איך אומרים ביידיש: בוקר טוב, מה שלומך, תודה ומילים של המשפחה

גוּט מוֹרְגְןגוט מאָרגן, gut morgn

בוקר טוב. בשיחון של ויקיוויאג׳ כתובה הצורה המלאה גוּטְן מוֹרְגְן, ובחוברות של משרד החינוך הצורה הקצרה^{1, 4}.^{1, 2, 3, 4}

בפעם הראשונה שרואים מישהו בבוקר, כל אחד לכל אחד².

עונים: גוּט מוֹרְגְן, גוּט יוֹר

אַ גוּט יוֹראַ גוט יאָר, a gut yorמילולית: שנה טובה.

כשעונים בה על ברכה, היא מחזירה איחול טוב למי שבירך. לבדה זו ברכת ראש השנה. בבית פולני היא נשמעה אַ גִיט יוּר, כך מביא ויקימילון את ההגייה הפולנית².^{2, 3, 4}

בתשובה לגוט מורגן, לברכת שלום או לברכת פרידה, בכל שעה של היום^{2, 3, 4}.

גוּטְן אוֹוְונְטגוטן אָוונט, gutn ovnt

ערב טוב. מצאנו אותה רק בשיחון של ויקיוויאג׳¹.^{1, 2}

בפגישה בשעות הערב. בליל שבת אומרים במקומה גוט שבת, וויקימילון מתרגם את גוט שבת גם כערב טוב של יום שישי².

אַ גוּטֶע נַאכְטאַ גוטע נאַכט, a gute nakht

לילה טוב, וגם שלום בפרידה בשעות הערב והלילה^{1, 2}.^{1, 2, 4}

בשיחה השביעית בחוברות של משרד החינוך האמא והסבתא נפרדות כך בטלפון, ומי שעונה מוסיפה שלום וגוטע בשׂורות, בשורות טובות⁴.

עונים: אַ גוּטֶע נַאכְט

ווֹאס מַאכְסְטוּ? / ווֹאס מַאכְט אִיר?וואָס מאַכסטו? / וואָס מאַכט איר?, vos makhstu / vos makht irמילולית: מה אתה עושה, מה אתם עושים.

מה שלומך. הצורה הראשונה לאדם שפונים אליו ביחיד, השנייה לאדם מבוגר, לזר או לכמה אנשים^{1, 2}. בעברית יש שאלה באותה צורה, מה אתה עושה במובן של מה שלומך, וניסן נצר מונה אותה בין הביטויים שעברו לעברית מיידיש⁶.^{1, 2, 4, 6}

בשיחה האחת עשרה בחוברות של משרד החינוך שתי זקנות נפגשות במרפאה, ואחת שואלת את השנייה און וואָס מאַכסטו, ומה איתך⁴.

ווִי גֵייט עֶס?ווי גייט עס?, vi geyt esמילולית: איך זה הולך.

מה שלומך, איך הולך. ניסן נצר מביא את איך הולך העברי כתרגום שלה⁶.^{4, 6}

בשיחה הראשונה בחוברות, מיד אחרי גוט מורגן. למי שממשיך ושואל ברוך השם טוב, עונים שם ברוך השם, על טוב אין שיעור⁴.

עונים: בָּרוּךְ הַשֵּׁם

בָּרוּךְ הַשֵּׁםברוך השם, borekh hashem

תודה לאל, הכול בסדר. זו התשובה הרגילה לשאלה מה שלומך, וכך היא רשומה גם בשיחון של ויקיוויאג׳ וגם בלקסיקון של האנגלית היהודית^{1, 3}. בטבלת הניבים של ג׳ואיש ג׳ן השם ברוך נשמע בליטא בּוֹרוּך ובפולין בּוּרִיך⁷.^{1, 3, 4, 7}

בשלוש שיחות בחוברות של משרד החינוך, בכל פעם שמישהו נשאל מה שלומו⁴.

גוֹט צוּ דַאנְקֶעןגאָט צו דאַנקען, got tsu dankenמילולית: להודות לאל.

תודה לאל, בהקלה או בתשובה לשאלה מה שלומך^{1, 2}.^{1, 2}

פְרֶעג נִישְׁטפֿרעג נישט!, freg nishtמילולית: אל תשאל.

התשובה כשהמצב לא טוב. ניסן נצר מונה את אל תשאל העברי בין הביטויים שעברו לעברית מיידיש, ואת הצורה ביידיש מצאנו רק בחוברות של משרד החינוך^{4, 6}.^{4, 6}

בחוברות עונה כך אמא שהילד שלה נפל מהשולחן, ובשיחה אחרת זקנה שמונה את כל מה שכואב לה⁴.

אַ גְרוּס אִין דֶער הֵייםאַ גרוס אין דער היים, a grus in der heymמילולית: ברכת שלום לתוך הבית.

דרישת שלום לבני הבית. בשיחון של ויקיוויאג׳ היא רשומה בין צורות הפרידה¹.¹

בפרידה¹.

