ברכות במרוקאית ומה עונים עליהן

אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹןamin kin ihi rasonמילולית: אמן, כך יהי רצון.

התשובה הכי נפוצה לכל איחול. יעקב בהט, שחקר את העברית שבערבית הכתובה של יהודי מרוקו, מונה אותה בין הביטויים שבאים בדרך כלל בסוף ברכות ואיחולים, ומביא נוסח כתוב כזה: יכמל עלינא בכיר אכי״ר, שיגמור עלינו בטוב, אמן כן יהי רצון.^{4, 5}

ז׳ונאס סיבוני מביא, בשם החוקר וולף לסלאו, שנשים הוסיפו כִּין אִיהֵי רַצוֹן אחרי ברכה שיש בה מילים בעברית, או בזכות הצדיקים דיאלנא, בזכות הצדיקים שלנו.

מְבְרוּךְmbrukמילולית: מבורך.

מזל טוב, למי שקרה לו משהו טוב. בספר הלימוד של חיל השלום מברוך מתורגם כברכת מזל טוב, והתשובה באה מיד אחריו.⁶

עונים: לְלָה יְבָארֵךְ פִיךְ, שאלוהים יברך אותך.

בָּארֵךְ אַללָּה פִיךְ, לְלָה יְבָארֵךְ פִיךְlla ybark fikמילולית: שאלוהים יברך בך.

תודה. ברשימת המילים של ספר הלימוד של חיל השלום בארך אללה פיך מתורגם פשוט תודה, ובשיעורים של אותו ארגון ללה יבארך פיך הוא התשובה למברוך. אותו ביטוי משמש לתודה וגם לתשובה על מזל טוב.^{7, 6}

בָּרוּךְ הַבָּא

הברכה לתינוק כשנולד בן. כך כותב הרב אליהו ביטון בספר נתיבות המערב, בפרק על מנהגי ההריון והלידה של יהודי מרוקו.¹¹

מְבָּארְכָא מְסְעוּדָאמילולית: מבורכת ומאושרת.

הברכה כשנולדה בת. ביטון מביא אותה בעברית, מבורכת ומאושרת, ובערבית היהודית, מבארכא מסעודא.^{11, 12}

את שתי המילים האלה שומעים גם בשיר של המימונה, אָה לַאלָה מִימוּנָה, אָה מְבַּרכָּה מְסְעוּדָה, הו גברת מימונה, המבורכת ובת המזל. יגאל בן נון מביא את השיר במאמר על המימונה בכתב העת פעמים.

תִּמְתַּק הַתּוֹרָה בְּפִיךָ, כַּסֻּכָּר הַמָּתוֹק הַזֶּהמילולית: שהתורה תהיה מתוקה בפה שלך, כמו הסוכר המתוק הזה.

המילים הראשונות שהתינוק שמע. המיילדת, אחרי שחתכה את חבל הטבור, שמה לו בפה גרגר סוכר ואמרה אותן.¹¹

כך אצל ביטון, באותו פרק על הלידה.

כְּשֵׁם שֶׁהִכְנַסְתּוֹ לַבְּרִית, כָּךְ תַּכְנִיסֵהוּ לַתּוֹרָה וּלְמִצְווֹת וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִיםמילולית: כמו שהכנסת אותו לברית, כך תכניס אותו לתורה, למצוות, לחופה ולמעשים טובים.

הברכה על התינוק בברית המילה.¹³

לפי הרב ביטון, מי שמברך על הכוס בברית פותח בה.

מַזָּל טוֹב, בְּסִימָן טוֹב

מה שקראו לכלה ברחוב. בתיאור של חתונה יהודית בפאס, מתוך ריאיון עם נשים מהעיר, בעלי החנויות והעוברים ושבים קראו את זה כשהובילו את הכלה לבית החתן.¹⁴

הריאיון היה בצרפתית, ויוסף שטרית תרגם אותו לעברית, כך שאין לדעת באיזו שפה קראו ברחוב. המספרת, אחותה של הכלה, מוסיפה: "כזה הוא המלאח! לעולם אינך בודד, לא ביגון, לא בשמחה!".

