ברכות בעיראקית לכל רגע, במקום מזל טוב אחד

אַהְלַן בִּיכּahlan bīk, ahlan bīkiמילולית: שלום בך.

שלום, ברוך הבא. לגבר אהלן ביכ, ולאישה אהלן ביכי.¹

זו השורה הראשונה בשיחה הראשונה בספר של בר משה. שני אנשים מגיעים, וכל אחד מהם מקבל אהלן ביכ משלו. שניהם עונים יחד.

עונים: יָא הַלַה, שלום

אַהְלַן וּסַהְלַןahlan wusahlan

ברוכים הבאים. בר משה רושם אותה לחוד מאהלן לבד, שהיא גם שלום וגם ברוך הבא. זו ברכה של הערבית בכלל.¹

בספר חבר פוגש חבר ופותח בה, והחבר עונה בשאלה.

עונים: אשלונכ, מה שלומך

נִתְשַׁרַּףnǝtšarrafמילולית: אנחנו מתכבדים.

נעים מאוד.¹

אחרי שאומרים שמות. בשיחה בספר של בר משה אחד אומר בוקר טוב ושואל מה השם. השני עונה בבוקר של אור, אומר שקוראים לו אסעד ושואל בחזרה. "אני סמירה." "נתשרף!"

אַללָּה בְּל ח׳ֵירaḷḷa bǝlxēġמילולית: אלוהים עם הטוב.

שלום, למי שבא לבקר.¹

בשיעור 10 בספר של בר משה אישה באה לבקר, ומי שמארח אותה פותח בברכה הזאת וממשיך מיד בברכה הבאה.

קְעִדִי! סְתְרִיחִי!qˁǝdi! stǝrīḥi!מילולית: שבי, תנוחי.

שבי, תרגישי בבית.¹

מיד אחרי אללה בל ח׳יר, לאורחת. בספר יש רק את הצורה לאישה.

תְּפַצַּ'לtfaḏḏal, tfaḏḏali, tfaḏḏalu

בבקשה, תתכבד. בר משה רושם לגבר תפצ׳ל, לאישה תפצ׳לי ולכמה אנשים תפצ׳לו.^{1, 10}

כשמציעים כיסא או אוכל, או נותנים למישהו לעבור ראשון בדלת. זו מילה של הערבית בכלל. יהודים שבאו מסוריה לאמריקה אומרים פאדל, ולפי הלקסיקון היא אצלם בבקשה, אחריך, קח.

ח׳ֵיר אִנְשַׁאללָּה?xēġ inšaḷḷa?מילולית: טוב, אם ירצה השם.

מקווה שלא קרה משהו רע.¹

שואלים את זה כשמישהו נשמע מודאג, או כשהוא אומר אל תשאל. בספר של בר משה זה קורה פעמיים, ובשתיהן באות חדשות רעות. פעם הבת מתגרשת, ופעם הדוד צלאח מת.

אַשְׁכְּרַכּaškǝrak, aškǝrǝkמילולית: אני מודה לך.

תודה. לגבר אשכרכ, ולאישה אשכרכְּ.^{1, 9, 11}

בספר של בר משה תלמידה נפרדת מהמורה שלה ואומרת "אשכרכ יא מעלם!", תודה, המורה. המורה עונה בצורה לאישה, ואחר כך באי באי ותצבח עלא ח׳יר, לילה טוב. את אללה וויאכ מכירים בעיקר כלהתראות, ובספר הוא גם התשובה לתודה.

עונים: אַללָּה וִויָּאכִי, אלוהים איתך

כָּתַ'ר כֵ'יירַךּמילולית: שירבה הטוב שלך.

תודה לך. ככה היא כתובה ברשימת המילים של האתר העירקי, עם הפירוש גדל שפעך.²

ברשימה אין לה תשובה. כך גם בכמה ברכות אחרות בעמוד: איפה שלא כתבנו תשובה, המקור לא מביא אחת.

יִטְעִיכּ אֶל עִיפִיyǝṭˁīk ǝlˁīfi, yǝṭˁīki lˁīfiמילולית: שייתן לך את הבריאות.

שאלוהים ייתן לך בריאות. זו הדרך המנומסת להגיד לא תודה למי שממשיך למלא לך את הצלחת.¹

בספר של בר משה מציעים לאורח עוד אוכל. הוא עונה יטעיכ אל עיפי, ומיד אחר כך: לא, אני שבע, רק עכשיו אכלתי. בתרגיל אחר בספר אומרים לדודה "יטעיכי ל עיפי, יא ח׳אלתי! אשכרכְּ!", שאלוהים ייתן לך בריאות, דודה, תודה.

דָכִ'ילַךּ, אַרְג׳וּךּ

בבקשה. באתר העירקי דכ'ילכ היא בבקשה ממך, וארג׳וכ היא ברשותך.^{2, 1}

בספר של בר משה בבקשה היא רְגָ'אאַן.