אַ דַאנְקאַ דאַנק, a dank

תודה. לאדם אחד אומרים גם אַ דאַנק דיר, ולאדם מבוגר או לכמה אנשים אַ דאַנק אײַך^{1, 5}.^{1, 2, 4, 5}

בשיחה השמינית בחוברות של משרד החינוך, ומיד אחריה באה התשובה⁴.

עונים: נִישְׁטוֹ פַאר ווֹאס

אַ שֵׁיינֶעם דַאנְק / אַ גְרוֹיסְן דַאנְקאַ שיינעם דאַנק / אַ גרויסן דאַנק, a sheynem dank / a groysn dankמילולית: תודה יפה, תודה גדולה.

תודה רבה. הליגה ליידיש מוסיפה גם אַ האַרציקן דאַנק, תודה לבבית, ואותה לא מצאנו במקור נוסף^{2, 5}.^{2, 3, 4, 5}

בשיחה הראשונה ובשיחה השישית בחוברות של משרד החינוך⁴.

עונים: נִישְׁטוֹ פַאר ווֹאס, או מִיטְן גַאנְצְן הַארְצְן

נִישְׁטוֹ פַאר ווֹאסנישטאָ פֿאַר וואָס, nishto far vosמילולית: אין על מה.

על לא דבר. נישטאָ פירושו אין, ופאַר וואָס פירושו על מה, כלומר אין על מה להודות.^{1, 5}.^{1, 4, 5}

התשובה לתודה בכל השיחות בחוברות של משרד החינוך שבהן מישהו מודה⁴.

מִיטְן גַאנְצְן הַארְצְןמיטן גאַנצן האַרצן, mitn gantsn hartsnמילולית: עם כל הלב.

בשמחה, בכל הלב. בלקסיקון של האנגלית היהודית היא מופיעה בדוגמה אחת כתשובה לאַ שיינעם דאַנק, ורק שם מצאנו אותה³.³

בתשובה לתודה רבה³.

זָאל דִיר ווֹויל בַּאקוּמֶעןזאָל דיר ווויל באַקומען, zol dir voyl bakumenמילולית: שיגיע אליך לטובה.

תשובה חמה לתודה, מהרשימה של הליגה ליידיש. הליגה לא מתרגמת אותה⁵.⁵

במקום על לא דבר⁵.

אַדְרַבָּאאַדרבא, aderabeמילולית: להפך.

עוד תשובה לתודה מאותה רשימה של הליגה ליידיש. המילה באה מהשכבה העברית והארמית של היידיש⁵.⁵

זַיי אַזוֹי גוּט / זַייט אַזוֹי גוּטזײַ אַזוי גוט / זײַט אַזוי גוט, zay azoy gut / zayt azoy gutמילולית: היה כל כך טוב.

בבקשה, כשמבקשים משהו. הצורה השנייה לאדם מבוגר או לכמה אנשים. הליגה ליידיש מביאה גם את אִיך בֶּעט דִיך, אני מבקש ממך^{1, 5}.^{1, 5}

בִּיטֶעביטע, bite

בבקשה. ויקימילון כותב שהמילה נשאלה מגרמנית².²

עֶס גֶעזוּנְטֶערְהַייטעס געזונטערהייט, es gezunterheytמילולית: אכול בבריאות.

בתיאבון. כך נקראה גם תוכנית הבישול של הפורווערטס, העיתון היהודי, עם רחל שכטר ואיב יוכנוביץ¹⁰. ויקימילון מוסיף שהמילה געזונטערהייט לבדה פירושה גם קדימה, אם אתה חייב².^{2, 3, 10}

אומר מי שמגיש את האוכל³.

אִיך הוֹבּ דִיך לִיבּאיך האָב דיך ליב, ikh hob dikh libמילולית: אני יש לי אותך יקר.

אני אוהב אותך, אני אוהבת אותך. מילה במילה: איך אני, האָב יש לי, דיך אותך, ליב יקר². הפועל ליב האָבן פירושו גם לחבב דברים, ובחוברת השלישית של משרד החינוך אומרים איך האָב ליב צו טאַנצן, אני אוהב לרקוד⁴. שיר האהבה איך האָב דיך צו פֿיל ליב, אני אוהב אותך יותר מדי, נכתב בשנת 1933 בידי אלכסנדר אולשנצקי וחיים טאובר למחזמר שהעלילה שלו מתרחשת בעיירה קטנה בפולין⁹.^{2, 4, 9}

לִיבֶּעליבע, libe

אהבה, שם העצם. ויקימילון כותב שהמילה נשאלה מגרמנית².²

שֶׁעפֶעלֶעשעפֿעלע, shefeleמילולית: כבשה קטנה.

מותק, כינוי חיבה^{2, 3}.^{2, 3}

זִיסְקַייט / זִיסֶעלֶע / זִיסִינְקֶעזיסקייט / זיסעלע / זיסינקע, ziskeyt / zisele / zisinkeמילולית: מתיקות, מתוקה קטנה.