יִרְבּוּ שְׂמָחוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְיָנוּסוּ אֲנָחוֹת, וְיִהְיֶה בְּסִימָן טוֹבמילולית: שירבו השמחות בישראל ויברחו האנחות, ושיהיה בסימן טוב.

מה שאמרו לפני שבירת הכוס בחופה, אחרי אם אשכחך ירושלים. כך כותב הרב ביטון בפרק על מנהגי הנישואין.¹⁵

ביטון מוסיף שבסידורים הישנים הזהירו את הציבור לא להגיד בסימן טוב על השבירה עצמה, "כי הוא בא לזכר החרבן".

יְבָרֵךְ הָאֵל אֶת חַיֵּי אֲדוֹנִימילולית: שאלוהים יברך את החיים של אדוני.

בפאס, בימים עברו, ביום שלישי בלילה של שבוע החתונה, הלבישו את החתן בבגדים של מוסלמים והרכיבו אותו על סוס כמו מלך, וחברים שהתחפשו לשוטרים ליוו אותו וקראו את זה.¹⁶

גם את זה אנחנו מכירים רק מהתרגום לעברית של התיאור מפאס.

שַׁבַּת שָׁלוֹם וּמְבֹרָךְ

ברכת השבת בבית הכנסת. לפי הרב ביטון, בסוף התפילה בשבת ובחג הקרובים התנשקו ואמרו אותה, הבנים נישקו את היד של האבא, ושאר המתפללים לחצו ידיים ונישקו את קצות האצבעות של עצמם.¹⁷

חֲזַק וֶאֱמָץמילולית: היה חזק ואמיץ.

מה שאומרים למי שיורד מהעלייה לתורה.¹⁸

בדרך חזרה למקום שלו הוא מנשק את הקרובים, והבנים שלו מנשקים לו את היד, כך לפי ביטון.

עונים: בָּרוּךְ תִּהְיֶה.

שָׁבוּעַ טוֹב וּמַזָּל טוֹב, בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב טוֹב, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב

החרוז של מוצאי שבת מהפתיחה. האבא אומר אותו כשהוא נכנס הביתה מבית הכנסת, וכל הבית עונה יחד.^{1, 2}

בספר של בן שמחון כתוב ותרבח והסעד, והוא מפרש תרוויח ותצליח. ביטון מביא את המנהג בשם אותו ספר, יהדות המגרב.

עונים: שָׁבוּעַ טוֹב, תְּרְבַּח וּתְסְעַד.

מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה

ברכת חג, למי שפוגשים בחג עצמו. אחד אומר, והשני עונה.¹⁹

עונים: חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשׂוֹן.

מוֹעֵד טוֹב

ברכת החג הקצרה, והתשובה מוסיפה לה מילה.¹⁹

עונים: מוֹעֵד טוֹב וּמְבֹרָךְ.

תִּזְכּוּ לְשָׁנִים רַבּוֹת

ברכה לסוף החג. ביטון מביא אותה בסוף סוכות, ושוב בליל המימונה, כשעוברים מבית לבית, ובשתי הפעמים עונים אותו דבר.^{19, 20}

בהושענא רבה חזרו מבית הכנסת עם ענפי הערבה, הקישו בעדינות על הראש של בני המשפחה ואיחלו להם שיזכו לשנים רבות.

עונים: לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת.

תְּרְבְּחוּ וּתְסְעְדוּמילולית: תרוויחו ותצליחו.

ברכת המימונה. בליל המימונה האבא נכנס הביתה עם שיבולי חיטה, מקיש בהן על כל אחד מבני הבית, אומר קטע בעברית ומסיים, כמו שכותב ביטון, "באיחול המפורסם תרבחו ותסעדו".^{20, 21}

בכל משפחה מסבירים את המילים קצת אחרת. ביטון מפרש תזכו ותחיו, ורפאל אליהו מרציאנו מפרש תצליחו, יעלה מזלכם ותשמחו. בדבדו הוסיפו מילה, תרבחו ותסעדו ותפרחו. מרציאנו מספר גם על ילדים שעברו בין הבתים עם הברכה וקיבלו גרעינים ופירות יבשים, ובאזור דאדס, לפי מרציאנו, האורח החזיר לבעלי הבית איחולים דומים.

