מילים באמהרית ופירושן, מאשי ועד הסוס של משה

סֶלָאםሰላምמילולית: שלום.

ה'היי' של כל יום, בין חברים ובני משפחה. שלום באמהרית הוא סלאם, ובתיגרינית זו אותה מילה בדיוק.^{4, 5, 6, 7}

תַדְיָאסታዲያስמילולית: איך זה?.

מה נשמע, בין חברים.^{4, 8, 6}

לחברים ולמי שבגילך. לא לסבתא.

טֶנָא יִסְטִילִיןጤና ይስጥልኝמילולית: שהוא, האל, ייתן לך בריאות בשמי.

שלום מנומס, לאדם מבוגר או לזר. טנא יסטילין היא הברכה למי שמכבדים.^{4, 6}

בשיחון של ויקיוויאג׳ כתוב שהכבוד לזקנים הוא מעל הכול, ושלא פונים אליהם בברכות של חברים.

אֶנְדֶמְן אַלֶך, אנדמן אלש, אנדמן אלאצ׳הוእንደምን አለህ, እንደምን አለሽ, እንደምን አላችሁ

מה שלומך, לגבר, לאישה ולכמה אנשים.^{4, 6}

עונים: דהנה נאן, ደህና ነኝ, אני בסדר. ולרוב גם אגזר ימסגן, תודה לאל.

דֶהְנָה אֶדֶרደህና እደርמילולית: תעבור את הלילה טוב.

לילה טוב באמהרית, לגבר. לאישה דהנה אדרי, ולכמה אנשים או לאדם מכובד דהנה אדרו.^{4, 6, 9}

בבוקר שואלים על אותו לילה עצמו, אנדמן אדרך, איך עבר עליך הלילה. בשיחון של ויקיוויאג׳ כתוב שדהנה אדר נשמעת דנדור, ויש שכותבים אותה כך.

דֶהְנָה הוּןደህና ሁንמילולית: היה בשלום.

להתראות, לגבר. לאישה דהנה הוני, ולכמה אנשים דהנה הונו.⁴

בין חברים אפשר גם צ׳או, ቻው, כך באומניגלוט.

אֶנְקוּאָן דֶס אָלֶךእንኳን ደስ አለህ

מזל טוב באמהרית, לגבר. בצורה המכובדת אנקואן דס אלוו.⁴

על כל בשורה טובה. באותה מילה, אנקואן, נפתחת גם ברכת ברוך הבא, אנקואן דהנה מטאה.

מֶלְקָם יִסְגְד בַּעָאלመልካም የስግድ በዓልמילולית: חג טוב של סיגד.

ברכת החג של הסיגד. ככה כתבה אותה הקריה האקדמית אונו.¹⁰

בחג הסיגד, שחל השנה ביום שני, 9.11.2026. את אנקואן אדרסה ושאר ברכות החג כתבנו בברכות לסיגד.

בּוּנָהቡናמילולית: קפה.

הקפה, וגם הטקס כולו. את הבונה שותים בשלושה סיבובים מאותה טחינה: אבול, טונה, וברכה, שפירושה להתברך.^{11, 12, 13, 14}

בוויקיפדיה העברית כתוב שלפני הסיבוב השלישי כבר לא מוסיפים קפה, והוא יוצא דליל כמו תה. האורחים לא קמים לפני שהקפה נגמר, ובזמן הזה מספרים חדשות, השמגלה והקסים עושים שלום בין אנשים, ולפעמים גם מציעים נישואין.

ג׳ֶבֶּנָהጀበና

קנקן החרס של הקפה: בסיס עגול, צוואר, פייה וידית, ומכסה מקש. ג׳בנה עומדת על הגחלים.¹²

מוּקֶצ׳ָהሙቀጫ

המכתש והעלי מעץ שבהם כותשים את הפולים הקלויים.¹²

קִיטָהቂጣ

לחם דק ושטוח בלי שאור, שנאפה מהר על מחבת חמה. אצל ביתא ישראל קיטה היא המצה של פסח.¹³

בתיגרינית אומרים קיצ׳א.

גוּרְשָהጉርሻמילולית: פה מלא.

ביס של אינג׳רה עם תבשיל, שמכניסים ביד לפה של מי שיושב לידך. כמה גדול הביס, ככה גדולה הנדיבות, ומגורשה לא מסרבים.^{13, 16}

לפי ויקיפדיה העברית, את הגורשה הראשונה מכין המכובד שבשולחן, הקס, הסבא או האב. הוא מברך, נוגס, ורק אחריו אוכלים כולם. בוויקימילון לגורשה יש עוד פירוש, טיפ, כך שאותה מילה היא הביס שנותנים ביד והכסף שמשאירים למלצר.

מֶלְקָם מְגֶבመልካም ምግብמילולית: אוכל טוב.

בתיאבון.⁴

אומניגלוט מביא במקומה את בְּלָה, ብላ, תאכל, בפנייה לגבר. שתיהן נכונות.

לֶטֶנָאצ׳ִיןለጤናችንמילולית: לבריאות שלנו.

לחיים, כשמרימים כוסית.⁴

אֶנָאתእናት

אמא. בבית קוראים לה אמאמה.¹⁸

אַיָאתአያት

סבא, וגם סבתא, לפי המילון. כשצריך להבחין, לסבתא אפשר לומר סת איאת.¹⁹

בוויקימילון המילה מתורגמת רק סבא.

נֶפְסֶהነፍሴמילולית: הנשמה שלי.

מילת חיבה. נפס היא נשימה, נשמה ורוח, ונפסה היא הנשמה שלי.^{20, 21}

בלקסיקון של האנגלית היהודית הדוגמה היא 'מה תרצה לאכול, נפסה?'. ומי שחיפש מה זה נבסו, זו אותה מילה עם סיומת אחרת: הנשמה שלו.

