איך אומרים בוקר טוב, תודה וסבתא במרוקאית, ומה עונים

סְבָאח לְכִירصباح الخير, ṣbaḥ lxirמילולית: בוקר הטוב.

בוקר טוב, הברכה הראשונה של היום. בשיעורים של חיל השלום מחזירים את אותן מילים, ובשיחון של ויקימסע עונים סבאח אנור, בוקר האור.^{2, 3}

בבוקר, כשנפגשים.

עונים: סְבָאח לְכִיר, או סְבָאח אַנּוּר

מְסָא לְכִירمسا الخير, msa lxirמילולית: ערב הטוב.

ערב טוב. אותה ברכה משמשת גם אחר הצהריים, ובשיחון של ויקימסע עונים עליה מסא אנור.^{2, 3}

מהצהריים ועד הלילה, כשנכנסים או נפגשים.

עונים: מְסָא לְכִיר, או מְסָא אַנּוּר

לֵילָה סְעִידָהليلة سعيدة, layla saʿidaמילולית: לילה מאושר.

לילה טוב. ויקימסע מביא גם את תּוּצְבִּיחוּ עְלָא כִיר, שתקום בטוב, בערבית ספרותית יותר, למי שהולך לישון. תשובה קבועה לשתיהן לא מצאנו.^{2, 3}

כשנפרדים בלילה או לפני השינה.

אַסְּלָאמוּ עְלִיכּוּם / סְלָאםالسلام عليكم, ssalamu ʿalaykum / salāmמילולית: השלום עליכם.

שלום. ויקימסע מסמן את הנוסח המלא כרשמי ואת סלאם הקצר כשלום בין מכרים.^{2, 3}

כשנכנסים או פוגשים מישהו. לזר ולמבוגר אומרים את הנוסח המלא.

עונים: וּעְלִיכּוּם סְּלָאם

לַבָּאס?لا باس, labasמילולית: אין רע.

לבאס היא גם השאלה מה שלומך וגם התשובה בסדר. התשובה המלאה היא לבאס אלחמדולילה, בסדר, תודה לאל.^{4, 2, 3}

מיד אחרי השלום.

עונים: לַבָּאס, אַלְחַמְדוּלִּילָּה

כִּיף דָאיֵר? / כִּיף דָאיְרָה?كيف داير / كيف دايرة, kif dayr / kif dayraמילולית: איך אתה עושה.

מה שלומך, בשאלה ארוכה יותר. לגבר שואלים כיף דאיר ולאישה כיף דאירה. עונים לבאס, או ביכיר אלחמדולילה, בטוב תודה לאל, או כולשי ביכיר, הכול בטוב.^{2, 3}

אחרי השלום, באותו מקום בשיחה כמו לבאס.

עונים: בִּיכִיר, אַלְחַמְדוּלִּילָּה, או כּוּלְשִׁי בִּיכִיר

מְתְשַׁרְפִיןمتشرفين, mtšrfin

נעים מאוד, נעים להכיר.²

כשמציגים לך מישהו בפעם הראשונה.

בְּסְלָאמָהبالسلامة, bslamaמילולית: בשלום.

להתראות, לך לשלום. בעברית כותבים אותה גם בשלמה. תשובה קבועה עליה לא מצאנו באף מקור.^{4, 2, 3}

בסוף ביקור או שיחה, למי שיוצא מהבית או יוצא לדרך.

תְהַלָּאتهلا, thallā

ביי, שמור על עצמך. זו הפרידה הקלה, לפי השיחון של ויקימסע.³

בפרידה לא רשמית, בין מכרים.

שׁוּכְּרָאןشكرا, šukran

תודה, במילה אחת, כמו שהיא מופיעה בכל השיחונים. על לא דבר עונים בלא ג׳מיל, לפי חיל השלום, ובשיחון של ויקימסע גם מאשי מושכיל, אין בעיה.^{2, 3, 4}

כשמקבלים משהו או עזרה.

עונים: בְּלָא גְ'מִיל, או מָאשִׁי מוּשְׁכִּיל

תְעִישتعيش, tʿišמילולית: שתחיה.

תודה, בדרך שחנונה מביא ראשונה: מאחלים חיים למי שעשה לך טובה.¹

במקום שוכראן, למי שנתן או עזר.