עָפָרִים

כל הכבוד, לפי הרשימה של האתר העירקי. מאיפה המילה באה, הרשימה לא אומרת.²

על אוכל טוב יש ברכה משלה, עשת אידכ.

סַלְּמְנִי עַלַא מְע׳אתַכּsǝllǝmni ˁalamġātakמילולית: תמסור ממני שלום לאשתך.

ד״ש לאשתך.¹

בספר של בר משה זה סוף של שיחת טלפון בין חברים. בשיחה אחרת בספר המורה מבקש למסור ד״ש לאחיות של התלמיד, והתלמיד עונה באותה ברכה. בשתי השיחות התשובה כתובה באותה צורה.

עונים: אַללָּה יְסַלְּמַכּ, שאלוהים ישמור עליך

אֶל חַמְדִּלְלָה ואל שכרǝlḥamdǝlla wuššǝkǝrמילולית: השבח לאל, והתודה.

תודה לאל. זו הצורה הארוכה של חמדללה.¹

באותו שיעור האורחת שואלת מה שלום הילדים, ומי שמארח עונה שכולם בסדר, אל חמדללה ואל שכר.

אַללָּה יִחְפַט'ם וּיבֵּע׳כםaḷḷa yǝḥfaḏǝm wuybeġəkǝmמילולית: שאלוהים ישמור עליהם ויברך אותם.

ברכה על הילדים של מישהו.¹

זו התשובה של האורחת, באותה שיחה, אחרי ששמעה שהילדים בסדר. ויבע׳כם כתובה כאן עם ע׳, ועל זה יש פרק בסוף העמוד.

אַללָּה יְח׳לִּיכּaḷḷa yxǝllīk, aḷḷa yxǝllīkiמילולית: שאלוהים ישאיר אותך בחיים.

תודה שדאגת לי. אחרי אללה יח׳לי אומרים את מי שמבקשים שאלוהים ישמור עליו, וכאן זה מי שמדברים איתו.¹

בספר של בר משה חבר מתקשר: איפה היית, חודש לא דיברנו, דאגתי לך. התשובה היא אללה יח׳ליכ, ואחריה סכת וח׳ליהא, אל תשאל. בר משה מוסיף שמי שאומר אל תשאל מתכוון בדרך כלל לספר הכול מיד אחר כך. לסכתי וח׳ליה יש עוד פירושים. בתרגיל אחר בספר אומרים לאישה "כיפכ. אללה יח׳ליכי", כמו שתרצי, שאלוהים ישמור עלייך.

אַללָּה כַּרִיםaḷḷa karīmמילולית: אלוהים מכובד.

זה בידי אלוהים.¹

עונים את זה למי שמאחל משהו לעתיד. באותו ספר יש גם אנשאללה, אם ירצה השם, כמו בכל הערבית.

בְּעִיד אֶל בָּלָהbˁīd ǝlbalaמילולית: רחוקה הצרה.

חס וחלילה, גם באתר העירקי וגם אצל בר משה.^{1, 2}

כששומעים שמישהו היה חולה. בשיחה בספר של בר משה מספרים על אישה שהייתה קצת חולה, ועכשיו, תודה לאל, היא בסדר. "לא משהו רציני, בעיד אל בלא?"

עונים: "לא, סתם הצטננות."

בַּרְבִּנַּאןbarbǝnnān

גם היא חס וחלילה, באתר העירקי ואצל בר משה.^{1, 2}

הדוגמה של בר משה היא על אוכל: "ברבנאן! האוכל שלהם לא טוב בכלל, אל תביא לי ממנו." כלומר דוחים בה כל דבר לא נעים, גם כשאין שום סכנה. מאיפה המילה באה, לא מצאנו.

אֶל חַמְדִּלְלָה עַלַא סְלַאמְתַאǝlḥamdǝlla ˁalaslamǝtaמילולית: השבח לאל על שלומה.

תודה לאל שהיא בריאה.¹

כששומעים שהחולה הבריאה. בספר של בר משה הברכה כתובה רק על אישה.

אַללָּה יִע׳חַמוּaḷḷa yǝġḥamu, aḷḷa yǝġḥamǝmמילולית: שאלוהים ירחם עליו.

ברכה על המת, שאלוהים ירחם עליו. על כמה מתים אומרים אללה יע׳חמם.^{1, 14, 17}

בספר של בר משה שואלים מה חדש, והתשובה היא אל תשאל. ח׳יר אנשאללה? הדוד צלאח מת. אללה יע׳חמו! בשיחה אחרת שואלים על קרובים אם מתו בעיראק, והתשובה היא כן, אללה יע׳חמם, ולא ראינו אותם יותר. גם מזל לוי, בהקלטה מ־2021, מוסיפה פעמיים, כשהיא מזכירה את הדודה המנוחה שלה, את מה שהמתרגם כותב רחמים על נשמתה. הע׳ כאן היא הר׳ של רחם, כמו שהיא נשמעת בניב היהודי.