לִג׳ֶהልጄמילולית: הילד שלי.

מילת חיבה לילד. לג׳ הוא ילד, בן או בת, ולג׳ה הוא הילד שלי.^{22, 23}

בלקסיקון: 'בוא הנה, לג׳ה'.

מָרֶהማሬמילולית: הדבש שלי.

מותק. מאר הוא דבש.²⁴

קוֹנְג׳וֹቆንጆ

יפה, וגם יפהפייה.²⁵

את יפה, יפה שלי וכמה את יפה לא מצאנו כתובים באף מקור שפתחנו, ולכן לא בנינו אותם כאן.

פִיקְרፍቅር

אהבה.²⁶

אוודשאלו, אוודהאלוእወድሻለሁ, እወድሃለሁ

אני אוהב אותך באמהרית. אוודשאלו לאישה, אוודהאלו לגבר.^{4, 27}

יש גם פועל שני, אפקרשאלו לאישה ואפקרהאלו לגבר, ובכתב האמהרי רואים בו את האותיות של פיקר. אומניגלוט מתרגם את אוודשאלו אני מחבב אותך, כמו לחבר, ואת אפקרשאלו אני אוהב אותך. בוויקימילון סימון הזכר והנקבה של אוודשאלו הפוך, ואנחנו הולכים לפי הסיומות.

אֶשִׁיእሺ

בסדר, אוקיי. אשי היא התשובה למי שביקש משהו.^{28, 6}

מי שעונה אשי מתחייב לעשות. וכמה אשי אחת שווה, את זה מחשב הפתגם על אשי.

גוֹבֶּזጎበዝ

מוצלח, אמיץ, חכם, וגם מילה של שבח.^{29, 30}

בלקסיקון של האנגלית היהודית גובז הוא אדם אמיץ, וכתוב שם שבסיפורים של צעירים על המסע מאתיופיה הייתה לדמות של הגובז חשיבות.

ג׳גְנָאוּጀግናውמילולית: הגיבור.

הגיבור. ג׳גנה הוא גיבור.^{31, 32}

משפט הדוגמה בלקסיקון הוא 'הוא היה ג׳גנאו גדול'. כך שלפי הדוגמאות, גובז הוא החכם והאמיץ של כל יום, וג׳גנאו הוא מי שמספרים עליו אחר כך.

אִנְג׳ָהእንጃמילולית: לא יודע.

אין לי מושג, וגם לא אכפת לי.^{33, 34}

גוריש ויבנה כתב בסיאטל גלובליסט שאומרים אותה רק על עצמך, ושהכול תלוי בטון. אפשר להגיד אותה בנימוס לאדם מבוגר, ואפשר למשוך בה בכתפיים.

אִנְטִיןእንትን

הדבר הזה, איך קוראים לו. המילה שאומרים כשהמילה הנכונה לא עולה, וגם כשקוראים למישהו ששכחו את השם שלו.^{34, 35}

גווּדጉድ

קריאה של הפתעה, של מפלה או של צער.^{34, 36}

לפי ויבנה, לפעמים עם יד על העורף, ובצירוף ויי גווד. במילון אביסיניקה המילה עצמה פירושה הפסד.

טְגָאבּጥጋብמילולית: שובע מאוכל.

על מי שהשובע עלה לו לראש: מפונק, שחצן או כפוי טובה.³⁴

לפי ויבנה.

אֶרֶהኧረ

מילת קריאה. במילון אביסיניקה היא פותחת משפטים כמו 'ארה, די, תעזור לי בבקשה'.³⁷

מי שחיפש מה זה ארה באמהרית, זה מה שמצאנו במילון. איך בדיוק אומרים אותה בבית, עוד לא שמענו מאף אחד.

אַמַסֶגְנָאלוּአመሰግናለሁמילולית: אני משבח אותך.

תודה באמהרית. תודה רבה היא בטאם אמסגנאלו.^{4, 6}

עונים: מינים אידלם, ምንም አይደለም, אין בעיה. או גדלם, על לא דבר.

יִקִרְטָהይቅርታמילולית: מחילה.

סליחה, גם כשפונים למישהו ברחוב.⁴

על צער אמיתי אומניגלוט מביא מילה אחרת, אזנאלו, አዝናለሁ, אני עצוב.

אֶבַּקְהእባክህ

בבקשה, בפנייה לגבר.⁴

יִימָרִיךְይማርህמילולית: שהאל יסלח לך.

מה שאומרים למי שהתעטש. לאישה יימריש.⁴

עונים: יאנוריך, ያኑርህ, שתחיה הרבה שנים.

אַווֹአዎ

כן, לפי השיחון של ויקיוויאג׳.⁶

סַנְבַּתሰንበት

שבת.³⁹

בבית של ביתא ישראל סנבת היא השבת היהודית. בוויקימילון אותה מילה מתורגמת יום ראשון, וככה היא יכולה להישמע בבית נוצרי באתיופיה.

אֶנְקוּאָן אֶגְזִיאַבְּהֶר בְּסֶלָאם גָלָאגָלֶשእንኳን እግዚአብሔር በሰላም ገላገለሽמילולית: טוב שהאל הקל עלייך בשלום.

הברכה ליולדת אצל יהודי אתיופיה, לפי טפרה.³

אצל הנוצרים, כותב טפרה, הברכה ליולדת מזכירה את מרים, שריחמה עלייך.

יָה מוּסֶה פָרַסየሙሴ ፈረስמילולית: הסוס של משה.

חגב, באמהרית של יהודי אתיופיה.³

הנוצרים קוראים לו יה מריאם פרס, הסוס של מרים. ככה כתב טפרה.