לְלָּה יְעְטִיךְ סְחָּהالله يعطيك الصحة, lla yʿṭik ṣṣḥḥaמילולית: שאלוהים ייתן לך בריאות.

עוד תודה של ברכה, מהרשימה של חנונה. בשיעורים של חיל השלום אותו משפט הוא גם התשובה למי שאמר לך בסחה.^{1, 2}

כשמודים למישהו, וכשעונים על בסחה.

עְפָאקعفاك, ʿafak

בבקשה, המילה הפשוטה. היא באה בסוף המשפט: עטיני... עפאק, תן לי... בבקשה.^{2, 3}

כשמבקשים משהו.

נָאכוּ בָּאשְכּ / נְעְבִּי בָּאשְכּناخو باسك, nāxu bāškמילולית: אקח ממך את הרע.

בבקשה ממך, כמעט תחינה. המבקש מציע את עצמו בתמורה: שהרע שמיועד לך יבוא עליו. חנונה מוסיף שאת הפועל נאכו, אקח, יש רק בלהגים של המוסלמים, ויהודים אמרו בדרך כלל נעבי, אבל בביטוי הזה הם שמרו גם את נאכו.¹

כשמבקשים ממישהו טובה.

בְּסַחָּהبالصحة, bṣṣḥḥaמילולית: בבריאות.

בתיאבון, וגם לבריאות.²

למי שאוכל או שותה, וגם למי שיצא מהחמאם, לבש בגד חדש או הסתפר.

עונים: לְלָּה יְעְטִיךְ סְחָּה

לְמָאכְלָה בְּנִינָהالماكلة بنينة, lmakla bnina

האוכל טעים. בנינה באה מבנין, טעים.²

ליד השולחן, למי שבישל.

כַּנְבְּגִיקكنبغيك, kanbḡīkמילולית: אני רוצה אותך.

אני אוהב אותך, וגם אני אוהבת אותך. בוויקימילון הפועל בגא פירושו גם לרצות וגם לאהוב, וכשרוצים להגיד מאוד מוסיפים בזאף: כנבגיק בזאף. את הג׳ כאן מבטאים כמו ר׳ צרפתית, ולכן יש מי שכותב כנבר׳יק. תשובה קבועה לא מצאנו במקור שבדקנו.^{4, 1}

גְזָאלָהغزالة, ḡzālaמילולית: צבייה.

יפה, לאישה או לילדה. בוויקימילון גזאל הוא גם שם התואר יפה, וברשימה של הנשקה, מהעברית של בתים מרוקאיים, המילה כתובה ג׳זאלה.^{4, 7}

כמחמאה.

יִמָּאيما, yimma

אמא. בוויקימילון יש לה מילים נרדפות: מאמא, ואלדה ואמי.⁴

כשקוראים לאמא או מדברים עליה.

מְמִּיمّي, mmi

אמא שלי. אמא שלך היא ממך.^{2, 4}

כשמדברים על האמא שלך או של מישהו אחר.

בָּבָּאبّا, bba

אבא שלי, ואבא שלך הוא בבאך. וכך שואלים: שְׁנוּ סְמִית בָּבָּאךְ, מה השם של אבא שלך.²

חַנָּה / חְנִינָהحنة, ḥanna / ḥnīna

סבתא, וחנינה היא צורת החיבה. בוויקימילון המילה באה מהשורש ח נ נ, חיבה וגעגוע, ואין לה קשר לחינה, הצמח, אף שבערבית כותבים את שתיהן אותו דבר.⁴

כשקוראים לסבתא.

גְ'דָּהجدة, jdda

סבתא, צורת הנקבה של ג׳ד, סבא.^{2, 4}

לָאלָּהلالة, lālla

בוויקימילון לאלה מופיעה כמילה נרדפת לחנה, סבתא. היא שונה מללה של הברכות, שפירושה אלוהים.⁴

גְ'ד / גְ'דִּיجد, jdd / jaddi

סבא, וג׳די הוא סבא שלי. בוויקימילון המילה היא גם אב קדמון.^{2, 4}

כָאלָה, כָאל, עְמָּה, עְםخالة، خال، عمة، عم, xala, xal, ʿmma, ʿmm

הדודים, לפי הצד. כאלה וכאל הם אחות האם ואחיה, עמה ועם הם אחות האב ואחיו.²