הַמְּרוּחֶמֶת

המנוחה, ועל גבר המרוחם. זו מילה עברית מהשורש של רחמים, שנאמרת באמצע דיבור בערבית.⁵

ברומן מפריח היונים של אלי עמיר מישהו קורא כך לאישה שמתה. יעקב מנצור ועמנואל נחתומי מביאים את זה במאמר שלהם בלשוננו לעם, על הניב של הרומן.

אסמאללה עליומילולית: שם אלוהים עליו.

שם אלוהים עליו, כלומר שאלוהים ישמור על התינוק.²

באתר העירקי, בתשובה לקורא ששאל על המילה ראסופאדו, מנהל האתר מסביר שכשתינוק בוכה ועוצר את הנשימה אומרים "אסמאללה עליו ראסופאדו", שם אלוהים עליו, נעתקה נשמתו. ברשימת המילים של האתר יש גם סִמְכָ'ה עְלֵייךּ, השם ישמור אותך.

קלי לי ליש

קריאה של הנשים בטקס הטבעת.^{4, 16}

שמעון חייט כתב ב־1977 בכתב העת בצרון על מנהגי החתונה העיראקית. החתן, בביישנות, לוקח את הטבעת מאמא שלו ושם אותה על האצבע של הכלה מול כולם, "והנשים מריעות באמרן: קלי לי ליש". גם כשהחתן שובר את הכוס, הוא כותב, הנשים צוהלות ומריעות. ברומן של יוסי יונה קריאות כאלה של הנשים נקראות הלהל.

יה״ר בסימנא טבא ובמזלה יאה ביר״אמילולית: יהי רצון, בסימן טוב ובמזל הגון.

השורה של הברכה בהזמנה לחתונה בבגדאד. יה״ר הוא יהי רצון, ובסימנא טבא ובמזלא יאה הוא בארמית בסימן טוב ובמזל הגון.⁴

חייט כותב שההזמנות נכתבו בעברית ובערבית ומביא דוגמה. אחרי שמות החתן הנעים והכלה הנעימה באה השורה הזאת, ובסוף ההזמנה "באושר ושמחה, בעושר וכבוד וכל טוב אמן סלה". את ביר״א חייט לא מסביר. זה המזל היחיד בתוך ברכת חתונה שמצאנו במקורות.

תעוד עליכם לסנין בלח׳ירtˁūd ᵊˁlēkǝm lǝsnīn bǝlxēġמילולית: ישובו עליכם השנים בטוב.

ברכה לחג וליום הולדת. זה הכי קרוב לחג שמח ולמזל טוב שמצאנו.^{1, 3}

בר משה מביא אותה כברכה לחג וליום הולדת. בשיחה בספר שלו אישה מספרת שהם עוברים דירה ב־24 לחודש, יום לפני חנוכה, והחברה שלה עונה בנשימה אחת: "קעדת אל ח׳יר ותעוד עליכם לסנין בלח׳יר, אמן." בכתבה של אורטל מוגוס ב־ynet מ־2022 היא התשובה לסנתכ חדרה, במוצאי פסח.

קַעְדַת אֶל ח׳ֵירqaˁdǝt ǝlxēġמילולית: ישיבה טובה.

שתחיו טוב במקום החדש.¹

למי שעובר דירה, כמו בשיחה של לפני חנוכה.

דִשָּנָה לִקְמִיץמילולית: חידש את החולצה.

לבש את החולצה בפעם הראשונה. ככה זה ברשימה של האתר העירקי: חידש את החולצה.^{2, 12, 13}

לין ג׳וליוס כתבה ב־2015 בבלוג שלה בג׳רוזלם פוסט על הפועל דסן, ומביאה מהאנציקלופדיה של ויליאם אליאס את הדוגמה הוא לבש חליפה חדשה. אליאס קושר את המילה לדשן העברי, משיחה בשמן. זה ההסבר שלו, ולא מצאנו לו מקור שני. הברכה על בגד חדש היא בלעאפיה, כמו שכותבת ויקי סווירי צור בהיי עלמה.

הַבְּרָכוֹת

שם של שולחן מאכלים שמברכים עליהם.^{5, 6}

ברומן של אלי עמיר מביאים את הברכות: כעכים רכים, תמרים, שקדים, צימוקים, תפוחים ומלפפונים קלופים, תה וקפה, בשביל הברכה שהכל. אלנה בנג׳מין, שגדלה במשפחה בגדאדית בסידני, כתבה ב־2023 שאצלם כך קוראים למאכלים של ראש השנה ולברכות עליהם, ושואלים מי קונה השנה את הברכות. אצל עמיר זה כיבוד, ואצל בנג׳מין אלה המאכלים של ראש השנה.