לְלָה יְכְלֵףlla yxlfמילולית: שאלוהים יחזיר לך את זה.

תודה למארח אחרי הארוחה. כך הוא מופיע בשיעור על ביטויים ליד השולחן בספר של חיל השלום.^{6, 14}

רעיון קרוב מופיע בתיאור החתונה בפאס, בתרגום של יוסף שטרית. כל מתנה הוכרזה שם בקול, ואחריה נאמר יחזיר לה האל בטוב. זה לא אותו ביטוי.

לְלָה יְעָאוְנֵךְמילולית: שאלוהים יעזור לך.

אומרים את זה למי שרואים אותו עובד, לפי ספר הלימוד של חיל השלום.⁷

עְלָא רָאס וּלְעִיןמילולית: על הראש ועל העיניים.

בשמחה, אעשה מה שתבקש. כך עונים כשמבקשים ממך משהו, וספר הלימוד של חיל השלום מסמן אותה כמנומסת מאוד.⁷

לְלָה יְחְפְדֵךְllah yḥfḍkמילולית: שאלוהים ישמור עליך.

ברכה, ובדיבור גם מחמאה, משהו כמו כל הכבוד, עשית עבודה טובה. ככה זה כתוב בספר הלימוד של חיל השלום.⁷

לכמה אנשים אומרים ללה יחפדכום.

לְלָה יִסְתֶרllah ystərמילולית: שאלוהים יכסה.

שאלוהים יכסה ויגן.¹⁰

בוויקימילון השורש סתר הוא לכסות, להסתיר ולגונן. מתי אמרו ללה יסתר בבית יהודי, לא מצאנו במקור כתוב.

מִן הַשָּׁמַיִם תְּנֻחֲמוּ וְלֹא תּוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹדמילולית: שתקבלו נחמה מהשמיים, ולא תדעו עוד צער.

מה שאומרים לאבלים כשיוצאים מבית האבל.²²

לפי הרב ביטון, המנחמים נכנסים בלי לדבר ויושבים, ואת הברכה אומרים כשקמים ללכת. במנהגי האבל של יהודי מרוקו כתוב גם שלא אומרים לאבלים שבו, ומסמנים להם ביד.

הַשַּׁבָּת תְּנַחֶמְכֶם

מה שאומרים לאבלים בשבת, במקום הברכה של כל יום.²²

כך הנוסח אצל ביטון.

אַסְסָלָאם עְלִיכּוּםמילולית: השלום עליכם.

שלום, בנימוס. בין חברים מספיק סְלָאם.^{8, 7, 6}

עונים: וּעְלִיכּוּם אַסְסָלָאם, ועליכם השלום.

סְבָאח לְכִירṣbaḥ lxirמילולית: בוקר הטוב.

בוקר טוב.^{8, 6}

יש שתי תשובות, ושתיהן קיימות. בשיחון של ויקימסע עונים סבאח א נור, בוקר של אור, ובשיעורים של חיל השלום מחזירים את אותן מילים.

עונים: סְבָאח אַנּוּר, או סבאח לכיר בחזרה.

מְסָא לְכִירמילולית: ערב הטוב.

ערב טוב.^{8, 6}

באותה חלוקה בין שני השיחונים.

עונים: מְסָא אַנּוּר, או אותן מילים בחזרה.

שׁוּכְּרָאןמילולית: תודה.

תודה, במילה אחת.^{6, 8, 3}

אצל יהודי מרוקו, לפי חנונה, תודה אמרו בברכה, כמו תעיש. עוד מילים כאלה יש במילים במרוקאית. את התשובה מביא חיל השלום.

עונים: בְּלָא גְ'מִיל, על לא דבר

שִׂמְחָתְךָ, שִׂמְחַתְכֶם כֻּלְּכֶםמילולית: השמחה שלך, השמחה של כולכם.

מה שאמרו כשהרימו כוס, וכל אחד בירכו בשמו: שמחתך אבבא סי למשה, שמחתך אבא יגו ליעקב.²⁴

מאיר נזרי, שכתב על המנהגים של תאפילאלת וסג׳למאסא, מסביר שיין נותנים לאבלים, כמו שכתוב "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש", ולכן מרימים כוס לשמחה של מי שיושב ממול ולא לנחמה.