidמילולית: שלא תהיו עייפים.

ח׳סתה נבאשי אומרים למי שעובד או שגמר לעבוד. אומרים אותה גם כשנכנסים למונית, וגם כשנפרדים בסוף יום עבודה.^{21, 20, 22}

יש שמעדיפים ח׳ודא קווט, שאלוהים ייתן לך כוח, כי ח׳סתה נבאשיד אומרת בעצם שהאדם עייף, כך כותבת פונטיה.

עונים: סַלָאמַת בָּאשִׁיד, שתהיו בריאים.

צֶ'שְׁםchashmמילולית: עין.

צ׳שם, כלומר בסדר, אני עושה את זה.²⁰

את התשובה מביא האתר מיי פרשן קורנר.

עונים: צֶ'שְׁמֶתוּן בִּי בַּלָא, שהעין שלכם תהיה בלי צרה

בָּא אֶג׳אזֶה יֶה מָאדַר וַא פֶּדַרַם, בַּלֶהbā ejāzeyé mādar va pedaram, baléמילולית: ברשות אמא ואבא שלי, כן.

התשובה של הכלה בעקד, טקס הנישואין. כששואלים את החתן אם הוא מסכים, הוא עונה בלה, כן, מיד. כששואלים את הכלה, היא שותקת, ומישהו מהקהל צועק שהכלה הלכה לקטוף פרחים.²⁶

בפעם השנייה בא עוד תירוץ, ובאתר צ׳אי אנד קונברסיישן הכלה הלכה לשתות קפה עם חברות. רק בשלישית היא עונה, וכולם מריעים ומוחאים כפיים. צ׳אי אנד קונברסיישן מתארים חתונה איראנית בכלל, ומהטקס לקחנו רק את התשובה של הכלה ואת התירוצים, שמשתנים מבית לבית.

תַּוַלּוֹדֶת מוֹבָּארַקتولدت مبارک, tavallodet mobārakמילולית: יום ההולדת שלך מבורך.

יום הולדת שמח. הת בסוף המילה הראשונה היא שלך, והיא משתנה לפי מי שמברכים.^{29, 9}

מסיבות יום הולדת וכרטיסי ברכה הגיעו לאיראן בהשפעה מערבית, ובעיקר למי שעוד לא בן 20, כותבת אמוזגר.

מָאשָׁאללָה, אִישָׁאללָהmashallah, ishallahמילולית: מה שאלוהים רצה, אם ירצה האל.

שתי ברכות בערבית שעברו לפרסית, וגם יהודים וגם מוסלמים אומרים אותן. מאשאללה אומרים כשמדברים על משהו טוב, נגד עין הרע, ובדוגמה שבלקסיקון: התינוק החדש שלך מקסים, מאשאללה.^{16, 17, 15, 10}

אינשאללה, אם ירצה השם, יהודי פרס אומרים בדרך כלל בלי הנ, אישאללה, לפי הלקסיקון. בח׳שיאן כתבה אותה עם הנ, ואבד אלחוסיין זרינכוב מונה את שתיהן באיראניקה בין הנוסחאות של הדיבור הפרסי.

צֶ'שְׁם אֶה בַּד דוּרčasm-e bad dūrמילולית: העין הרעה רחוקה.

שעין הרע תתרחק. אומרים את זה כשמשבחים מישהו או משהו שיש לו, כי לפי זרינכוב שבח עלול להעיר קנאה, ואיתה עין הרע.^{15, 30, 16}

בברית מילה ולאישה אחרי לידה שורפים אספנד, כך כתוב באיראניקה, ועל תינוק חדש אומרים מאשאללה. זה כל מה שמצאנו על לידה, וברכה פרסית ליולדת או לתינוק לא מצאנו.

ח׳וֹשׁ אָמַדִידخوش آمدید, xoš āmadīdמילולית: טוב שבאתם.

ברוכים הבאים, בנימוס. בדיבור של טהרן אומרים ח׳וש אומדין, לפי ויקימילון.^{23, 15, 20}

זרינכוב מביא באיראניקה, מתיאורים של נוסעים שלדבריו נכונים גם היום, את מה שאומרים בפתח הבית. האורח אומר סלאם עליכום, ובעל הבית עונה עליכום אלסלאם, ח׳וש אמדי, או צפא אוורדי, הבאת שמחה. בחום יותר אומרים קדם רו יה צ׳שם, הצעד שלך על העין שלי, וככה מקבלת סבתא של פונטיה אורחים בדלת.

צֶ'שְׁמֶתוּן רוֹשַׁןcheshmetun roshanמילולית: שהעיניים שלכם יאירו.

אומרים למשפחה כשמישהו אהוב חוזר מרחוק או אחרי הרבה זמן, וחברים מתקשרים כדי לתת צ׳שם רושני.^{20, 21, 28}

צ׳שם רושני היא גם מתנה שמביאים לחתן ולכלה או למי שחזר מנסיעה, לפי המילון של מועין שמובא בוויקימילון הפרסי.

וָאקְעַן זַחְמַת כֶּשִׁידִיןvāgh'an zahmat kesheedeenמילולית: באמת טרחתם.

האורח שקם ללכת אומר לבעלי הבית שהם באמת טרחו, ומוסיף דיגה באיד רפעה זחמת כונים, עכשיו אנחנו צריכים להוריד מכם את הטרחה. כלומר, אנחנו הולכים.^{24, 25}

ככה זה בשיעור 69 של צ׳אי אנד קונברסיישן, וזה חלק מתערוף, הנימוס הפרסי שבו מציעים ומסרבים כמה פעמים. דרך קצרה יותר לצאת היא בא אג׳אזה, ברשותכם, לפי מיי פרשן קורנר. בעל הבית עונה בתוך משפט ארוך יותר.