מותק. כל צורה מצאנו במקור אחד, אבל המשפחה כולה, מהמילה זיס, מתוק, מופיעה גם בלקסיקון וגם בוויקימילון^{2, 3}.^{2, 3}

בדוגמה בלקסיקון סבא וסבתא קראו לילד זיס ואיחלו לו זיס יאָר, שנה מתוקה³.

נְשָׁמָה / נְשָׁמָהלֶענשמה / נשמהלע, neshome / neshomeleמילולית: נשמה קטנה.

נשמה שלי. זו המילה העברית נשמה בתוך היידיש, ובבית פולני היא נשמעה נְשׁוּמֶה, כך לפי ויקימילון^{2, 3}. את הצורה המוקטנת נשמהלע מצאנו רק בלקסיקון³.^{2, 3}

אוֹיצֶר / אוֹיצֶערְלאוצר / אוצרל, oytser / oytserlמילולית: אוצר קטן.

האוצר שלי, כינוי לילד. הלקסיקון מוסיף שאומרים את זה גם בעוקצנות על משהו שאף אחד לא רוצה^{2, 3}. אריאנה מלמד, בביקורת שכתבה בשנת 2004 על ספר ברכות וקללות ביידיש, קראה לספר עצמו אויצר׳ל¹¹.^{2, 3, 11}

בּוּבֶּעלֶעבובעלע, bubele

מותק, בעיקר לילדים. ויקימילון כותב שזה כינוי שבדרך כלל סבתא אומרת לנכדים. על המקור של המילה יש ויכוח, והוא מופיע בערך בובעלע^{2, 3}.^{2, 3}

מַיין טַייעֶרֶע קִינְדמײַן טײַערע קינד, mayn tayere kindמילולית: הילד היקר שלי.

פנייה רכה לילד. מצאנו אותה רק בלקסיקון³.³

קְרוֹין / קְרוֹינֶעלֶעקרוין / קרוינעלע, kroyn / kroyneleמילולית: כתר, כתר קטן.

יקר שלי, כינוי חיבה. זה הפירוש השני של המילה בוויקימילון, והמקור היחיד שמצאנו לו².²

שֵׁיינֶעלֶעשיינעלע, sheyneleמילולית: יפה קטנה.

יפה שלי, פנייה בין חברים⁴.⁴

בחוברת החמישית של משרד החינוך שואלים וואָסער בשׂורה, שיינעלע, איזו בשורה, יפה שלי⁴.

מַאמֶעמאַמע, mame

אמא. בפנייה רכה אומרים מַאמֶעלֶע, מַאמֶעשִׁי או מַאמֶעניוּ, והמילה הרשמית היא מוּטֶער. ויקימילון כותב שמאמעניו אולי באה מהמילה הפולנית מאמוניה^{2, 3}.^{2, 3}

בדוגמה בלקסיקון שואלים את האמא מה שלומה ופונים אליה מאמעניו³.

טַאטֶע מַאמֶעטאַטע מאַמע, tate mameמילולית: אבא אמא.

ההורים^{2, 3}.^{2, 3}

בּוֹבֶּע / בּוּבֶּעבאָבע / בובע, bobe / bube

סבתא. בכתיב התקני באָבע, ובפי יוצאי פולין וגליציה לרוב בּוּבֶּע, כמו שכתוב גם בערך באבע^{2, 3}. בפנייה רכה אומרים באָבעשי².^{2, 3, 4}

כך פונה האמא לסבתא בטלפון בחוברת השביעית של משרד החינוך: שלום עליכם באָבעשי⁴.

זֵיידֶע / זַאיְדֶעזיידע, zeyde / zayde

סבא. בהגייה התקנית ובליטא זֵיידֶע, ובפי יהודי פולין זַאיְדֶע, כך לפי ויקימילון ולפי הערך זיידע^{2, 3}. לילד קטן מברכים אַ זיידע זאָלסטו זײַן, שתהיה סבא¹¹.^{2, 3, 11}

אֵיינִיקְלאייניקל, eynikl

נכד או נכדה, וברבים אייניקלעך².²

קִינְד / קִינְדֶער / קִינְדֶערְלֶעךקינד / קינדער / קינדערלעך, kind / kinder / kinderlekh

ילד, ילדים, וקינדערלעך היא הצורה הרכה, כשקוראים לחבורת ילדים^{2, 3}.^{2, 3}

מוּמֶע / פֶעטֶערמומע / פֿעטער, mume / feter

דודה ודוד. בבית פולני הדודה הייתה מִימֶע, לפי ההגייה הפולנית שוויקימילון מביא².²

שְׁוויגֶער / שְׁווֶער / שְׁנוּר / אֵיידֶעם / מְחוּתָּןשוויגער / שווער / שנור / איידעם / מחותּן, shviger / shver / shnur / eydem / mekhutn

חמות, חם, כלה שהיא אשת הבן, חתן שהוא בעל הבת, והמחותן מהצד השני. את שווער, שנור ואיידעם מצאנו רק בוויקימילון².²