עונים: תשריף אוורדין, כיבדתם אותנו כשבאתם

בֶּה אוֹמִיד אֶה ח׳וֹדָאbe omide khodâמילולית: בתקווה לאלוהים.

דרך צלחה. קרובים אומרים אותה למי שיוצא מהבית שלהם, לפי מיי פרשן קורנר, ובאותו אתר יש גם בה סלאמת, לך בשלום.^{25, 31}

כשמישהו יוצא לדרך, המשפחה שופכת מים מאחוריו, כדי שיגיע בשלום ויחזור מהר.

צַבְּר אָמַדsabr âmadמילולית: באה סבלנות.

אומרים אחרי שמישהו מתעטש, ואז מחכים קצת לפני שממשיכים, כדי שלא יבוא מזל רע.³¹

פונטיה כותבת שגם מי שלא מאמין באמונות טפלות מקפיד על זה.

עָאפִיַת בָּאשֶׁהعافیت باشه, âfiyat bâšeמילולית: שיהיה לבריאות.

בוויקימילון זו התשובה המנומסת לעיטוש. פונטיה גילתה באיראן שכמעט לא אומרים אותה אחרי עיטוש, והעיטושים שלה נענו בשתיקה. את עאפיאת באשה אומרים למי שיצא מהמקלחת.^{32, 22, 33}

כשהיא יצאה מהמקלחת, כותבת פונטיה, אמרו לה עאפיאת באשה סבתא, דודה, בת דודה או כל מי שהיה בסביבה.

דוּר אַז ג׳אן אֶה שׁוֹמָאdūr az jān-e šomāמילולית: רחוק מהנשמה שלכם.

שזה יהיה רחוק ממך. אומרים כשמזכירים מוות או מחלה של מישהו, לפי זרינכוב.^{15, 20}

כשמספרים על צרות של מישהו אומרים רוז אה בד נבינד, שלא תראו יום רע. אצל פונטיה מי שמספר סיפור אומר צ׳שמת רוז אה בד נבינה, שהעין שלך לא תראה יום רע.

תַּסְלִיַת מִיגַםtasliat migamמילולית: אני אומר תנחומים.

משתתף בצערך. ברשמיות אומרים תסליאת ערז מיכונם. המילה תסליאת, תנחומים, באה מערבית, לפי ויקימילון.^{34, 35}

מי שלא יכול להגיע אומר מן ו דר גם אה ח׳ודת שריכ בדון, תחשוב שאני שותף לצער שלך. אם מת אחד ההורים, מאחלים שהצל של ההורה שנשאר יהיה תמיד מעל הראש שלך: המישה סאיה יה פדר באלא סרת באשה, ובמקום פדר, אבא, אומרים מאדר, אמא.

גַם אֶה אָח׳רֶת בָּאשֶׁהgham-e âkharet bâsheמילולית: שזה יהיה הצער האחרון שלך.

אומרים לאבל אחרי התנחומים.³⁴

אחריה מוסיפים לפעמים אינשאללה תו שאדיהא בבינמת, שאראה אותך בשמחות, לפי פונטיה.

ח׳וֹדָא בִּיאָמוּרְזخدابیامرز, khodâ biâmorzמילולית: שאלוהים יסלח לו.

אומרים לפני השם של מי שמת. בעברית היו אומרים במקום הזה עליו השלום. אפשר גם ח׳ודא רחמתש כונה, שאלוהים ירחם עליו. במילון של מועין ח׳ודאביאמורז היא גם שם למת עצמו.^{34, 36}

ובצחוק, ח׳ודא באבאת ו ביאמורזה, שאלוהים יסלח לאבא שלך, פירושו נו באמת, אתה תמים. ובקשר רשמי יותר, כותבת פונטיה, יש לח׳ודא ביאמורז תשובה קבועה.

עונים: ח׳וֹדָא רַפְתֶגָאן אֶה שׁוֹמָא רוֹ הַם בִּיאָמוּרְזֶה, שאלוהים יסלח גם למתים שלכם

רוּחֶשׁ שָׁאדruhesh shâd, ravânesh shâdמילולית: שהנשמה שלו תהיה שמחה.

איחול למת. רוח היא המילה הערבית לנשמה, ורואן היא המילה הפרסית, ולכן יש שתי צורות. אומרים גם יאדש גראמי, יהי זכרו ברוך, ונור בה קברש בבארה, שאור ירד על הקבר שלו.³⁴

סָאלsālמילולית: שנה.

יום השנה למות. בדוגמה שבלקסיקון: הלכנו לבית הקברות לסאל של סבא שלי.^{37, 38, 34}

בלקסיקון רשומה ליהודי פרס גם המילה נחלה לאותו יום, כמו אצל ספרדים מהאימפריה העות׳מאנית. גם פונטיה כותבת שהסאל הראשון, אחרי שנה, הוא יום חשוב במשפחה.

עוֹמְרֶשׁ וֹ דָאד בֶּה שׁוֹמָאعمرش را داد به شما, omresh-o dâd be shomâמילולית: הוא נתן לכם את החיים שלו.

הדרך העדינה לבשר למישהו שאדם מת, או להזכיר את זה למי שעוד לא יודע.^{15, 34}

זרינכוב מביא באיראניקה ביטוי מאותה משפחה, שאומרים כשמזכירים מת: הרצ׳ה ח׳אכ אה אוסת, עומר אה שומא באשד, כמה שיש לו עפר, שיהיו לכם שנים.